מיזם התנדבות אירופי: ניקוי בית העלמין היהודי בוורשה
קבוצת מתנדבים מגיעה בכל שנה לנכש את העשבייה בבית הקברות הישן, שמתוארך לתחילת המאה ה-19. עד כה הושלמה המשימה רק ברבע מהשטח העצום
כשהם מניפים גרזנים, מגרפות, ומספריים, מתנדבים אירופים צעירים שראשם נטף זעה מטפחים את בית הקברות היהודי הגדול ביבשת – אתר בוורשה שהוזנח מרבית הזמן מאז השואה.
"בכניסה לבית הקברות נשמרות הדרכים היטב למדי והקברים משומרים, אבל ביתר האתר, בדיוק כמו כאן, זה כמו ג'ונגל", אמר המתנדב סטיסלב קנפוסבקי. "יש הרבה עשב פרא ועצים שגדלו כאן מאז תום מלחמת השנייה", הסביר עוד קנפוסבקי, חניך הצופים מהעיר פוזנן שבמערב פולין.
במשך תשעה ימים בחודש שעבר הוא פינה את אדמות בית הקברות יחד עם שישים מתנדבים אחרים מתריסר מדינות, ובהן ברלרוס, דנמרק, פינלנד, גרמניה וספרד. הם גויסו על ידי ארגון "שירות אזרחי הבינלאומי", ארגון ללא מטרות רווח הפועל בעולם כולו, והענף הפולני שלו "אגודת עולם אחד" כדי לקחת חלק במיזם בית הקברות שהוציאה לדרך לפני שלוש שנים קרן "מורשת תרבותית", ארגון פולני ללא מטרות רווח.
פתיחת בית הקברות, עדות לגדולתה של הקהילה היהודית בוורשה לפני מלחמת העולם, מתוארכת ל-1806, והוא משתרע על פני 335 אלף מטרים רבועים. כ-250 אלף איש קבועים שם, רובם אליטות מוורשה, לדברי מנהל האתר, פרזמיסלו שפילמן.
ב-1939 היוו היהודים יותר מ-30 אחוזים מאוכלוסיית וורשה, שמנתה כ-1.2 מיליון בני אדם. בסך הכול בפולין הגיעו לכדי 3.5 מיליון בני אדם בכלל – או כ-10 אחוזים מאוכלוסיית המדינה. רק 200-300 אלף מהם שרדו את השואה, פרי מוחה הקודח של גרמניה הנאצית.
אחרי המלחמה היגרו מרבית הניצולים היהודים מהמדינה, כשהאחרונים שבהם ברחו לאחר הקמפיין האנטישמי שארגן המשטר הקומוניסטי ב-1968.
כיום יש כשלושים ארגונים יהודיים בפולין, שמונים כ-7,000 איש. פולנים ממוצא יהודי מונים כמה עשרות אלפי בני אדם.
בית הקברות בוורשה סבל מאותו גורל כמו הקהילה היהודית. האתר נהרס באופן חלקי במהלך מלחמת העולם השנייה, שכן הוא שכן בגטו היהודי, שבו הנאצים ביצעו הוצאות המוניות להורג ופוצצו את כל המבנים.
"רק אחרי נפילת הקומוניזם ב-1989 ותחילת תחיית הקהילה היהודית בוורשה באמת החלו לדאוג לבית הקברות", אמר שפילמן לסוכנות הידיעות "אי-אף-פי". כיום בית הקברות עדיין פעיל, ומתקיימות בו כעשרים קבורות מדי שנה.
"הקהילה היהודית הייתה חלק חשוב מוורשה, והייתה לה השפעה עצומה על חיי היומיום", אמרה זופיה דייקן בת ה-18, תלמידת תיכון מוורשה שבשבילה בית הקברות הוא "מקום קסום". "זו עבודתנו לדאוג לאתרים הללו, במיוחד מכיוון שלקהילה כיום אין אמצעים כלכליים או אנשים לעשות כן", היא הוסיפה.
כשידיה נתונות בכפפות, היא משתמשת במספריים כדי לקצץ שיחים וענפים של עצי אדר צעירים, וכדי להסיר את הסרפד שהשתלט על כל המצבות - ולפעמים אפילו העלים את כל שסביבו.
"הצמחייה מקשה על הגישה לשטחים רבים בבית הקברות. השנה, הודות למתנדבים, הצלחנו לנקות כמעט 30 אלף מטרים רבועים", אמרה אלכסנדרה ווזק (24), מתאמת המיזם. "העצים מזיקים למצבות. השורשים גורמים להם, למשל, להתהפך. יתרה מכך, העשבייה הופכת את בית הקברות ללח, וזה רע מאוד לאבנים".
מיזם אחר בפייסבוק קורא למתנדבים להגיע בכל חודש כדי לסייע לנקות את אדמת בית הקברות. "כ-10-30 איש מגיעים בכל פעם. הם רק מתעניינים בתרבות היהודים, ולאחרים יש קרובי משפחה שקבורים כאן", אמר יצק דהנל, סופר ואחד ממארגני הקבוצה, "יש עוד כל כך הרבה לעשות כאן", הוא הסביר ל"אי-אף-פי".
שפילמן ציין כי בערך רבע מבית הקברות נוקה עד כה ושוחזר, וזאת למרות עבודת המתנדבים והעניין שהפגינו כמה ארגונים. "זה תהליך באמת ארוך, שייקח עשרות שנים. אני מקווה שאהיה בסביבה כדי לראות את סיומו", הוא אמר.
אקו"ם