ראשי » חדשות » משפט ופלילים

גם בלי תעודה: עסק יוכל להצהיר שהוא שומר על כשרות

שופטי בג"ץ הכריעו בסוגיית "הכשרות הפרטית", וקבעו כי אף שבית אוכל אינו יכול לומר שהוא "כשר" כשאין לו תעודה רשמית – הוא יוכל להכריז כי הוא שומר על אמות מידה של כשרות ועל הפיקוח עליהן

זמן קצר לאחר שקבע הערב (יום ג') כי הסדרי הגיוס של החרדים אינם חוקיים ושלח את הכנסת לנסח חוק חדש ושוויוני יותר, הכריע בג"ץ בסוגיה אחרת הקשורה בענייני דת ומדינה: הכשרות הפרטית.
 
בפסק הדין שניתן הערב קבע הרכב השופטים המורחב, בראשות הנשיאה מרים נאור, כי בעל עסק יכול להצהיר בפניו לקוחותיו כי אינו מחזיק בתעודת כשרות – אך הוא שומר על אמות מידה של אוכל כשר ומפקח על שמירתן. בדעת הרוב תמכו, מלבד נאור, השופט סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן, מלצר ואורי שהם. מולם עמדו השופטים חובשי הכיפה - סגן הנשיאה אליקים רובינשטיים והשופט נעם סולברג.

שופטי העליון הסבירו כי לפי חוק אסור לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת כשרות להציג כל "מצג כשרותי", כדבריהם, אך מותר לו "להציג מצג אמת" בדבר אמות המידה של הכשרות שלו – אם רק יבהיר שאין בידו תעודת כשרות.

הנשיאה נאור כתבה בפסק הדין כי "אין בידי לקבל את קביעת המשיבים כי בית אוכל יכול להיכנס באחד משני שערים בלבד – 'השער הכשר', שבמפתח לו (תעודת הכשר – נ"ב) אוחזת הרבנות, ו'השער הטרף', שבית האוכל הבא בו ייחשב כלא כשר בלי קשר לסוג וטיב המזון הנמכר בו. קביעה זו מרחיקת לכת, ואינה נותנת משקל הולם לאוטונומיה של הסועד (העומדת אף היא, כאמור, ביסוד תכלית החוק).
 
"מכל מקום", הוסיפה נאור, "קביעה זו אינה מתחייבת מתכליתו של החוק. עמדתי היא כי קיים גם 'שער שלישי': יכול חנווני להעיד על מרכולתו. אין דבר בחוק המלמד שאסור לבית אוכל להציג מצג אמת בדבר המזון הנמכר בו. אכן, בית אוכל שלא ניתנה לו תעודת הכשר לא יכול להציג עצמו כ'כשר', אך אין בכך כדי למנוע ממנו להציג מצג אמת בכתב, המפרט את אמות המידה שעליהן הוא מקפיד ואת אופן הפיקוח על שמירתן. מצג זה יבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אין בידי בית האוכל תעודת הכשר. משהוצג לצרכן מצג אמת, יבחר הוא כטוב בעיניו".

בדעת מיעוט כתב השופט נעם סולברג כי אינו מסכים עם נימוקיה של הנשיאה. "זה 'השער השלישי', צדיקים יבואו בו? חברתי סבורה אמנם כי יש לדחות את העתירה לדיון נוסף, אך לצד זאת מבקשת לפתוח 'שער שלישי', שבגדרו תינתן לבית אוכל שאין בידו תעודת הכשר מטעם הגורמים המוסמכים אפשרות 'להציג מצג אמת בכתב, המפרט את אמות המידה שעליהן הוא מקפיד ואת אופן הפיקוח על שמירתן'. גבי דידי, אין הצדקה לפתוח שער זה, וספק רב אם הדבר אפשרי לנוכח התוצאה אליה הגיעה חברתי (ועמה אני מסכים).

"כפי שציין חברי המשנה לנשיאה רובינשטיין, 'לא על החומרים לבדם תחיה הכשרות' (פסקה ב' לחוות דעתו)", הוסיף סולברג, "בעולמה של כשרות חשיבות רבה נודעת לא רק לשאלת טיבו של המזון המוגש, כי אם גם לשאלות כגון מתי בושל, על ידי מי ובאילו כלים. 'מערכת דיני הכשרות היא מערכת כללים מורכבת', וגם מטעם זה ראה המחוקק ליצור הסדר חוקי מיוחד. בנסיבות אלו, חוששני כי פתיחתו של 'השער השלישי' עלולה לעורר מבוכה רבה בדבר הכשר והלא כשר, החוקי והבלתי חוקי – בניגוד לרוח החוק ולתכליתו".
 
סולברג ציין עוד כי הצהרה המעידה על הפיקוח על אמות המידה בעייתי אף היא. "ספק רב בעיניי אם הצגת מצג אמת בכתב בדבר אופן הפיקוח על שמירתן של אמות המידה שעליהן מקפיד בית האוכל, כפי שמציעה חברתי, מתיישבת עם התוצאה של דחיית העתירה. להבדיל מהצגת אמות המידה עצמן, הצגת אופן הפיקוח על שמירתם מחייבת מטבע הדברים התייחסות לגורם המפקח. בכך יש משום הכרה 'דה-פקטו' בסמכותם של גורמים נוספים, זולת הגורמים המוסמכים, לספק תעודות הכשר - ואף זאת בניגוד לרוח החוק ולתכליתו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg