ראשי » חדשות » משפט ופלילים

דוח: שליש מהעתירות לבג"ץ נגד המדינה מתקבלות

כרבע מהעתירות שהוגשו ב-2016 עסקו במעצרים מנהליים, וכרבע נוסף בעניינים הקשורים ליו"ש. עוד פורסם כי כ-31% מהתיקים שנפתחו במח"ש הסתיימו בהעמדת שוטר אחד או יותר לדין, וכי כ-24,600 תיקים נגנזו במחוזות מבלי כתב אישום

שופטי בג"ץ מקבלים שליש מהעתירות המתקבלות נגד מדינת ישראל, כך חושף הדוח השנתי של פרקליטות המדינה שפורסם הבוקר (ב'). עוד חושף הדוח כי 84% מהחשודים שהפרקליטות הגישה נגדם כתבי אישום הורשעו הרשעה מלאה או חלקית.



הדו"ח, במתכונתו הנוכחית, מפורסם זו השנה השנייה ברציפות, והוא כולל לראשונה נתונים ממחלקת הב"גצים בפרקליטות ומהמחלקה לחקירות שוטרים, וכן ממחלקת הסייבר.

מחלקת הבג"צים אחראית על ייצוג משרדי הממשלה, רשויות שלטוניות נוספות והיועץ המשפטי לממשלה בהליכים המתנהלים בבית המשפט העליון בתחומי המשפט המנהלי והחוקתי. בשנת 2016 נפתחו במחלקה כ-2,630 תיקים, מהם 82% עסקו בעתירות לבג"ץ, 6% עסקו בערעור על פסקי דין מחוזיים בעתירות אסירים ו-5% עסקו בערעורים על פסקי דין מנהליים.

כרבע מהעתירות לבג"ץ עסקו במעצרים מנהליים וכרבע נוסף בעניינים הקשורים לאזור יהודה ושומרון. במהלך שנת 2016 הסתיימו כ-1,800 עתירות שהתנהלו בבג"ץ, אך אין מדובר בהכרח בהליכים אשר החלו בשנת 2016.

 

שני שלישים מהעתירות נדחו, וכשליש מהעתירות התקבלו באופן מלא או חלקי. ברובם המכריע של ההליכים שהתקבלו חלקית (87%) הושגה פשרה בין המדינה לבין העותרים, בלא צורך בהתערבות בית המשפט. כך גם ביחס לעתירות שהתקבלו במלואן - בכ-81% מעתירות אלה הסכימה המדינה לעתירה ובית המשפט לא נדרש להכריע בהן.

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הינה מחלקה בפרקליטות המדינה, גוף עצמאי, חיצוני ובלתי תלוי במשטרה, שבו משרתים חוקרים, פרקליטים ועובדי פרקליטות ובראשו עומד מנהל בדרג של פרקליט מחוז, הכפוף לפרקליט המדינה. מדובר במחלקה ייחודית, המתאפיינת בשילוב דיסציפלינות מקצועיות שונות (עבודת פרקליטות, חקירות, מודיעין) ופועלת ככוח משימה משולב.

בסמכות מח"ש לחקור חשדות לעבירות שבוצעו בידי שוטרים ואשר העונש בצדן עולה על שנת מאסר אחת. מח"ש מוסמכת לחקור גם אזרחים החשודים בביצוע עבירה יחד עם אנשי משטרה, וכן חשדות הנוגעים לביצוע עבירות ע"י אנשי שב"כ במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים).

במהלך 2016 התקבלו במח"ש החלטות לגבי 773 תיקים שבהם נחקרו שוטרים תחת אזהרה, כשבמרבית התיקים נחקרו יותר משני שוטרים. כ-31% מתיקי החקירה הסתיימו בהעמדת שוטר אחד או יותר לדין פלילי או משמעתי.

בכ-68% מבין התיקים שטופלו, מוצתה החקירה באופן זה שהתקבלה בהם החלטה להעמיד לדין פלילי או משמעתי, או לחלופין, התיק נסגר לאחר שהחקירה הגיעה לכלל מיצוי, קרי לחקר האמת, כשעילת הגניזה היא חוסר אשמה של השוטר (לאחר שנמצא כי פעל כדין) או חוסר עניין לציבור, להבדיל מחוסר ראיות או על"ן (עבריין לא נודע).

בשנת 2016 פתחה הפרקליטות 34,959 תיקים פליליים, כ-40% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2016 עסקו בעבירות אלימות, כ-14% בעבירות מין, כ-13% בעבירות הונאה וכ-8% בעבירות רכוש. יצוין, כי תיק פרקליטות יכול לכלול יותר מתיק חקירה אחד, ותיק פרקליטות יכול להוליד יותר מכתב אישום אחד.

בכ-40% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2016 המליצה המשטרה לסגור את התיק, אך הסמכות להכריע בתיקים אלה היא של הפרקליטות, שכן העבירות שיוחסו בהם לחשודים הן עבירות המצויות בסמכות הטיפול של הפרקליטות.

 

בשנה זו נגנזו במחוזות הפרקליטות כ-24,600 תיקים, מבלי שהוגש בהם כתב אישום. כ-21% מהתיקים (כ-5,100 תיקים) נסגרו משום שהועברו לטיפול גוף תביעה אחר, ובעיקר לתביעה המשטרתית.

79% מהתיקים נגנזו במחוז מבלי שהוגש כתב אישום, כאשר עילות הגניזה המרכזיות הינן חוסר ראיות מספיקות (60%), מצבים בהם נסיבות העניין אינן מצדיקות הגשת כתב אישום (23%) וחוסר אשמה (11%). התיקים שנגנזו יוחסו לכ-21,870 חשודים.

במהלך שנת 2016 הוגשו במחוזות הפרקליטות כ-4,500 כתבי אישום, ירידה של כ-16% ביחס ל-2015, בה הוגשו 5,339 כתבי אישום. מחצית מכתבי האישום הוגשו לבתי משפט השלום, 37% לבתי המשפט המחוזיים, 9% לבתי המשפט לנוער ו-4% לבתי המשפט לתעבורה. בשליש מכתבי האישום שהוגשו בשנת 2016 העבירה המרכזית הייתה עבירת אלימות, כ-15% עסקו בעבירות מין ו-9% בעבירות הונאה.

בשנת 2016 הופיעו פרקליטי יחידות הפרקליטות המחוזיות הפליליות בכ-89,000 דיונים בבתי משפט השלום והמחוזי ברחבי הארץ, כ-70% מההופעות היו בפני ערכאה ראשונה.

באותה שנה הסתיימו בבתי המשפט כ-4,900 הליכים שיפוטיים שהתנהלו נגד כ-6,500 נאשמים. 84% מהנאשמים הורשעו הרשעה מלאה או חלקית. לגבי 6% נקבע כי הם ביצעו את העבירה אך הם לא יורשעו ("אי הרשעה") ו-3% זוכו באופן מלא. ביחס ל-3% נוספים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום.
 
77% מתוך 90% הנאשמים שהורשעו או שעניינם הסתיים באי-הרשעה בשנה זו, הרשעתם התקבלה במסגרת הסדר טיעון, ואילו 23% הורשעו בלא שהוצג הסדר טיעון בעניינם. 85% מהסדרי הטיעון הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.

רק 1% מהסדרי הטיעון הושג עוד בטרם הוגש כתב האישום. חשוב לציין כי אין מדובר בהכרח בהליכים שיפוטיים שנפתחו בעקבות כתבי אישום שהוגשו בשנת 2016.

יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה עוסקת בתיקים פליליים הנחקרים ברובם ביחידת הסייבר הארצית של המשטרה, וכן בתיקים בעבירות מידע הנחקרים ברשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. כמו כן, היחידה מלווה פרקליטים מיחידות הפרקליטות השונות בתיקים שהתעוררו בהם שאלות מתחום זה ומתווה המדיניות בתחומים שונים בתחום הסייבר והסיגינט.

 

במהלך שנת 2016 טופלו ביחידת הסייבר כ-20 תיקים שכללו עבירות של חדירה לחומר מחשב, הפצת סוסים טרויאנים, גניבת מידע ממוחשב, מרמה וזיופים מקוונים, הטרדה מינית באמצעות האינטרנט, החזקת מאגרי מידע בלתי מורשים ועוד. בשמונה מהתיקים הוגש כתב אישום, שמונה נגנזו מבלי שהוגש כתב אישום, בשניים טרם התקבלה החלטה ושניים נוספים מצויים בהליכי שימוע.

משימה נוספת של יחידת הסייבר היא אכיפה אלטרנטיבית כלפי עבירות ביטוי במרחב המקוון: הסרת תכנים אסורים, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש במנוע החיפוש, חסימת גישה אל התכנים והשעיה או הרחקה של משתמשי אינטרנט.

מאז תחילת הפעילות בתחום הועברו ליחידה כ-2,250 תכנים המפרים לכאורה את החוק, רובם ככולם (91%) מהווים לכאורה הסתה לאלימות ולטרור. 70% מהתכנים הוסרו בעקבות פעילות יחידת הסייבר, 7% הוסרו חלקית, 19% לא הוסרו והשאר מצויים עדיין בשלבי טיפול או שהוחלט שאין מקום לטפל בבקשה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg