"ההורים בנו מדינה וזר יקבע אם מגיעה להם גמלה"
בכנסת התקיים דיון מיוחד של הוועדה לביקורת המדינה בעקבות דו"ח המבקר על מצב הקשישים הסיעודיים. שפירא: "הקשישים ובני משפחותיהם חסרי אונים". במשרד הרווחה הטילו את האחריות על האוצר
הוועדה לביקורת המדינה התכנסה הבוקר (יום ב') לדיון מיוחד שהתקיים בעקבות דו"ח מבקר המדינה בנוגע למצב הקשישים הסיעודיים השוהים בביתם שפורסם אתמול. על פי הדו"ח, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה כשלו בטיפול בקשישים הסיעודיים, לא דאגו להגדיר נהלים ראויים ולא הקפידו על פיקוח ובקרה שיבטיחו את הטיפול המיטבי בנושא."מדובר בדו"ח מכונן וחשוב מאוד שחייב לשנות את המציאות העגומה שנחשפת בין עמודיו", אמר מבקר המדינה יוסף שפירא בוועדה. לדבריו, "לשם מימוש זכות הייסוד של הקשישים אין די בהקצאת משאבים אלא לפקח על איכות הטיפול ולוודא שהרשויות הרלבנטיות לוקחות אחריות. הן המוסד לביטוח לאומי והן משרד הרווחה מתנערים מהאחריות המוטלת לפתחם. כפועל יוצא מכך הקשישים ובני משפחותיהם נותרים חסרי אונים".
שפירא הוסיף כי לא מדובר רק בליקוי מנהלי, אלא בליקויים בעלי השלכות חמורות כלפי הקשישים שמגיעים לעתים עד הזנחה. "אין מדובר רק בליקוי פסיבי. אחד מכל חמש קשישים נפגע בפועל מטיפול לא מקצועי שאיננו תואם את מצבו הפיזי והמנטלי. זה נתון מזעזע שלא ניתן להשלים עם קיומו".
הוא ציין גם את תופעת "גניבת השעות" של חברות הסיעוד וציין כי "זה קורה מכיוון שהקשישים ובני משפחותיהם הם בגדר לקוח שבוי ומוחלש. הממצאים מדברים על הקושי הרב של בני המשפחה שנושאים בנטל הכבד לרבות הנטל הבירוקרטי. למרבית המשפחות את היכולת הפיננסית והרגשית ולא תמיד הילדים גרים באותה עיר". שפירא התחייב כי בניגוד לדו"חות הרגילים שבהם חוזר למבוקרים האגף המיוחד במשרד שעוסק בפיקוח על תיקון לקויים לאחר שנה, בדו"ח הזה יתבצע פיקוח על תיקון הליקויים בכל שלושה חודשים.
בועז עטרה, בן להורים סיעודיים שהגיע לוועדה, סיפר על ההתמודדות שלו ושל קרוביו: "המצב שלנו כבני משפחה חמור פי עשר ממה שכתוב בדו"ח. אתם עדיין לא נמצאים בבירוקרטיה של בן שאבא שלו הגיע לבית חולים עם אירוע מוחי ומאז לא מתפקד. אתם לא מבינים לאן המדינה לוקחת אותנו. העולם שלנו הפוך לגמרי.
"ההורים שלנו בנו את המדינה הזו, לא יכול להיות שעובד שהגיע מהפיליפינים יקבע אם מגיע להם גמלת סיעוד. לא יכול להיות שאני אהיה שבוי של חברת השמה. לא יכול להיות שחברת הסיעוד תקבל 55 שקלים, ואמא שלי תקבל מתוכם 40. לא יכול להיות שאני יושב בהתנדבות שעות על גבי שעות בטלפון ואענה לאזרחים איך להשיג מטפלת ואיך לבנות תלוש שכר. לא יכול להיות שבתלוש יהיה סעיף נסיעות כשהמטפלת גרה אצל ההורים שלי בבית. לאן היא נוסעת?
"אתם פשוט קשרתם אותי ולא נותנים לי שום אפשרות אחרת. ישנם קשישים שמוכרים את ההיתרים שלהם לעובדי ניקיון ומעסיקים עובדים בלתי חוקיים כדי להתקיים. אתם לא איתי בכלל, כמה שהדו"ח הזה חמור אתם פשוט לא מבינים איזה כשל יש כאן", סיכם את דבריו בדמעות.
ראוי לציין כי במקביל לדיון פורסמה הודעה מטעם שר הרווחה חיים כץ שאמר: "בתחילת שנת 2016 התברר לי שאיננו מקבלים תמורה מקסימלית בטיפול בקשישים סיעודיים בביתם על ידי חברות הסיעוד עבור התשלום שהמשרד מעביר להן, ולכן החלטתי להוציא לדרך מכרז חדש, בעניין הטיפול בקשישים, וזאת לאחר שסוכם ביני לבין האוצר שהחיסכון בגין המכרז יועבר למשרדי ויוקצה לשיפור הטיפול בקשישים.
"שכרנו את שירותה של חברת ארנסט אנד יאנג להכנת המכרז, גם האוצר היה שותף לדעתי שאפשר לשפר את איכות השירות הניתן על ידי חברות הסיעוד ובנוסף לחסוך למעלה מ-300 מיליון ש''ח, סכום שסוכם שיוחזר לרווחת האזרחים הוותיקים אשר באמצעותו בכוונתי ליצור מערך ביקורים יומיים בביתם של אזרחים ותיקים עריריים מגילאי 86, תוכנית שקיבלה את אישור הממשלה- כבר לפני חצי שנה.
"בדצמבר 2016 סיימה חברת ארנסט אנד יאנג את עבודתה, לצערנו, האוצר התעקש שהמכרז יעשה על-ידו ובשל התנהלותו האיטית, המכרז שאמור לפתור חלק נכבד מהליקויים שנתגלו בדוח מתעכב. אני קורא לאוצר לא להתמהמה עוד ולהוציא את המכרז לדרך כבר השבוע ולהעביר את הכספים שסוכמו כדי שנוכל לשפר את איכות הטיפול בקשישים ולפתח תוכניות נוספות".
אורנה זמיר, מנהלת אגף סיעוד בביטוח לאומי, חזרה על דבריו של השר ואמרה כי הם עובדים על מכרז חדש כדי לתת מענה להרבה מהכשלים שהוצגו בדו"ח. "בחוק ההסדרים האחרון, נקבע שזה יהיה תחת החשב הכללי (במשרד באוצר, י"ע) אז זה קצת עיכב את זה, אבל השר דוחף לקידום המכרז. זה יקבע התנהלות נכונה יותר מול החברות. הוא יסדיר גם את ההכשרה של המטפלות".
זמיר הוסיפה כי בשנים האחרונות נעשו הרבה צעדים לשיפור המצב, אולם לדבריה גם המכרז החדש לא יפתור את תופעת 'גניבת השעות', שעליה קבל המבקר. "יש בעיות שלא יפתרו דרך המכרז כמו מטפלות שמשחקות עם השעות. סיימנו פיילוט של חובת רישום נוכחות בצורה אחרת ולא לאלץ את הקשיש לחתום על טופס, אלא העובדת תצטרך לעשות את זה דרך מוקד טלפוני. אנחנו מקווים שזה יצמצם את הנושא הזה. חייבים לבנות מערך חדש של בקרה על מנת לוודא שהטיפול ניתן לקשיש כפי שאנחנו מצפים. יש לנו מערך מתנדבים שעושים ביקורי בית כפתרון ביניים, אבל צריך מערך בקרה על ידי אנשי מקצוע".
נציג החשב הכללי העיר על דבריה של נציגת ביטוח לאומי ואמר כי "נושא המכרז הוא מורכב, ויש מחלוקות על חלק מהדברים. זה ייקח עוד כמה חודשים עד שייצא המכרז".
גלית מבורך, מנהלת השירות לאזרחים ותיקים במשרד הרווחה התייחסה לעומס על קרובי הקשישים וציינה כי "משרד הרווחה לקח על עצמו אחריות לראות את בני המשפחה כאוכלוסיית יעד. יש לנו תכנית לפתוח בכל רשות יחידה שתיתן מענה לבני המשפחות ותעניק להם את כל העזרה. אנחנו מקווים לצאת כפיילוט בארבע רשויות כי זה מה שהתקציב מאפשר לנו כרגע. אנחנו נשמח שתצא מכאן קריאה לאוצר לתקצב אותה. אנחנו מאמינים שצריך לתת לאוכלוסייה הזו מענה. אני מסכימה שמרכזי היום לא צריכים להיות רק בחלק מהיום ויש פיילוט למשמרת שנייה. אני חושבת שצריך לסבסד את מרכזי היום ללא קשר לגמלה של הקשיש". היא הוסיפה כי "הבקשה של השר להקים ועדה לא נועדה למרוח אלא לקחת את הלקונות שהועלו הדו"ח ולתת להם מענה בלוחות זמנים מוגדרים".
במסגרת הדיון, אמרה יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר כי הדו"ח חושף התנערות של משרדי הממשלה מאחריות באופן שיטתי. "שמעתי בקדנציה הנוכחית על לא מעט מהפכות שמטרתן להפחית את הרגולציה, ודווקא בגלל דו"חות כאלו עמדתי הפוכה. אם יש רעה חולה שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם בדיונים כאן, זו הבירוקרטיה המסואבת והעובדה הפשוטה שמשרדים ממשלתיים לא יכולים לעבוד יחד. הדבר הזה ייפתר רק אם משרדים ממשלתיים ייכנסו לעובי הקורה ויממשו את סמכותם כרגולטור באופן המלא ביותר".\
יו"ר שדולת הגילאים ח"כ איציק שמולי אמר כי "הדו"ח מתאר מסכת של התעללות וייסורים שעוברים הקשישים הסיעודיים כל יום. המערכת מתישה אותם, המחדלים שלה הורגים אותם, והממשלות לא נוקפות אצבע. מול גנבת השעות חייבת להיפתח חקירה פלילית, את מבחני התלות המשפילים והמיותרים חייבים היו לבטל מזמן והכי חשוב להעביר כבר במושב הקרוב את הצעת החוק שלי לביטוח סיעוד ממלכתי שיקל את הנטל הכלכלי שפשוט מפרק משפחות".
שר הרווחה הקודם ח"כ מאיר כהן מיש עתיד קרא לשר הרווחה הנוכחי לקחת את הדו"ח ולהפוך אותו לתכנית עבודה. "הלקונה הגדולה היא במתח התמידי בין ביטוח לאומי למשרד הרווחה", הסביר כהן. "6 מיליארד שקלים זה הון תועפות, אי אפשר להגיד שהמדינה לא עושה כלום, אבל לצערי הפיקוח הוא רפה לגמרי ואפשר לשנות את היחס. בנוסף צריך לקחת אחריות על ההכשרה, המדינה לא יכלה לפתור את עצמה רק בהעברת הכסף".
את הדיון חתמה חברת מפלגתו אלהרר ואמרה כי "זו לא רק החובה שלי כיו"ר הוועדה אלא החובה שלנו כאזרחים לדאוג שהמצב הזה ישתנה, אין מצב שאנחנו נאפשר שבשנת 2035 המצב יהיה גרוע פי שניים. אנחנו צריכים תכנית סדורה. המצב החוקי היום נכון לפני 30 שנה, מכיוון שיש תמורות כל הזמן אנחנו צריכים לדעת לצפות פני עתיד. אי אפשר להתעורר אחרי 30 שנה. צריך תיקון ליקויים שימנע את הצורך מהקמת ועדות על גבי ועדות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם