ראשי » חדשות » בארץ

המבקר: חברות הסיעוד "גנבו שעות" במאות מיליונים

אי מיצוי זכויות, נטל על המשפחה ושירות לא יעיל. דו"ח המבקר מצביע על ליקויים חמורים באופן הטיפול, הפיקוח והבקרה של הביטוח הלאומי בקשישים סיעודיים השוהים בביתם. שר הרווחה: תוקם ועדה לטיפול בנושא

היעדר פיקוח, ניצול לא יעיל של תקציבים ונטל כבד על בני המשפחה – אלו רק חלק מהליקויים שעלו בדו"ח מיוחד שפרסם הבוקר (יום א') מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא בנושא טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם. באופן ייחודי כלל הדו"ח תהליך של שיתוף ציבור מקבלי גמלת הסיעוד ובני משפחותיהם בהליך הביקורת.   
 
הדו"ח, שיוצא לאור ביום הקשיש הבינלאומי, בדק כ-165,000 קשישים שקיבלו בשנת 2016 סיוע סיעודי מהביטוח הלאומי. עלו בו ליקויים רבים וחמורים באיכות הטיפול הביתי שניתן להם, וכן קושי רב של בני משפחה אשר נושאים בנטל הכרוך בטיפול בקשישים הסיעודיים.

האחריות על הליקויים, לפי המבקר, מונחת לפתחן של רשויות המדינה האמונות על איכות הטיפול בקשישים סיעודיים השוהים בביתם, בתוכם, הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה. לטענת המבקר הן אינן פועלות כראוי ומתנערות הלכה למעשה, כל אחת בחלקה, מאחריותן.

כמעט כל מקבל גמלה סיעוד זכאי לשירותי סיעוד של טיפול ביתי, שאותו מספקים 116 חברות סיעוד ומוסדות ללא כוונת רווח שזכו במכרזים, המעסיקים מטפלים ישראלים וזרים. הביטוח הלאומי חתם על שני הסכמים לבקרה ופיקוח בעבור תשלום: הראשון עם משרד הרווחה, ולפיו העובדים הסוציאליים ברשויות יפקחו באמצעות ביקורי בית על איכות הטיפול. השני, נחתם עם שירותי בריאות כללית והוא קובע כי אחיות יבצעו עבורו בקרה על הטיפול. בנוסף, אמורות חברות הסיעוד לבצע ביקורת עצמית של אופן מתן השירות, היקפו ואיכותו.

לפי המבקר, מערכת בקרת האיכות של הביטוח הלאומי כשלה, כיוון שחרף ההסכמים, לא מתקיימת בדיקה ראויה של איכות הטיפול, לא מתבצעת בקרה מתאימה, ולא מועבר מידע רלוונטי לקרובי משפחות הקשישים. לדוגמא, בחודשים ינואר-ספטמבר 2016 מעל 50% משעות הטיפול הביתי שקיבלו הקשישים הסיעודיים ברמות התלות הגבוהות ניתנו על ידי מטפלות שלא קיבלו הכשרה מקצועית.
 

על פי הדו"ח, ביחס להסכמים עם חברות הסיעוד, לא קבע הביטוח הלאומי קריטריונים מספיקים להכשרת המטפלים ולאיכות הטיפול הנדרשת מהן. בנוגע ללשכות לשירותים חברתיים נטען כי העובדים הסוציאליים דיווחו כי ביצעו פחות ממחצית מביקורי הבית שהיה עליהם לקיים בבתי הקשישים ולא הספיקו לבדוק כמות הקשישים הסיעודיים הנדרשת.

"תמונת המצב שעלתה בביקורת היא עגומה", נכתב בדו"ח. "איכות הטיפול הביתי שניתן לקשישים סיעודיים רבים לקויה, לעתים עד כדי הזנחת הקשישים. לא זו בלבד שיש בכך פגיעה בזכות הקשיש להזדקן בכבוד בביתו, אלא שהדבר אף עלול להחמיר את מצבו הבריאותי - הפיזי והנפשי". כמו כן, בסקר שביצע משרד המבקר עלה כי 20% מבני המשפחה של קשישים שנזקקו לטיפול, ציינו שהוא לא ענה על צרכי קרוביהם ושחלק מהקשישים הוזנחו או נפגעו בצורה כזאת או אחרת בעקבות כך.

בשנת 2016 מימן הביטוח הלאומי בכ-5.8 מיליארד שקלים את תחום הסיעוד וסכומים דומים הושקעו גם בשנים שקדמו לה. חלק מן התקצוב ניתן לקשישים סיעודיים השוהים בביתם. בסקר שערך משרד המבקר ציינו כ-40 אחוזים מבני המשפחות כי קרוביהם שהוכרו כזכאים לגמלת סיעוד לא קיבלו את כל שעות הטיפול שלהן היו זכאים מהמטפלות הישראליות.

בחלק מן המקרים דיווחו חברות הסיעוד על היעדר השעות ובהתאם לא קיבלו על כך תשלום, אולם ברבים מהמקרים הן לא עשו זאת, אך קיבלו כסף מהביטוח הלאומי למרות שלא נתנו שירות (תופעת "גניבת שעות", י"ע). מנתונים שמסר הביטוח הלאומי למשרד המבקר עלה כי בשנים 2015-2011 היה היקף שעות הטיפול החסרות כ-16 מיליון שעות, ששווין הכספי הוא כ-680 מיליון ש"ח - כ-3% מסך שעות הטיפול הביתי שהמטופלים היו זכאים להן באותן שנים. המשמעות: קשישים רבים לא קיבלו - מסיבות שאינן מוצדקות - שעות טיפול רבות.

לפי המבקר, הביטוח הלאומי אינו מביא לידיעת הקשישים הללו את העובדה שאינם מקבלים את כל שעות הטיפול שלהן הם זכאים ואף אינו מנחה אותם כיצד למצות את גמלתם. בנוגע ל"גניבת השעות", טען שפירא כי מדובר בתופעה שכיחה שנגרמת לרוב בשל היעדר פיקוח ובקרה ראויים. "בתהליך שיתוף הציבור ציינו חלק מהמשיבים כמה סיבות עיקריות לכך שבני המשפחה או הקשישים חותמים על יומני עבודה של מטפלות גם במקרים בהם הם כוללים שעות שבהן לא קיבלו טיפול מהמטפלת: מנהג קלוקל של אי-דיוק בשעות; היעדר פיקוח נאות שיכול לצמצם את התופעה או דיווח לא אמין; התחשבות הקשיש הסיעודי במטפלת".  

בני משפחות של קשישים סיעודיים השוהים בביתם התלוננו על הנטל הכבד המוטל עליהם בשל הצורך לטפל בקרוביהם. הטיפול הכרוך במאמץ פיזי וכן בזמן שמתבזבז על נושאים ביורוקרטיים. לטענתם, הדבר מקשה עליהם להתפנות לטיפול בצורכיהם ובצורכי ילדיהם ונכדיהם. בנוסף, פורסמו מחקרים שקובעים כי העומס הרב גורם לפגיעה בבריאות הגופנית והנפשית בקרב בן המשפחה המטפל וכן לבעיות בקשרים המשפחתיים.

על פי המבקר שפירא, "רשויות המדינה לא נתנו את דעתן כנדרש על הצורך לתמוך בבני המשפחה המטפלים בקשישים סיעודיים, ולמעשה זנחו והותירו אותם להתמודד עם הנטל הכבד הכרוך בטיפול". בנוסף נטען כי "מוסכם על הביטוח הלאומי כי יש להקצות יותר שעות לטיפול בקשישים ברמות התלות הגבוהות, אך הדבר לא נעשה. בכך הוכבד הנטל על בני משפחותיהם; כך גם במילוי החובות המוטלות על מי שמעסיק מטפלת זרה. גם נטל זה עובר בהכרח לבני המשפחה".
 

מרכזי היום לקשיש הסיעודי הם הפתרון היחיד שמדינת ישראל מספקת לקשישים מחוץ לביתם במסגרת גמלת הסיעוד. התפיסה שהנחתה את הקמתם הייתה שיש לאפשר לקשישים להישאר זמן רב ככל הניתן בסביבתם הטבעית, ובד בבד לספק להם פתרון טיפולי-חברתי יומיומי, שמטרתו למנוע או לדחות את מעברם למוסד סיעודי.

בישראל קיימים כיום כ-160 מרכזים, המופעלים חמישה ימים בשבוע באמצעות עמותות וחברות פרטיות שחתמו הסכמים מול הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה ופעולתם מוסדרת בהוראות תקנון העבודה הסוציאלית של המשרד הרווחה. לפי גורמי המקצוע, המרכזים חשובים לקידום בריאותם ורווחתם של הקשישים המוגבלים, וכן באפשרותם לספק מסגרת חברתית להפגת בדידותם ולאפשר לבני משפחתם מנוחה.

מרבית הקשישים המגיעים למרכזי היום זכאים לגמלת סיעוד ולצורך מימון ההשתתפות, הביטוח הלאומי ממיר את שעות הסיעוד מהגמלה לטובת המרכזים. האחריות על מימוש הזכות לביקור במרכזים מונחת לפתחם של הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה.

לפי הדו"ח, לאורך השנים האחרונות שיעורי התפוסה של חלק מהמרכזים קטנה ורבים מהקשישים הסיעודיים לא מנצלים את הזכות לבקר בהם. בייחוד קשישים סיעודיים עניים, שמרכזי היום היו אמורים לענות על צורכיהם יותר משל אחרים, כיוון שהם מספקים ארוחות חמות, פעילות חברתית ושירותי טיפול אישי. הסיבה לכך, היא חסמים שונים, כגון בעיית מימון, היעדר רכבי הסעה מתאימים, חוסר מודעות לזכאות, חוסר התאמה בשעות הפעילות וכן בעיות אישיות כמו אי התאמה של תחומי העניין.
 

לטענת המבקר, הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה אינם מבצעים מעקב שוטף בסוגית התפוסה של המרכזים. לכן, אין בידם מידע בסיסי הנדרש כדי לפעול להגברת השימוש בשירות. זאת, חרף העובדה שב-2014 שקל משרד הרווחה להכין מדריך מקיף לעבודת הפיקוח, אולם הקפיא את התוכנית.

"יוצא אפוא כי אף שמרכז היום משמש כמקום טיפולי מיטבי לקשישים הסיעודיים וכמסגרת המתאימה היחידה מחוץ לביתם הניתנת במסגרת חוק הסיעוד ועל אף הגידול במספר מקבלי גמלת הסיעוד - עדיין ברבים ממרכזי היום שיעור התפוסה קטן", נכתב בדו"ח.

גמלת הסיעוד ניתנת משנת 1988 ומאז חלו שינויים דמוגרפיים, תרבותיים ואחרים במדינה. לטענת המבקר, למרות זאת הביטוח הלאומי לא ביצע סקר צרכים עדכני, לא גיבש מתווה להרחבת מגוון שירותי הסיעוד ולא בחן את האפשרות להגמיש את ההסדר שנקבע בחוק על מנת לשפר את איכות החיים של הקשיש הסיעודי ושל בני משפחתו.

לדברי המבקר, "על שר הרווחה, בהיותו בעל הסמכות החוקית לקביעת סל שירותי הסיעוד, ועל הביטוח הלאומי, לרבות ועדת הסיעוד, למפות את הצרכים המעודכנים של זכאֵי גמלת הסיעוד בהתאם למצבם הסיעודי, ולבחון הוספת מכלול שירותים שיאפשרו למלא צרכים אלה - בין אם מדובר בשירותים קיימים בשוק החופשי ובין אם מדובר בשירותים חדשניים שיש לפתח. הרחבת מגוון השירותים אף עשויה לייעל את מערך השירותים בכללותו בשל תחרות שתיווצר בין שירות הטיפול הביתי לשירותים נוספים".

עוד נכתב כי "נוכח העובדה כי ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה בכלל ולגידול במספר הקשישים הסיעודיים בפרט היא סוגיה אסטרטגית שכלל מדינות העולם נערכות בעניינה ולאור זאת שבט"ל כשל במימוש האחריות שהוטלה עליו בהסדר הקיים לטיפול בקשישים סיעודיים השוהים בביתם, על שר הרווחה, בשיתוף השרים הרלוונטיים, לפעול לטיפול בסוגיה זו".

בדברי הסיכום נכתב כי "מהמתואר בדו"ח מצטיירת אפוא תמונה חמורה ומדאיגה ולפיה איכות הטיפול הביתי הניתן לקשישים סיעודיים רבים לקויה. רשויות המדינה המעורבות בהבטחת איכות הטיפול - בין שמדובר בביטוח הלאומי ובין שמדובר במשרד הרווחה - אינן פועלות כמי שהאחריות לכך מונחת לפתחיהן ומתנערות הלכה למעשה, כל אחת בחלקה, מאחריותן להבטחת איכות הטיפול. פועל יוצא מכך הוא גם ניצול לא יעיל של כספי הציבור - בעוד שההוצאה הציבורית על הטיפול היא עצומה - מיליארדי שקלים בכל שנה ושנה, לא ניתן לומר כי תקציב זה מנוצל ביעילות ולמטרתו".

שר הרווחה חיים כץ הגיב לדו"ח המבקר על מצב הקשישים הסיעודיים השוהים בביתם והודיע כי הנחה על הקמת ועדה מקצועית שתגבש המלצות לביטוח הלאומי ולמשרד הרווחה על דרך הטיפול הטובה ביותר באזרחים הוותיקים בכלל ובחולים סיעודיים בפרט. הוועדה תורכב מנציגי אקדמיה ונציגי ציבור,  בהם פרופ' יוסי תמיר ופרופ' גבי בן נון חבר, מנכ''ל משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ומנכ''ל הביטוח הלאומי. "בתחילת שנת 2016 נודע לי שקיימות תקלות בטיפול בקשישים סיעודיים בביתם על ידי חברות הסיעוד ולכן החלטתי להוציא לדרך מכרז חדש לבחירת ספקי כוח אדם, ולצערי על אף שחלפו חודשים רבים מאז העלאת דרישתי בפני האוצר המכרז טרם יצא לדרך", אמר.

השר טען כי משרד האוצר היה שותף לדעתו שאפשר לשפר את איכות השירות הניתן על ידי חברות הסיעוד ואף לחסוך למעלה מ- 200 מיליון ש''ח למדינה, סכום, שלטענתו, "הובטח לי שיוחזר לרווחת האזרחים הוותיקים ואשר באמצעותו בכוונתי לממן את תוכנית 'יחד' להפגת בדידותם, תוך יצירת מערך ביקורים יומיים בביתם של אזרחים ותיקים מגילאי 86". הוא הוסיף כי "למרות הסכמתו, האוצר התעקש שהמכרז יעשה על-ידו ובשל התנהלותו האיטית, המכרז שאמור לפתור חלק נכבד מהליקויים שנתגלו בדוח מתעכב. אני קורא לאוצר לא להתמהמה עוד ולהוציא את המכרז לדרך כבר השבוע".
 

לטענת כץ, "בהיעדר הגדרה ברורה של הגורם האחראי לאיכות הטיפול בקשישים הסיעודיים השוהים בביתם, איכות הטיפול כיום לקויה, המענה הטיפולי לצרכי הקשיש הסיעודי הוא חלקי והבקרה על איכות הטיפול בקשיש על ידי חברות הסיעוד אינה אפקטיבית, קשישים רבים לא מנצלים את זכיותיהם וביצוע הערכת התלות וקביעת הזכויות מסורבלת וגורמת לתחושת אי נוחות רבה. כתוצאה מכל אלה, על בני המשפחה מוטלת מעמסה כבדה הגורמת לסבל להם ולקשיש".

מאיגוד נותני שירותי הסיעוד נמסר כי "הדו"ח עושה עוול גדול לעובדים מעולים שרואים בעבודתם שליחות, ולחברות ועמותות הסיעוד, שמקיימות את כל המוטל עליהן, מפוקחות באופן הדוק על ידי הביטוח הלאומי ופועלות לפי הנחיותיו. עם זאת, דו"ח המבקר בהחלט חשוב ומצביע על נקודות לשיפור וייעול; תמיד יש מקום לבחינת תהליכים ואנו הראשונים לברך על כך".

לדבריהם, "חברות ועמותות הסיעוד מעניקות מדי שנה טיפול סיעודי בהיקף של כ-100 מיליון שעות על ידי כ-100,000 מטפלים ומטפלות מסורים, שאנו מעריכים ומוקירים את עבודתם. מטפלים אלה, שרובם ישראלים, מטפלים בכ-170,000 קשישים זכאי חוק הסיעוד. העובדים הסוציאליים של חברות הסיעוד מבצעים כמיליון ביקורי בקרה בשנה, שמטרתם בין היתר לבדוק כי ניתנות מלוא שעות הטיפול להם זכאים הקשישים. במידה ומתגלה מקרה חריג – הוא מטופל בחומרה.

"הטיפול שאנו מעניקים מגוון וייחודי, מעזרה ביתית פשוטה ועד טיפול סיעודי מורכב; טיפול זה מאפשר לקשיש להזדקן בכבוד בביתו, מסייע למאות אלפי משפחות להמשיך בשגרת חייהן עם פגיעה מינימלית ובכך חוסך למשק הישראלי מיליארדי שקלים מדי שנה.

"חוק הסיעוד הינו מהחוקים הסוציאליים ביותר בעולם המערבי. החוק שינה לטובה ולאין שיעור את הטיפול בקשישים בישראל והוא נחשב לאחת ההצלחות הגדולות של החקיקה בארץ. בזכותו, מדינת ישראל היא מהמובילות בעולם בשירות לקשישים סיעודיים, ועל כך יש להתגאות. בהזדמנות זו, על רקע העלייה המתמדת בתוחלת החיים ומגמת התבגרות האוכלוסייה, אנו קוראים למקבלי ההחלטות להשקיע מחשבה כיצד גורמים לכניסת מטפלים ומטפלות ישראלים נוספים לתחום חשוב זה, ולטיפול בהורים ובקרובים של כולנו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg