הדרוזים מרגישים מקופחים ולא רק באשמתנו
מספר הנציגים הדרוזים בכנסת עולה בהרבה על חלקם באוכלוסייה, אבל הם עדיין מרגישים מקופחים. הטענות מופנות כלפי הפוליטיקאים
שני השוטרים הדרוזים שנהרגו בפיגוע בהר הבית לפני כחודשיים וחצי, חידדו שוב את שותפות הגורל בין העדה הדרוזית לעם היהודי במדינת ישראל. במשך כשבעים שנות קיומה של המדינה נהרגו עשרות מבני העדה, שלחמו כתף אל כתף עם חיילים יהודים.לכנסת הנוכחית נבחרו ארבעה נציגי העדה בארבע מפלגות שונות - השר איוב קרא (ליכוד), ח"כ אכרם חסון (כולנו), ח"כ חמד עאמר (ישראל ביתנו) וח"כ עבדאללה אבו־מערוף (הרשימה המשותפת). האחרון, התפטר לאחרונה מהכנסת כחלק מהסכמי הרוטציה במפלגה. אלא שביום שלישי השבוע שוב עלה מספר הנציגים הדרוזים בכנסת לארבעה כאשר סלאח סעד, מספר 26 ברשימת המחנה הציוני, החליף את הח"כ הפורש מנואל טרכטנברג. מדובר בייצוג העולה על חלקם היחסי של הדרוזים בחברה הישראלית, ועדיין סדר היום של העדה נפקד ממסדרונות הכנסת, למעט נושא שירותם הצבאי והלאומי. נותנים - כן, מקבלים בחזרה? תלוי את מי שואלים.
ח''כ אכרם חסון
צילום: מרים צחי
"העדה הדרוזית קיבלה מהציבור הישראלי חיבוק גדול וחם מאוד בעקבות האירועים הקשים", אמר לי ח"כ עאמר לאחר הפיגוע בהר הבית. "הייתי רוצה שברית האחים בינינו לא תסתיים בשכול".
גם סלאח סעד מרגיש שייצוג העדה הדרוזית איננו מצליח להביא להישגים הרצויים. "העובדה שאנחנו בפער עצום בשוויון חברתי, בדיור ובתשתיות ביישובים שלנו, מראה שהייצוג לא עוזר", הוא אומר, ומפנה אצבע מאשימה כלפי עמיתיו המכהנים בכנסת ובממשלה. "מילא אם הנציגים הדרוזים היו באופוזיציה, אבל הם חברי קואליציה וממשלה. איוב קרא היה יכול להפיל ממשלה. ביקשתי ממנו לטפל בחמישה נושאים קריטיים, והוא לא נענה".
הביקורת נגד השר קרא מגיעה גם מתוך הליכוד. פעם אחר פעם הוא רץ בפריימריז במקום המשוריין לדרוזים, בניגוד לחוקת המפלגה המאפשרת לעשות זאת פעם אחת בלבד. טוענים נגדו כי הוא נתמך דווקא על ידי אנשי ההתיישבות, וכי הוא פועל עבורם ולא עבור העדה שממנה הוא מגיע. באופן לא מפתיע, הדרוזים מתפקדים בהמוניהם למפלגות הימין - הליכוד, כולנו, ישראל ביתנו והבית היהודי. מבירור עם מנהיגי העדה ואנשיה בפוליטיקה נראה כי ח"כ חסון מכולנו הוא שמצליח להביא להישגים החיוניים ביותר - אישור תוכניות בנייה וקווי מתאר ליישובים, זאת בשל קרבתו למשרד האוצר ולוועדות התכנון.
עבור מי הוא עובד? השר איוב קרא
צילום: יוסי אלוני
"אני מאוכזב שצריך להזכיר שיש בינינו ברית דמים ויש לנו מדינה אחת", אומר סעד. "הדרוזים הם חבית חומר נפץ שמתגלגלת יום אחרי יום, וכשהיא תתפוצץ לאף אחד לא תהיה שליטה עליה. הצעירים לא מרוצים והנהגת הדרוזים מצליחה עד היום לשמור שזה לא יתפתח, אבל הגיעו מים עד נפש".
לא מדובר בביקורת משמאל נגד השלטון. האשמות קשות נשמעות גם בציבור הימני בעדה נגד מדיניות הממשלה. יו"ר הפורום הדרוזי בבית היהודי, אייל אסעד מהיישוב כסרא, מייצג כ־3,000 מצביעים למפלגה מהעדה, והוא משמיע דברים דומים. "הנושא הכי מסעיר בעדה היום הוא הצורך באישור תוכניות בנייה והיעדר תעסוקה. די להגיד 'הדרוזים משרתים בצה"ל ויש להם לבנה וזעתר', הגיע הזמן שנרגיש חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית", הוא טוען.
למפד"ל ההיסטורית הצביעו כמעט 30 אחוזים מהציבור הדרוזי, אך אסעד חש שבבית היהודי כיום יש מי שמעדיפים שהדרוזים לא יהיו חלק מהמפלגה. "את הנאמנות למדינת ישראל כבר הוכחנו, ודווקא הציבור הכי ישראלי צריך להבין את זה". למרות הביקורת, הוא מעיד על יחס הוגן שהוא מקבל מנבחרי הציבור במפלגה. "אם יש לנו בעיות אני מתקשר למוטי יוגב, ומיד הוא אצלנו בכפרים".
אז ייצוג הולם יש, והקריאה היא דווקא למי שנבחרו לכהן בכנסת ובממשלה - לזכור את הציבור ששלח אותם ולעשות עבורו מה שניתן, ולא רק בהצהרות ערב פריימריז. הקריאה היא גם לציבור הישראלי ובראשו מקבלי ההחלטות: תזכרו את הדרוזים לא רק במלחמות ובימי זיכרון, אלא גם בהחלטות שישנו את חייהם לטובה. ברית חיים, לא רק ברית דמים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם