השוטרים מאיימים: נעתור לבג"ץ - ונבקש להתאגד
אף שאושר להשוות את שכר השוטרים לשכר אנשי הקבע בצה"ל, המדינה מסרבת. פורום המפכ"לים בדימוס: "פוגעים בכיס השוטר ובמעמדו". השר ארדן: "מגיעה להם תוספת". האוצר: הנושא בדיון
העימות הבא בין האוצר למשרד לביטחון הפנים ולמשטרה: שוטרים וקציני משטרה מאיימים לעתור לבג"ץ כדי להתיר להם להתאגד. האיום מגיע על רקע סירובו של האוצר לממש החלטות ממשלה, וכן החלטה של בית הדין לעבודה, להשוות את שכר השוטרים לאנשי צבא הקבע.
לאחרונה שיגר פורום המפכ"לים והניצבים בדימוס מכתב למפכ"ל המשטרה, רנ"צ רוני אלשיך, ולשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן. במכתב, אשר תוכנו הגיע לידי "ישראל היום", מזהירים הקצינים הבכירים בדימוס את פיקוד המשטרה מפני פגיעה במורל השוטרים הנושאים בנטל.
השר ארדן טוען כי משרד האוצר החליט, בניגוד לעמדתו, לא לקיים את ההחלטה ולערער עליה - ומבטיח כי ימשיך להוביל את המאבק למען תנאי השוטרים והסוהרים. "זה מגיע להם בדין ובצדק", הוא אומר, "השוטרים והסוהרים נמצאים בחזית המאבק בטרור. לכן שמחתי כשבית הדין החליט לתקן את העוול". גם המפכ"ל הביע צער על החלטת האוצר: "אני ער לתחושות באשר לחוסר ההוגנות והיעדר השוויון במציאות הקיימת, נפעל בכל הכוח על מנת להשיג את מלוא זכויותינו".
בינואר 1979 קיבלה ועדת השרים לענייני שכר את החלטה ש/33, שעניינה השוואת השכר של המשרתים במשטרת ישראל ובשב"ס לאלה של המשרתים בצה"ל. החלטה זו אושרה על ידי ממשלת ישראל כחודש לאחר מכן. בד בבד עם קבלת ההחלטה הוקמה ועדת מעקב, שתפקידה היה לבצע התאמות בשכר השוטרים כל אימת שניתנת תוספת שכר למשרתי קבע, בהתאם לדרגות המשרתים, לתפקידים ולמקומות השירות.
בין השנים 2007-2006, לנוכח פיטורי כ-4,000 אנשי קבע, נחתמו הסכמי שכר בין צה"ל לבין משרד האוצר ביחס למשרתי הקבע. בהתאם לכך, שולמה תוספת שכר כלל צה"לית רוחבית לכלל המשרתים בשירות פעיל. אלא שכדי לא להחילה גם על השוטרים, כונתה התוספת למשרתי הקבע "היעדר ביטחון תעסוקתי"; זאת בהנחה שהמשטרה ושב"ס לא יוכלו לדרוש את התוספת, מאחר שבמשטרה אין הליך של פיטורים מקבע. למרות הניסיון להחריג את השוטרים מהתוספת, היא ניתנה גם לגמלאי צה"ל. "איזה היעדר ביטחון תעסוקתי יש להם?" תוהים במשטרה.
בצר להם, עתרו ב-2009 כמה קציני משטרה לבית הדין לעבודה בטענה לאפליה על ידי המדינה. זאת במיוחד לנוכח העובדה שתנאי העסקתם נקבעים באופן חד-צדדי וחל עליהם איסור להתאגד. המדינה טענה שיש לבדל את השירות במשטרה משירות צבא הקבע, בין השאר משום שהצבא יכול לפטר אנשי קבע בכל רגע נתון, בעוד השוטרים משרתים עד גיל פרישה.
לאחרונה, אחרי מאבק שנמשך כ-7 שנים, דחה בית הדין את טענת המדינה כי מדובר בתוספת שכר ייחודית למשרתי הקבע, שאינה רלוונטית למשטרה ולשב"ס. כן קבע כי האוצר החיל מדיניות סותרת להחלטות הממשלה בלי שהוסמך לכך.
בית הדין הורה לעשות את התאמת השכר הנדרש. אלא ששמחת השוטרים על ניצחונם הייתה מוקדמת; באוצר חישבו שמדובר בתוספת של סכום מצטבר המגיע לכ-4.8 מיליארד שקלים, והגישו עיכוב ביצוע להחלטה. בתגובה דורשים השוטרים מבית הדין למחוק את בקשת האוצר, ומאיימים להקים איגוד מקצועי אם לא יקבלו את התוספת לשכרם.
בשבוע שעבר התכוון שר האוצר להביא לממשלה הצעת מחליטים, שנועדה לחזק את הבידול בין צה"ל למשטרה ולשב"ס, אך נענה לבקשת ארדן ואלשיך לא להעלותה. נקבע שיתקיים דיון בנושא אצל ראש הממשלה. לאחרונה נרתם לעזרת השוטרים גם פורום המפכ"לים והניצבים בדימוס. במכתב ששיגר לארדן ולאלשיך יו"ר הפורום, המפכ"ל בדימוס משה קראדי, כתבו הקצינים בדימוס כי לא זכורה להם פגיעה מורלית שכזו בשוטרים, בגמלאים ובבני משפחותיהם. "הניסיון לא לאמץ את פסיקת בית הדין לעבודה הוא פגיעה לא רק בכיסו של השוטר, אלא גם במעמדו ובמעמד המשטרה", כתבו.
הנושא עתיד להגיע להכרעה בוועדה בראשות מנכ"ל משרד רה"מ, אלי גרונר. במשרד האוצר הסתפקו בתגובה: "הנושא נמצא בדיון בוועדה שהקים רה"מ בראשות גרונר".
בהכנת הידיעה השתתף זאב קליין
אקו"ם