כחלון מחדד עמדות: "לא אשב בממשלת שמאל"
הוא התאכזב מביטול חוק מס דירה שלישית, אבל "אין לנו פריבילגיה לא לכבד את ההחלטה". הוא תומך בהתיישבות "למרות שאחוזי התמיכה בי שם מזעריים", והוא לא מתחרט שעזב את הליכוד. שר האוצר משה כחלון מסכם את תשע"ז
לפני שבועות אחדים הרשה לעצמו שר האוצר משה כחלון לקפוץ לגבעת-אולגה, שכונת הולדתו, שם פגש באישה שסועדת בימים אלה את אמו החולה. כשביקש להבין מדוע היא מטפלת בה במסירות כזו, ענתה האישה, בת כשישים: "בצעירותי, כשעמדתי להתחתן, לא היה לי כלום. אמא שלי כבר נפטרה אז, ולא היו לי שום ליווי או תמיכה. אמא שלך לקחה על עצמה לסייע לי, ופשוט יצאה לאסוף כסף מהשכנות כדי לקנות לי נדוניה. זה הזיכרון היפהפה שלי מאמא שלך. אז היום אני משתדלת להחזיר לה".
מבחינת כחלון, הסיפור הזה הוא אבן קטנה אחת בפסיפס שמסמל את בית הגידול שלו. "פוליטיקה הייתה בשבילי מאז ותמיד כלי ולא מטרה", הוא אומר. "דרך לממש את האידיאלים שאני מאמין בהם, בין השאר אלו החברתיים. גדלנו בבית של נתינה. ההורים שלי תמיד התנדבו ותרמו ממה שלא היה להם. אני לא שוכח מאיפה באתי, וזה מה שאני מביא איתי לעשייה הציבורית".
העשייה הציבורית של כחלון החלה בזירה המקומית בשלהי שנות השמונים, כאשר סייע לרמי דותן בהתמודדותו על ראשות עירית חיפה. דותן לא זכה בראשות העיר, אך הצליח להביא לסיעת הליכוד החיפאית 8 מתוך 27 מושבים במועצת העיר. במסגרת זו הכיר כחלון את השר לשעבר עוזי לנדאו, אז עדיין חבר כנסת, והפך לראש לשכתו. בכנסת ה-16, שהושבעה בראשית 2003, נבחר כחלון כחבר כנסת בסיעת הליכוד. הרומן שלו עם מפלגת השלטון - בתחילה תחת שרביטו של אריאל שרון ובהמשך תחת הנהגתו של נתניהו - תם ב-2012, אחרי שהספיק לכהן כשר הרווחה וכשר התקשורת ולהיות חתום על מהפכת הסלולר. קריאתו המפורסמת של ראש הממשלה לשריו בימי מחאת הקוטג', "תהיו כחלונים ותמצאו פתרון", הסתיימה איכשהו בפרידה מתוקשרת, ובסופה חזר כחלון לפוליטיקה - הפעם כיושב ראש מפלגה עצמאית משלו. אבל גם היום יו"ר כולנו מצהיר על עצמו "אני ליכודניק".
אז למה בעצם צריך את 'כולנו'?
"הגעתי למסקנה שצריך מפלגה שתהיה ימנית-חברתית. כשהגעתי לליכוד, הליכוד היה כולנו. זה היה ימין, פה ושם פרגמטי, בגיניסטי. האיש שלי זה בגין, אישיות עם המון אוריינטציה חברתית שחסרה היום בליכוד".
בעבר טענת שגורמי ימין קיצוני השתלטו על הליכוד. יהודה גליק קיצוני? ציפי חוטובלי?
"לא לא, חלילה. שניהם ראויים מאוד. חוטובלי היא אחת הנשים האיכותיות ביותר בליכוד. צריך לזכור שגם אחרי שפרשתי מהמפלגה המשכתי לתמוך בליכוד, גם מחוץ לפוליטיקה. אפילו הופעתי בקמפיין שלהם, ואני בהחלט רואה עצמי כשותף לדרך. הרי במי תמכתי לראשות הממשלה? בנתניהו. אני לא יודע אם הליכוד היה בממשלה בלעדיי. אבל אני לא חושב שהייתי יכול לבצע את הצעדים החברתיים שעשיתי בשנתיים האחרונות מתוך הליכוד".
את מהפכת הסלולר עשית מתוך הליכוד.
"אני חושב שזה היה קרב קשה מאוד לעשות את הצעדים הכלכליים שאנחנו עושים כעת מתוך הליכוד. לא אדבר סרה בליכוד לעולם. זה הבית שלי, ואני לא יורק לצלחת שאכלתי ממנה. מהמקום החברתי שממנו באתי אני לא חושב שיכולתי להיות שר אם לא הליכוד. זו מפלגה עממית באמת. אבל בצומת מסוים צריך לחשוב איך ממשיכים משם. גם הליכוד לא סובל מזה שאני שותף שלו היום. בחלקים המדיניים יש לו אפס חיכוך איתי, בכל נושאי הביטחון אנחנו בעלי ברית. יש בינינו שיתוף פעולה מלא בקבינט, ובאופן כללי היחסים מצוינים. הנושאים הכלכליים הסמי-ביטחוניים עובדים יפה ביחד. יו"ש חשובה לבנט אבל היא חשובה גם לנתניהו, ויש לנו שיתוף פעולה מלא עם הליכוד".
אז אולי הגיע הזמן לחזור לליכוד?
"תפיסת העולם שלי ימנית-ליכודניקית, והיא הייתה כזו לאורך כל הדרך. נמשכתי לעמדות של עוזי לנדאו, לחמתי נגד ההתנתקות. ותראי היום, מי שהסביר לנו אז שצריך לגרש יהודים מהבית, מסביר לנו היום מה זה לאהוב את ארץ ישראל. העמדות שלי היו תמיד ברורות מאוד. הייתי גלוי מאוד כשנכחתי בכפר-דרום ובשירת-הים, אבל האוריינטציה החברתית בערה בי תמיד ואותה לא הצלחתי לקדם משם. בתחום העשייה נמשכתי יותר לעשייה חברתית".
נתניהו צריך אותך ככוח לוחץ מחוץ למפלגה?
"נתניהו לא שמח כשעזבתי, אבל נדרשתי לעזוב. אדם צריך לקיים את האג'נדה שלו, ולשם כך היה צורך להקים מפלגה אחרת. עם זאת, יש לי רק מילים טובות לומר על הליכוד".
במוצאי הבחירות האחרונות ניסו כמה עיתונאים להנדס ממשלה בראשות בוז'י הרצוג, בהשתתפותך. הייתה באמת היתכנות כזו?
"אני ודאי לא אשב בממשלת שמאל. אני איש ימין. מרכז מילא, אבל שמאל?"
תשב בממשלת לפיד?
"אני לא חושב שנכון לעסוק בזה עכשיו".
כחלון, כאמור, היה אחד הלוחמים נגד ההתנתקות מתוך שורות הליכוד, ואף סירב לתפקיד שר הקליטה תמורת תמיכה שלו בתוכנית. השנה נראה היה שהוא משנה כיוון כשדווקא הוא דרש להסיר מחוק ההסדרה את סעיף 7, שהיה מביא להסדרת יישובים או בתי מגורים בהתיישבות ביו"ש, גם אחרי פסיקת בג"ץ בעניינם. סעיף זה היה יכול להציל את היישוב עמונה ואת תשעת הבתים בעפרה שנהרסו בינתיים, וכן את שכונת נתיב-האבות שבגוש עציון.
"לא הכשלתי את התיישבות, הצלתי אותה", אומר כחלון. "בואי נעשה סדר בכל נושא עמונה. כולם הבינו שזה מעשה עשוי, שאין איך להציל את הבתים. היו שרצו להיות צבועים ומכרו אשליות, והיו שאמרו את האמת. ידענו מראש שההסדרה לא תעבור בבית המשפט. זו הייתה אשליה מיותרת לדעתי. מצד שני, כשהיה צריך לתת כסף לעמונה ולחטוף ביקורת הכי קשה מהשמאל ומהחלק מהתקשורת, אני הייתי נחשון בן עמינדב, אני הזרמתי את הכסף. במשך 150 יום ביקרו אותי בזלזול על כך שאני מקדיש כל כך הרבה מחשבה וזמן לארבעים משפחות מעמונה. ההתיישבות חשובה לי יותר מלכל אחד אחר, למרות שאין אצלי פריימריז. גם אנשי ימין אחרים הצטרפו לדעתי שצריך לכבד את בג"ץ, ושאי אפשר לבטל החלטות שלו רטרואקטיבית.
"בכל דבר שהוא במסגרת ההיגיון אני בעל הברית הכי טוב של ההתיישבות, וזה כך גם בנתיב-האבות. אני בא ממקום דתי ולא באתי לקושש קולות. את יודעת מה אחוז התמיכה בי ביו"ש? מזערי. משהו בין אפס ל-0.0001 אחוז. זה לא משנה לי. האנשים האלה הם החלוצים המודרניים, ואנחנו רוצים אותם שם ואנחנו נסייע להם. זה לא סוד שאין כמעט ויכוחים ביני ובין יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, והוויכוח הגדול בינינו הוא על 45 מיליון שקלים שהוקצו למערך האוטובוסים הממוגנים ביו"ש שתקועים עדיין בוועדה. אני עובד נטול אינטרסים".
בהקשר של התמיכה הנמוכה ב'כולנו' בקרב הציבור הדתי ובעיקר בהתיישבות ביו"ש, ח"כ רועי פולקמן ממפלגתך טען בריאיון ל'מקור ראשון' שמדובר בגזענות. האומנם זה מקור הקצר בינך ובין המגזר המדובר?
כחלון מחייך ומתחמק מתשובה ישירה. "אני עושה את הדברים רק מתוך אמונה. אני רוצה לקבל החלטות לא מתוך לחץ ולא מתוך אינטרס. אם רוצים לבדוק מול אחרים, אני לא חושב שיש שרים בליכוד או בימין בכלל שמתקרבים לעשייה שלי בהתיישבות. יעידו ראש מועצת דרום הר חברון יוחאי דמרי, ראש מועצת בנימין אבי רואה, וגם אביגדור ליברמן, נפתלי בנט וזמביש. הם יודעים שיש להם פה כתובת".
אז איך זה שהמתיישבים עצמם אינם קהל היעד שלך? אתה חושש שהציבור הזה ידביק לך תווית ימנית מדי?
"אני לא צריך לבוא בכל יום עם פנקס קבלות. באופן כללי אני לא עובד באופן סקטוריאלי. בבוא היום יראה הציבור הזה מי עשה בשבילו ומה עשו בשבילו, מי קיים ומי פעל. אם היה חלילה שר אוצר עוין להתיישבות היו מיד מרגישים את זה ביו"ש. אני לא מוותר על אף אחד אבל גם לא רץ לאף אחד לומר לו 'כדאי לך לתמוך בי'. אני בעד כל עם ישראל".
שלטי החוצות "נטו כחלון" יצרו משב של בחירות לפני חודשים בודדים. אתה צופה בחירות באופק?
"אני לא חושב שיהיו בחירות בזמן הקרוב, אבל היה פרק זמן מסוים סביב ניסיונות הסגירה של התאגיד שהיה נדמה שיהיו בחירות. בעבר חשבתי שהבחירות הבאות יהיו בנובמבר 2019. אחרי המשבר המיותר כל כך של התאגיד, אני מבין שאי אפשר באמת לדעת מתי יהיו בבחירות".
ואם כבר בחירות, אבי גבאי שפרש ממפלגתך וכעת מוביל את המחנה הציוני, עשוי להיות ראש הממשלה הבא?
"אני לא חושב שהוא ייבחר, ואני גם לא חושב שהשמאל ייבחר בפעם הבאה".
אתה כועס עליו שעזב את המפלגה שלך?
"גם אני עזבתי מפלגה, זה דבר לגיטימי".
השר יואב גלנט ואתה תרוצו באותה מפלגה בבחירות הבאות?
"אנחנו כרגע עובדים, מתמקדים בעשייה. על פוליטיקה נדבר כשיבוא הזמן שלה".
כבר יותר משנתיים מכהן כחלון כשר האוצר, תפקיד כפוי טובה שקשה בו מאוד לגרום לכך שכולם יהיו מרוצים, או אפילו שמישהו יהיה מרוצה. אבל כחלון לא מתלונן, להפך. "מתוך משרד האוצר יצאו יותר מנהיגים וראשי ממשלות מאשר כל משרד אחר", הוא אומר, וממהר לדייק: "לא שאני הולך להיות ראש ממשלה, כל תפקיד שעשיתי ראיתי בו תפקיד חיי. אני יודע לעשות פוליטיקה. אם לא הייתי יודע, לא הייתי מגיע לכיסא הזה. זה לא דבר מצוי להצליח להוביל מפלגה ולהגיע לעמדת שר אחרי שכבר יצאת מהמערכת הפוליטית לחלוטין. זה אפילו לא טומי ויאיר לפיד שהגיעו מבחוץ. זה לצאת ולחזור מחדש עם מפלגה אחרת, והצלחנו בענק. אני מבין את המערכת הפוליטית וחי אותה, ומתברר שבמערכת הזו יש הפתעות. הנה מתברר ששר אוצר יכול לקבל תמיכה רבה. האהדה והביקורת באות יחד בעסקת חבילה, ובמאזן הכולל אני מקבל הרבה יותר תודה מתלונות, למרות שיש טענות. הפער הוא אדיר לטובת הכרת טובה. יש מחירים לפוזיציה הזו, אבל הסיפוק הוא רב. לא נופלת בחלקו של כל אחד הזכות להוביל ולהשפיע ככה על העם שלו".
איזה ציון היית נותן למשק הישראלי מאחת עד עשר?
"המשק הישראלי במצב מצוין, מהטובים שהיו לנו בשנים האחרונות - הן מבחינת אחוזי אבטלה, הן מבחינת החוב הלאומי והגירעון, הן מבחינת שיפור השירותים החברתיים, החינוך, הבריאות והרווחה. אזרחי ישראל קיבלו הרבה יותר בתקופה שלי, אנחנו רוצים לשפר עוד, ההכנסות גדלות והמשק נראה מצוין. על פי התחזית הצפויה גם שנת 2018 תהיה טובה. זה לא פשוט, צריך עוד לעבוד ולהתאמץ כדי שכך יהיה, אבל זה הכיוון. הצמיחה בשבילי לא מספיק טובה, אנחנו עושים יותר להגדלת הצמיחה, אף שבשנת 2016 הייתה לנו הצמיחה הכי גבוהה ב-OECD והיינו עם אחוזי האבטלה הכי נמוכים מזה עשרות שנים".
הגרלת הדירות לזוגות צעירים הצליחה להשיג את מטרתה?
"המילה הגרלה לא נכונה. מדובר במונח תקשורתי שבא לשדר שהתוכנית שלנו היא סוג של הימור. כולם יודעים שלא מדובר בהגרלה, כי בהגרלה רק מי שעלה בגורל זוכה בפרס, ואילו פה מדובר במאה אחוז מהנרשמים העומדים בקריטריונים שמקבלים דירה. אצלנו מתוך 40 אלף יוצאים 40 אלף. אנחנו בעיקר עושים סדר - מי יקבל דירה ראשון ואיפה. כל מי שרצה להכשיל את התוכנית השתמש במינוח הזה, אבל כולם יודעים שזה לא זה".
מי רוצה להכשיל את התוכנית?
"כל מי שיכול להפריע - מפריע. הבנקים שמימנו מיליארדים בנדל"ן, היזמים, ראשי ערים שלא רוצים בעיר שלהם דירות של 'מחיר למשתכן' אלא מגדלי יוקרה, קבלנים שיש להם הפסדים, ארגונים ירוקים. הפרעות יש בלי עין הרע. כולם רוצים שהמשבר ייפתר, אבל אף אחד לא מוכן להשתתף במאמץ הלאומי. הפסקת ספסרות בקרקע, פדיון קרקע, הליכי תכנון - כל אלה מרוכזים כעת אצלנו במשרד ואלה פעולות שמרגיזות גופים מסוימים. אבל אם רוצים לצאת מהמשבר, מרכזים מאמץ. אי אפשר לעבוד בדרך שגרתית. עם ניהול רגיל לא יוצאים ממשבר".
אנחנו בדרך לפתרון המשבר?
"יוצאים כעת מספרים אדירים וחסרי תקדים של דירות לזוגות צעירים. אנחנו מגיעים כמעט ל-27 אלף זוכים. עד 30 באוקטובר יהיו כמעט 40 אלף זוגות עם דירות. לקראת סוף השנה הלועזית אנחנו מתחילים אכלוס, ובהמשך תהיה עוד מנה של כעשרת אלפים דירות. נמשיך את זה לעוד שנתיים. לא מצאנו פתרון טוב יותר. יש כל מיני גאונים שהיו במשרה הזו בעבר ולא פתרו שום בעיה, והיום הם נותנים עצות. אבל כשמישהו צריך לעשות משהו הם יודעים כמה זה קשה ומסובך. אני דואג לאלה ששותקים, לא לאלה שצועקים".
תוכנית 'נטו משפחה' שיזמת לא מצליחה להגיע למשפחות הפריפריה, אלא בעיקר לאלה שיש להם ממילא. איכשהו זה שוב מדלג על דימונה ושדרות.
"זה לא עניין של עשירון עליון. יש קבוצות שצריך לטפל גם בהן. הראשונים שטיפלתי בהם היו הקשישים, מקבלי הבטחת הכנסה, אלו שאין להם פנסיות. הזרמנו להם יותר ממיליארד שקלים במכה. חילצנו אותם מהעוני. הצעד השני שלי היה לדאוג לחיילים, חיילי החובה קיבלו חמישים אחוז תוספת בשכר. נוסף לזה דאגנו להגדלת מס הכנסה שלילי, שזה בעצם מענק עבודה לאלו שמשתכרים משכורות נמוכות. התחלתי עם 400 מיליון שקלים, ובראשית 2018 זה הולך להגיע לכשני מיליארד שקלים. אנחנו דואגים לאנשים שעובדים ולא מגיעים לשכר מינימום, אלה החלשים ולא מעמד הביניים. הקצבנו בשבילם כמעט שלושה מיליארד. חיסכון לכל ילד עומד על 2.7 מיליארד. הקצבאות האלה מגיעות לכולם אבל מסייעות בעיקר לחלשים.
"צריך לזכור שגם מעמד הביניים שמשתכר בין 15 ל-17 אלף שקלים בחודש עובד קשה כדי לגדל שניים-שלושה ילדים קטנים. כשאתה עוזר להם זה לטובת מטרנה ומגבונים, לא בשביל מרצדס. זה סיוע שהוא מסה קריטית. אם זוג לא עובד הוא כמעט לא מקבל כסף מהמדינה. אין נטו משפחה למי שלא משלם מסים".
מי המפסיד? מאיפה בא הכסף?
"מדובר פשוט בשינוי סדר עדיפויות, חלוקה מחדש של התקציב. בדרך כלל זה יורד מהקבוצות החזקות. כמובן שיש לנו גם אפשרות להגדיל תקציבים בזכות הצמיחה וההתייעלות. בנוסף, אנחנו חיים במדינה שסכום גבוה מאוד הולך אצלה לביטחון. בכל זאת יש לנו הסכם מול מערכת הביטחון, ולא פרצנו את ההוצאה. אנחנו בין הכלכלות המצטיינות בדירוג העולמי".
ספגת לא מעט ביקורת על כך שאתה נמנע מלעסוק בסוגיות שיש לך בהן ניגוד אינטרסים, כמובן בעקבות פרשת הגז. שר אוצר יכול שלא להתערב בסוגיה חשובה כל כך?
"דווקא בכך שלא נגעתי בזה התגלתה הגדולה שלי. במהלך הקמפיין שאלו אותי אם אעסוק בזה ואמרתי כן. לא ידעתי אז שיש מניעה משפטית. רציתי לעסוק בנושא והיועץ המשפטי אמר לי לא לעסוק, ובזה זה נגמר. אני מבין שיש אנשים שהתאכזבו מזה. באמת נדיר שאני אומר ולא עושה, ומאז אני מתקמצן בהצהרות. זה היה ערב הקמפיין ופשוט לא ידעתי. יש קבוצה שלקחה את זה קשה".
בחודשים האחרונים מחאת הנכים הולכת ותופסת תאוצה, בין השאר בחסימת כבישים אינטנסיבית. אתה רואה בזה מחאה במקומה?
"המחאה היא לגיטימית, אבל אלימות והפרת סדר ציבורי הם אף פעם לא לגיטימיים. אם חסימת הכבישים נעשית באישור המשטרה, אז זה לגיטימי. אני רק לא מבין את המחאה. כמי שהיה גם שר הרווחה בעבר, אני מכיר היטב את הנושא. בכל פעם שנתנו לנכים תוספת זה היה בין 100 ל-200 מיליון שקלים. הפעם פניתי לירון זליכה ואמרתי לו: 'יש משבר אמיתי, אני מכיר את זה, תבנה מתווה שמגיע עד גבול האחריות התקציבית, מה אנחנו יכולים לתת בלי למוטט מקומות אחרים'. הגענו לתוכנית של ארבעה מיליארד שקלים בארבע פעימות. מדובר בקצבאות תוך עידוד יציאה לעבודה. המחאה, אם הבנתי נכון, נועדה להבטיח שהסכום הזה יישאר, כי חוששים שהארבעה מיליארד האלה לא ימומשו. ואין להם סיבה לחשוש. גם אני התחייבתי, גם ראש הממשלה התחייב. הם יראו שזה קורה.
"מדובר בכסף שאנחנו צריכים להתאמץ מאוד כדי להביא אותו, וכבר שמנו את הכסף של הפעימה הראשונה. ואז באתי לראש הממשלה, אמרתי שיש פה הרבה הצעות חוק פרטיות, וביקשנו לאחד את כולן לסל אחד. פעלנו לעגן הכול יחד עם יו"ר הקואליציה. אבל כדי להעביר את הכסף צריך חקיקה, וזה מה שנעשה מיד עם פתיחת המושב הקרוב".
תסכים שגם התקציב הבא יהיה דו-שנתי?
"זו שאלה מעניינת. 2019 אמורה להיות שנת ערב בחירות. קשה לעשות תקציב כשאתה לא יודע מי יהיה זה שיצטרך להפעיל אותו בסופו של דבר, מי ישב באותה ממשלה. אני גם לא בטוח שזה עובר מבחינה משפטית. כך שקשה להניח שיהיה תקציב דו-שנתי במקרה הזה".
והנה הגענו למיסוי דירה שלישית. כעסת כשבג"ץ ביטל את החוק שלך?
"לא כעסתי, התאכזבתי. חשבתי שזה לא נכון. הלחץ של בעלי ההון השפיע על היועץ המשפטי של הכנסת ועל בג"ץ. מכל השופטים, מי שמכיר היטב את הסוגיה המדוברת הוא מני מזוז, שהיה לצערי בדעת מיעוט. יש כעת קושי לקדם את החוק הזה, אבל אנחנו מחזירים אותו במושב הבא. אני אדרוש משמעת קואליציונית בעניין".
אחרי שהגנת על בג"ץ בעניין חוק ההסדרה, ודאי היו כאלה שהרגישו שהנה כעת השר כחלון מבין מה זה כשבג"ץ מתערב בחקיקה. משהו השתנה אצלך בעניין?
"בג"ץ יכול לקבל החלטות שאני אוהב ושאני לא אוהב, ואני לא רוצה לעשות מאזן כמה אני אוהב וכמה לא. אבל צריך היררכיה. אין לנו פריבילגיה שלא לכבד את ההחלטה. אני בעד לבקר את בג"ץ, הנה עכשיו ביקרתי אותו בעצמי. אני בעד לנסות רפורמות, כרגע אני בוועדה לבחירת שופטים ואמרתי במסגרת הבחירה בשופטת אסתר חיות שאני תומך בשינויים שהשרה שקד מקדמת, אבל לא ראוי לדון על הסניוריטי כעת כשיש מועמדת בפתח אלא להתחיל להזיז מהלכים מעכשיו שישפיעו על הבחירה הבאה. כך זה לא ייראה פרסונלי נגד השופטת חיות. אמרתי לשקד: צאו לדרך כבר עכשיו, אבל שזה לא ייתפס כהתגרות בשופטת זו או אחרת. שלא יחשדו שמדובר בתגובה לפסק דין מסוים".
לאחרונה נפגשת כמה פעמים עם ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, ראמי חמדאללה. אתה חתום על האמירה שהרשות הפלסטינית היא מפלצת שאי אפשר להשביע את תאבונה. האם גילית במוקטעה משהו חדש שלא ידעת קודם?
"כל היחסים שלי עם הרשות הפלסטינית הם סביב נושאים כלכליים בלבד, ובידיעת ראש הממשלה. אין לי מדיניות פרטית משלי. בעקבות אוסלו, לצערי, ישראל והפלסטינים קשורים בהרבה נושאים זה בזה, בין השאר נמל, יבוא ויצוא. לא אני עשיתי את אוסלו. ההחלטה שלנו היא לנרמל איתם את היחסים הכלכליים. הם מאוד מרוצים מאיך שהדברים עובדים, אבל אומרים שוב ושוב שבלי פתרון מדיני זה לא יעבוד. הבהרתי שאני לא מדיני, אני בא לסדר את הקשרים הכלכליים. שיטת המקל והגזר של ליברמן נכונה. היא באה להקל על מקומות שאין בהם טרור, בעוד שבאזורים מזוהמים מבחינת טרור, הצבא ומערכת הביטחון עובדים כמו שצריך.
"שלום היא מילה לא רלוונטית כעת, אבל הסדרה או התנהלות כלכלית נכונה יכולה להיות, והיא לא מחייבת שום דבר מדיני וגם לא עקירת יישובים. כאחד שמכיר את ההתנחלויות לא מעט, מכיר את היחסים בין יישובים ערבים ליהודים, מכיר את הסיוע שמקבלים הערבים מהיישובים האלה - אני יכול לומר שאם היחסים בין חלק מהישראלים שיושבים בתוך הקו הירוק לפלסטינים היה כמו שיש לפלסטינים עם חלק ניכר מהמתנחלים, החברה שלנו הייתה נראית הרבה יותר טוב".
איך אתה מסכם את שנת תשע"ז?
"מפלגת כולנו פעלה הרבה לטובת מעמד הביניים. אנחנו נהנים מהרבה פעולות של רחל עזריה, האישה הבולטת בתחום הזה. לכל אחד אצלנו יש נישה שהוא בולט בה. אנחנו באמת מפלגה של כולם. העשייה של הארכת חופשת לידה ומעונות, כל התמיכה בכל מה שקשור למשפחה - זה האנשים שלנו. אנחנו מתכוונים להמשיך להוריד מחירים של עוד מוצרי תינוקות. עזריה מובילה מול המשפחות ומול המגזר הדתי. לשנה החדשה אני מאחל לעצמנו שמה שעוד לא יצא לפועל בפרויקטים שלנו, אכן יצא לפועל. יש לנו תחזית טובה ל-2018, ואני מקווה שהיא תתממש.
"אני רואה את מדינת ישראל כנס, פלא שמלווה בהשגחה עליונה. בתקופה כל כך קצרה, עם קליטת עלייה עצומה, על כל הקשיים שבה, יש לנו הישגים שלא ייאמנו. את ההורים שלי שעלו מטריפולי בשנות החמישים קלטה מדינה כל כך צעירה. היו פה 600 אלף יהודים בקושי. והנה יושב מולך בן חמישי מתוך שבעה ילדים, שר האוצר. משפחות העולים נקלטו בעמדות בכירות בפוליטיקה, ברפואה ובמשטרה. כמובן יש עוד מה לתקן ומה לעשות, אבל כשאת רואה את התוצאות, זה פשוט פלא.
"אנחנו מובילים בחדשנות, מספר שתיים בסייבר, מוקד היי-טק. אנחנו מכירים מדינות אחרות בנות שבעים שנה והן לא במקום הזה. באופן תיאורטי, תארי לך מה אפשר היה לעשות לולא היינו צריכים להקדיש 70 מיליארד שקלים בשנה לצורכי ביטחון. היינו יכולים לעשות פה פלאות. אני חושב שיש למדינה הישגים מרשימים, גם חברתיים וגם כלכליים, גם בתעשייה ובחדשנות. רק צריך להגיד בלי עין הרע".
אמרת קודם שאתה לא הולך להיות ראש ממשלה ושאתה לא מדינאי. אתה לא שואף להיות ראש ממשלה בעתיד?
"כאמור, מהמשרד הזה יצאו הרבה מאוד ראשי ממשלה. כל משרד שהייתי בו, ראיתי בו משרת חיי. כחבר כנסת, כיושב ראש הליכוד, כשר התקשורת. אני לא עושה פוליטיקה, אני חי פוליטיקה. עשיתי כמה מהלכים פוליטיים בחיי, אבל כשיגיע המועד לדבר על הפוליטי נדבר עליו".
בנסיבות הפוליטיות הקיימות, משרד האוצר הוא גם היעד הבא?
"בנסיבות הפוליטיות הקיימות אני אכן מקווה לעוד ארבע שנים במשרד הזה, בהחלט. יש עוד הרבה מה לעשות כאן".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם