ראשי » חדשות » בארץ

ירידה בכמות התלמידים שעושים פעמיים את כיתה א'

בשנת הלימודים תש"ע נשארו בכיתה א' 1.8% מהתלמידים, לעומת 1.3% בתשע"ו. כמו כן, בין השנים 2016-2009 14% מהילדים שעלו לכיתה א' היו בני שבע ומעלה. עם זאת, בחינוך הממלכתי יש מגמת ירידה באחוז התלמידים שעולים לכיתה א' בגיל זה

גיל הכניסה לכיתה א' בישראל הוא על פי רוב גיל שש. על פי הנתונים שמפרסמת היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בין השנים 2016-2009, כ-14 אחוז מהילדים שעלו לכיתה א' היו בגיל שבע ומעלה. 11 אחוז מתוכם היו בני שבע צעירים שנולדו בין החודשים ספטמבר לדצמבר, השלושה אחוז הנותרים היו בני שבע בוגרים.

בהיותם בגן חובה היו תלמידים אלה בגיל גבולי כדי לעלות לכיתה א', כלומר אילו עלו לכיתה א' באותה שנה היו עושים זאת טרם מלאו להם שש שנים. על כן, הוריהם החליטו להשאיר אותם שנה נוספת בגן, ולכן חלקם מגיעים לכיתה א' בגיל מבוגר מהממוצע בכיתה זו.

בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי היו בין השנים 2016-2015 אחוזים דומים של תלמידי כיתה א' בני שבע צעירים.  (10.8 אחוז ו-10.7 אחוז, בהתאמה), וכן של בני שבע בוגרים (2.7 אחוז ו-3.0 אחוז, בהתאמה).

בחינוך הערבי נמצא אחוז נמוך של תלמידי כיתה א' בני שבע צעירים (4.7 אחוז), אך שיעור בני השבע הבוגרים עמד על 2.5 אחוז - דומה לממצאים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. לעומת זאת, בחינוך החרדי נמצאו אחוזים גבוהים מאוד הן של תלמידי כיתה א' בני שבע צעירים (17.2 אחוז) והן של בני שבע בוגרים (6.3 אחוז). יש לציין שמבנה הלימודים בחינוך החרדי עשוי להיות שונה מזה הנהוג בחינוך הרשמי.

עוד עולה מהנתונים כי בין השנים 2016-2009 ניכרת יציבות בהרכב הגיל של תלמידי כיתה א'. עם זאת, רק באחוז התלמידים בני השבע הבוגרים חלה ירידה עקבית אם כי מתונה, מארבעה אחוזים בשנים 2010-2009 ל-3.4 אחוז בשנים 2016-2015. ירידה זו נמצאה בכל זרמי החינוך העברי (ממלכתי, ממלכתי-דתי וחרדי), לעומת יציבות בחינוך הערבי.

כמו כן, בחינוך הממלכתי בלבד ניכרת מגמת ירידה גם באחוז בני שבע הצעירים בכיתה א' - מ-14.5 אחוז בשנים 2010-2009 ל-10.8 אחוז בשנים 2016-2015.

אחוז בני השבע בקרב הבנים בכיתה א' היה גבוה מאשר בקרב הבנות. בשנים 2016-2015, 11.4 אחוז מהבנים בכיתה א' היו בני שבע צעירים, לעומת 9.7 אחוז מהבנות, ועוד 4.1 אחוז מהבנים היו בני שבע בוגרים, לעומת 2.6 אחוז מהבנות. פערים דומים נמצאו בחינוך הרגיל בכל המגזרים ומערכות הפיקוח. לעומת זאת, בקרב תלמידי השילוב והמסגרות המיוחדות, אחוז הבנים והבנות בגיל שבע בכיתה א' היה דומה, ולעיתים אף גבוה יותר בקרב הבנות.

אחת הסיבות להימצאות של תלמידים בני שבע בכיתה א' נעוצה על תלמידים שחוזרים על שנת הלימודים הראשונה. יש לציין כי היקף התופעה נמצא בירידה. בשנים 2010-2009 נשארו כיתה 1.8 אחוז מתלמידי כיתה א', לעומת 1.3 אחוז בשנים 2016-2015.  בנוסף, בשנים 2016-2015 נשארו בכיתה א' יותר בנים מאשר בנות (1.7 אחוז לעומת 0.9 אחוז, בהתאמה).

אחוזי התופעה הגבוהים ביותר היו בחינוך הערבי: 2.4 אחוז מהתלמידים נשארו כיתה, ובחינוך החרדי 2.1 אחוז מהתלמידים חזרו שוב על כיתה א'. האחוזים הנמוכים ביותר נמצאו בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי (0.5 אחוז ו-0.7 אחוז, בהתאמה).

תופעת ההישארות בכיתה א' רווחת יותר בחינוך המיוחד. בקרב תלמידי השילוב הגיע האחוז ל-4.8 מתלמידי כיתה א', ובקרב תלמידי המסגרות המיוחדות - ל-9.6 אחוז. עם זאת, מאז שנת הלימודים 2010-2009, בכל מסלולי החינוך המיוחד תופעה זו נמצאת בירידה.

בהשוואה בין החינוך הרגיל לחינוך המיוחד נמצאו הבדלים גדולים באחוז התלמידים הבוגרים בגיל שבע בכיתה א'. בשנים 2016-2015 היו בכיתה א' בחינוך הרגיל רק שני אחוז תלמידים בני שבע בוגרים, לעומת כ-12 אחוז בקרב תלמידי שילוב ו-28 אחוז בקרב תלמידי המסגרות המיוחדות. בקרב תלמידי החינוך הרגיל ותלמידי המסגרות המיוחדות, חלה ירידה לאורך השנים באחוז בני שבע הבוגרים בכיתה א'.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg