ראשי » חדשות » דעות

נכון, כסף לא גדל על העצים, אבל די לפופוליזם

אין שום משמעות למדינה המתהדרת בעושרה ובחוסנה הכלכלי, אם קשישיה ונכיה חיים חיים של בושה ומחסור. הכסף לא צומח על העצים, ולכן כולנו צריכים לגייס סולידריות ולתת למי שאין

מכירים את תיאורית "עץ הכסף"? בטוח שכן. מי מאיתנו לא שמע ש"כסף לא גדל על עצים"? התיאוריה פשוטה: יש א.נשים ומנהיגים שלא מתייחסים למקורות ומגבלות תקציביים. הם מתנהגים ומדברים ממש כאילו הכסף גדל על עצים. אותם אנשים לא מבינים בכלכלה ועלינו להיזהר מלהפקיד בידיהם החלטות כלכליות.

נדמה לי שהויכוח בין פרופסור אבי שמחון ובין ארגוני הנכים מסמן את שובו של השיח הריק הזה, שקיבל מכת נוק-אאוט במחאת 2011. שמחון מייצג את "הכלכלנים המקצועיים" שייצרו מצג שווא לפיו הם היחידים המבינים בכלכלה ומוסמכים לדבר בה. בשעה שהציבור הוא רגשני, בור ונתון למניפולציות.

המשבר הכלכלי העולמי הוכיח שהחלק הראשון של המשוואה שגוי לגמרי. מחאת 2011 הוכיחה שגם החלק השני לא ממש תופס. כולנו מבינים לגמרי שהכלכלה הגדולה עובדת נהדר לקומץ האלפיון והפוליטיקאים המגבים אותו, אבל הרבה פחות לכולנו, ה-99.9%.
 
שמחון מודה שאי אפשר לחיות מ-2,342 ש"ח לחודש. במקביל, הוא מסביר לנו שהכפלת הקצבה והצמדתה לשכר המינימום, פסולה. אין למדינה את המליארדים להשקעה בחיים סבירים למאות אלפי קשישים ונכים, שמתחת לקו העוני. כל מי שסובר אחרת, בעיני שמחון, הוא פופוליסט שלא מבין שכסף לא גדל על העצים.

שמחון עושה שתי שגיאות כלכליות גסות. הראשונה, במספרים. וסבלנות, בבקשה. המספרים הללו קריטיים לחיינו. בראיון ראש השנה של נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, היא הזכירה שעל מנת להגיע לממוצע ההשקעות החברתיות ב-oecd (מוסד ששמחון וחבריו היללו ולקחו קרדיט על קבלת ישראל אליו), ישראל צריכה להשקיע מדי שנה, 140 מליארד שקלים נוספים. לא הצטיינות כלכלית-חברתית. הממוצע. אלו המליארדים החסרים לא רק לנכים, אלא לכולנו. לחינוך בפריפריות. לבניית בתי חולים נוספים. לתוספת שכר לעובדות סוציאליות ומורות. לתרבות. לסיוע ממשלתי אמיתי בדיור. לתחבורה ציבורית יעילה.
 
השגיאה השנייה היא בהבנת מהותה של כלכלה ציבורית. כלכלה הוא אמצעי לרווחה קהילתית. אין שום משמעות למדינה המתהדרת בעושרה ובחוסנה הכלכלי, אם קשישיה ונכיה חיים חיים של בושה ומחסור. אני מתקן: יש משמעות קשה ומזעזעת לעובדה הזו. אנחנו יכולים לצעוק עד לב שמיים ולהאשים את הנכים בחסימת כבישים "ברוטאלית". אסור שנשכח שהמאבק הזה הוא בן 16 שנים, בהם קיצבת הבושה לא עודכנה. אסור שנשכח שבנובמבר 2016 הובלנו צעדה מקיסריה לירושלים, עם ארגוני הנכים. וזכינו להתעלמות וכתף קרה מצד מקבלי ההחלטות.

לטעון אחרי כל זה שהדרישה לחיים ראויים לנכים בישראל היא פופוליסטית, זו הטעייה במקרה הטוב, ורשעות במקרה הרע.

אז לא. הכסף לא צומח על העצים. ולכן כולנו צריכים לגייס את הסולידריות שלנו ולתת למי שאינם מסוגלים. ולהבין את המשמעות הדרמטית של תשתיות ציבוריות ראויות, ש-99.9% זקוקים להן. והאלפיון עוקף בקניית שירותים פרטיים מפנקים. וטוב ויפה להתחיל עם תיקון העוול הנורא, שנעשה לבעלי המוגבלויות בישראל. ויפה שעה אחת קודם. גמר חתימה טובה!
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אבי דבוש

מספר 8 ברשימת מרצ, ממייסדי מועצת הנגב וחבר מנהיגות תנועת הפריפריות.

לכל הטורים של אבי דבוש