תנשמו עמוק, מה בסך הכל אמרה מירב מיכאלי?
במקום לקחת את האמירות של מיכאלי למקום של "הנה עוד חולת נפש מהשמאל, תראו לאן המדינה תגיע" כדאי להחזיר למרכז השיח את הנושא הכי חשוב שאולי קיים: גידול וחינוך הילדים
אחרי שהזדעזענו נורא מדבריה של מרב מיכאלי, בסוף, יש לומר שהיא בסך הכל לקחה המון אמירות די לגיטימיות, לא מאוד שערורייתיות ועטפה אותם בהילה רדיקלית. זה ממצב אותה כנאורה, חושבת ומטלטלת. בדרך כלל זה עובד לה, אבל הפעם איכשהו, כנראה בגלל הנושא הרגיש של משפחה וילדים, זה התהפך לה בפרצוף.אבל כל מי שלא נסחף בזרם הימני שמרני האוטומטי בטח שם לב לעובדה שלהגיד "שהמדינה צריכה לבסס איזה שהם קריטריונים למשמורת על ילדים" זה לא רדיקלי. זה מה שקורה כבר היום בישראל ובכל המדינות המערביות ולא רק במהלך אימוץ. הרי גם הורים ביולוגיים מחויבים לשמור על שלום ילדיהם. לא רוצה לזעזע עוד יותר את כל המזדעזעים למיניהם אבל גם היום המדינה "פולשת" לבתים ומוציאה בכוח ילדים רכים מרשות הוריהם. ברוב המקרים טוב מאוד שכך. מי מחליט מה הקריטריונים? החוק, כלומר המדינה, כלומר אנחנו כדמוקרטיה.
מרב מיכאלי. מנסה למצא את עצמה כנאורה.
צילום: אריק סולטן
עוד אמרה מיכאלי שלא צריך להיות קשר בין ילודה ביולוגית לבין משמורת על הילד, באמת אמירה מאוד רדיקלית. אם היינו חיים בשנות השמונים. אפשר להסכים על כך או לא, אבל זוגות חד מיניים מגדלים היום ילדים, ההורה הלא ביולוגי מאמץ את הילד, זה כבר היסטוריה ישנה. וזה שאחים יכולים לגדל ילד? טוב, גם אני הופתעתי שמתיו ומרילה שאימצו את אן שירלי הם בכלל אחים, אבל אם זה עבד באבונלי של המאה ה-19 כמה רדיקלי זה יכול להיות?
נראה לי שהאמירה שהכי פגעה בבטן הרכה של ההורים המודאגים הייתה זו שהמשפחה הגרעינית היא מקום די מזעזע בשביל ילד לגדול בו כי סטטיסטית ילדים נפגעים המון במשפחות. אוקי, זו אמירה מביכה מבחינה לוגית וצחקו עליה כבר רבים וטובים ממני. אבל נדמה לי שהזעזוע ותגובות ה"חולת נפש" הרבות נבעו ממקום קצת אחר. קשה להודות באמת העצובה שהמון המון ילדים עוברים התעללות. מינית, נפשית. ועוד יותר קשה להודות שגם ילדים שלא עוברים התעללות אסורה על פי חוק, יכולים מאוד מאוד לסבול במסגרת המשפחתית שלהם. או סתם להיות עצובים, או סתם לוותר על החלומות שלהם כדי להתיישר. או כל כך הרבה שריטות ופצעים אחרים. כולנו מכירים את זה, וכולם עוברים את זה וכולם משלימים עם זה. במובן הזה האמירה של מיכאלי ש"המחשבה שהורים יודעים הכי טוב מה טוב לילד שלהם - חסרת בסיס" היא ממש לא מופרכת.
גידול ילדים - לא חייב להישאר נושא שמטופל רק במגזינים של נשים.
צילום: שאטרסטוק
האם זה אומר שהמדינה תעשה עבודה טובה יותר. חד משמעית לא, וכמובן שאני ממש לא חושבת שהמדינה צריכה להתערב פה באיזושהי צורה יותר ממה שהיא כבר מתערבת (חוץ מלהעלות את מספרם ושכרם של העובדים הסוציאליים שמטפלים במקרי הקצה), אבל מיכאלי העלתה נקודה שבעיני צריכה להוביל את מהדורות החדשות ואת העניין הציבורי ובמקום לקחת את האמירות של מיכאלי למקום של "הנה עוד חולת נפש מהשמאל, תראו לאן המדינה תגיע אם נחזיר להם את המושכות" הייתי מנצלת את הבמה ומחזירה למרכז השיח את הנושא הכי חשוב שאולי קיים והוא גידול הילדים, חינוך הילדים, הקשר שהיינו רוצים לבנות מול הילדים שלנו. או כמו שמיכאלי שאלה - מהם הערכים של המשפחה המודרנית?
זה לא חייב להישאר נושא שמטופל רק במגזינים של נשים או בקורסי הנחיה הורית שתשעים אחוז מהמשתתפים בהם הן נשים. כי איכשהו למרות הקלישאה שהילדים הם מעל הכול, בסופו של דבר הנושאים ה"חשובים" בשיח הציבורי הם ביטחון וכלכלה וכשכבר מדברים על הורות זה ברך כלל יהיה סביב זכויות וכסף וזמן ולא סביב הצרכים והרצונות של הילדים, והערכים והחובות שהיינו רוצים להוביל אותם אליהם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם