ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

דע את האויב: הארגונים שפועלים להחרמת ישראל

300 ארגונים בכל רחבי העולם פועלים בשיטות מתחדשות ולא פעם בשיתוף פעולה נרחב. הגורמים העוסקים בהדיפת ניסיונות הפגיעה קוצרים הצלחות, אך זוכרים להעריך את הצד השני: "היריב הוא לא 'פלאח' שללא יודע לפעול. יש לנו איתם מאבק מוחות משמעותי"

בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר על קמפיין ה־BDS בתקשורת ובפוליטיקה הישראלית - הקריאה לחרם, משיכת השקעות והטלת סנקציות על ארצנו הקטנטונת. אך הקמפיין קיים כבר 12 שנה ברחבי העולם, וככל הנראה לא ייעלם בזמן הקרוב. מיהם אותם פעילי חרם? מה מניע אותם? האם הם מעבירים זה לזה טקטיקות ומסרים? האם מדובר רק בהתארגנויות מקומיות וספונטניות, או שיש ארגון־גג שמאחד את הפעילות תחתיו?

ירייית הפתיחה לקמפיין ה־BDS החלה בועידת דרבן בשנת 2001. בשנת 2005 תפסה היוזמה תאוצה על ידי 171 ארגונים לא־ממשלתיים פלסטיניים וארגוני שמאל רדיקלי שהוגדרו כמאוחדים "למען חרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל עד שתתיישר עם החוק הבינלאומי ועקרונות אוניברסליים של זכויות האדם". הוגדרו שלוש מטרות־על: סוף ל"כיבוש ולקולוניזציה של אדמות ערביות" ו"הריסה של החומה" (גדר ההפרדה); הכרת ישראל ב"זכויות הבסיסיות של אזרחיה הערבים הפלסטינים, עד כדי שוויון מלא"; "כיבוד, הגנה וקידום (מצד ישראל) של זכויות הפליטים הפלסטינים לשוב לבתיהם, כפי שהוחלט בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם 194".
 
חרמות אינם טקטיקה חדשה במלחמה העולמית נגד ישראל. בשלושת העשורים הראשונים למדינת ישראל הוטלו על המדינה חרמות מכיוונן של מדינות ברחבי העולם, אך מאז ועידת דרבן בשנת 2001 מדובר בחרם שאותו מובילה החברה האזרחית. באותה התקופה שהתחילו את הקמפיין, התפתחו הרשתות החברתיות כגון פייסבוק וטוויטר, והפכו את קידום המסרים והתקשורת – פשוטים יותר.

"למעשה, פעילות ה־BDS היא סוג של טרור תודעתי רשתי ורב־תחומי נגד מדינת ישראל: המטרה של הקמפיין ברורה: להשחיר את ישראל בעולם כמדינה מנודה המפרה את הנורמות העולמיות של זכויות אדם, ממש כמו דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד", אומר עו"ד צחי גבריאלי, ראש המערכה נגד הדה־לגיטימציה, גוף ייחודי שהוקם במשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה ופועל נגד התופעה במגוון כלים. "הארגונים המזוהים עם ה־BDS מציגים עצמם כארגוני זכויות אדם, אף שבפועל הם לא באמת כאלה. "מדובר בארגונים בעלי אג‘נדה ברורה מאוד", אומר גבריאלי. "אני לא זוכר מקרה שאותם ארגונים הביעו ביקורת נגד הרשות הפלסטינית על אפליה של להט"בים או על פגיעה בזכויות אדם בסוריה.

"לחלק מהארגונים שמקדמים BDS יש תפיסות אנטישמיות, לא פחות. רבים ממנהיגי העולם החופשי תומכים בגישה הזאת ומגדירים את ה־BDS כאנטישמיות החדשה – ביניהם ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראש ממשלת בריטניה לשעבר דיוויד קמרון.
 
"צריך להבין שהמלחמה של היום כבר לא מנוהלת בשדה הקרב, אלא היא מלחמה על התודעה. והאויב, שהבין כי לא יוכל לישראל בשדה הקרב, העביר את המלחמה למדיה, לרשתות החברתיות, ללובי הפוליטי, לכיכר העיר.
הלחימה של ה‘אויב‘, פעילי ה־BDS, נעזרת ברשתות שדרכן הם מקדמים את הקמפיין שלהם. כך למשל תוכלו למצוא את אותן סיסמאות, או אותו ‘האשטאג‘, במדינות שונות. כך נעשה לאחרונה בניסיון להחרים את מרוץ האופניים 'ג'ירו ד'איטליה' שצפוי להתקיים בישראל, כאשר מסרים שיצאו מאתרים רשמיים של ה־BDS (כגון bdsmovement.net) שיננו את הסיסמה 'אל תדוושו למען פשעי המלחמה הישראליים' לצד קריאה לשנות את מיקום המרוץ".

הניסיונות לחרם, מוסיף גבריאלי, נמצאים בכל תחומי החיים - תרבות, משפט, דת, עסקים, כלכלה ועוד. אך ב־12 השנים האחרונות, שיטות הפעולה השתנו, וכך גם ההגדרה הכללית שלהן: אם פעם זה הוגדר כקמפיין נגד ה"כיבוש של ישראל", הוא הפך להיות כזה שדואג ל"זכויות אדם" של "הפלסטינים" - כותרת קלה יותר לעיכול.

על פי ההערכות הישראליות מדובר על כ־300 ארגונים ברחבי העולם, בכל היבשות, הפועלים לקדם את החרם על ישראל. רובם אינם גדולים במיוחד; כ־40 מהם משמעותיים, בעיקר בארה"ב, באירופה, ברשות הפלסטינית ובעולם הערבי. מוקד מרכזי נוסף לפעילות ה־BDS הוא דרום אפריקה, זאת בעקבות ההשוואה הבלתי מוצדקת בין מעשי ישראל ל"אפרטהייד". אחד הארגונים הגדולים לקידום חרם על ישראל הוא דווקא ארגון יהודי: "קול יהודי לשלום" (JVP), ולו תקציב של בין שניים לשלושה מיליוני דולרים.

איך הארגונים מממנים את הפעילות? רובם מתבססים על תרומות וגיוס כספים מסודר סביב אירועים שונים. אחרים מתבססים על תרומות מקרנות שעוסקות לכאורה ב"זכויות אדם". באירופה וברשות הפלסטינית נהנו עד לפני כשנה גם מסיוע מדינתי אירופי כגון ממדינות סקנדינביה, מהולנד ומשווייץ, אך הדבר הפך פחות פופולרי ולאחרונה חלק מהמדינות עצרו את המימון לשם בחינה מחודשת.

כאשר שאלתי את עו"ד גבריאלי כיצד יודעים שאכן מדובר ברשת ולא רק בפעילות מקומית, הוא הביא כהוכחה את האירועים לציון 50 שנה לאיחוד ירושלים. "בראשית יוני ניסו ארגוני הדה־לגיטימציה ברחבי העולם להניע קמפיין מחאה עולמי, והוא כלל הפגנות מחאה, כתבות בתקשורת וקריאות להחרים תוצרת ישראלית וחברות הפועלות בישראל. ארגונים בארה"ב,שיתפו מסרים עם ארגונים באירופה, וראינו תרגומים זהים לקמפיינים בשפות שונות ובמדינות שונות. הפגנות התקיימו בערים שונות ברחבי העולם בתאריכים מוגדרים עם מסרים זהים. למרות זאת, לשמחתנו, הקמפיין לא צלח".
 

גבריאלי סרב להסביר מה עמד מאחורי הכישלון המהדהד, ואמר כי לא במקרה הפעילות שארגוני הדה־לגיטימציה ניסו לקדם ביוני לא זכתה לחשיפה ולהתייחסות מיוחדת: "השתיקה יפה לרוב הדברים שנעשים במערכה בשיתוף גורמים נוספים במערכת הממשלתית ובחברה האזרחית. צריך לזכור שהיריב הוא לא 'פלאח' שלא יודע לפעול. יש לנו איתם מאבק מוחות משמעותי".
  
לדברי גורמים במערכת המדינית ששוחחנו איתם, בניגוד לעבר, כיום כמעט אין מַשטים לישראל, זאת מפני ש"המערכת הישראלית ידעה לפעול נגד זה בצורה יעילה. אנחנו כל הזמן לומדים כיצד להילחם בצורה טובה יותר".

אם כן, מיהו ה"מוח" של התנועה? אין תשובה ברורה, וייתכן שישנם כמה כאלה. אחד המרכזיים הוא ללא ספק "הוועדה הפלסטינית הלאומית ל־BDS) BNC)", מעין ארגון־גג או איחוד של ארגוני החרם המרכזיים. "הם מתהדרים בנוצות של 'אנחנו מייצגי החברה האזרחית הפלסטינית', זה אמור לתת להם לגיטימציה", מסביר הגורם, אך בפועל "הם לא עושים יותר מדי – בעיקר מהדהדים הכול כלפי חוץ". לא ברור אם יש לארגוני־הגג המדוברים מעורבות בכל קמפיין אך ללא ספק "כשיש חרמות גדולים – הם שם".

למרות העברת המידע מארגון לארגון אין הזרמת כספים ביניהם, מסביר גורם מדיני בכיר, "הם בקושי מלקטים כספים לעצמם". אז למרות הרשתיות, לא מדובר כאן בתנועה מסודרת. "אין ועדת היגוי. אין היררכיה. החבר‘ה מדברים, מעלים רעיונות. אין כנס שנתי אחד, אלא כל ארגון עושה כנס שנתי משלו".

כמו לכל תנועה, גם ל־BDS יש מעין "מקומון" שבו מרוכזים המידע והחדשות על אירועים אנטי־ישראליים ברחבי העולם. המוקד המרכזי הוא האתר ‘אלקטרוניק אינתיפאדה‘ שבו אפשר לקרוא על הפעילות השוטפת ברחבי העולם. העורך הוא העיתונאי והפעיל הפוליטי האמריקני עלי אבונימה, אחד המובילים הרעיוניים של התנועה.

מה ישראל עושה כדי להילחם בתופעות האלה? גבריאלי מעדיף שלא לפרט נקודתית. "בהתאם לקו ההתקפי שהתווה השר ארדן אנו פועלים באמצעות קשת רחבה של פעולות 'בחתימה נמוכה', ללא לוגו וללא אגו, יחד עם שותפים נוספים במערכת הממשלתית והאזרחית, ומחפשים את האתגר הבא: אם פעם האיום היה משט, היום הפעילות היא שונה. אנחנו מנסים ללמוד את הארגונים, מיהו היריב, מה קורה בשטח, ובאילו אתגרים הוא נתקל".

"בשנתיים האחרונות אנחנו במצב טוב יותר מבעבר", אומר ראש המערכה. "כיום האויב עסוק בלהתגונן, מפני שה'רשת הכחולה' (הישראלית) פעילה יותר בשנתיים האחרונות, ומתואמת בינה לבין עצמה. כעת פעילי BDS  מבקשים הגנה מגופים בינלאומיים שיכירו בהם כפעילי זכויות אדם. זה בוודאי קשור לפעילות הרחבה שנעשית". במשרד מבהירים כי לא מדובר רק בפעילות שחוקרת מגמות ועוסקת בפעילות בחברה האזרחית, אלא "מדובר בזרוע מבצעית שפועלת בהתאם". איך הם פועלים בדיוק? את זה כנראה לעולם לא נדע.

קול יהודי לשלום (JVP)

Jewish Voice for Peace הוא אחד מהארגונים הבולטים בארה“ב המקדמים דה־לגיטימציה כלפי מדינת ישראל. הארגון מצהיר כי הוא גאה להיות חלק מתנועת ה־BDS, שמטרתה, לדידו, לשים קץ להפרות זכויות האדם על ידי ישראל. לתפיסת JVP, ה־BDS הוא אמצעי שיכריח את ישראל לקחת אחריות על הפרת זכויות האדם שהיא מבצעת. הארגון מיישם את מדיניותו המוצהרת בנוגע לקידום חרמות על מדינת ישראל. לארגון ולמנהיגיו תפקיד דומיננטי בקמפיין ה־BDS בזירת ארה“ב, ופעילותם גורמת נזק תודעתי למדינת ישראל.

הארגון הלאומי של סטודנטים למען צדק בפלסטין (NSJP)

"הארגון הלאומי של סטודנטים למען צדק בפלסטין" הוא גוף סטודנטים אמריקני ומחולל ה־BDS המוביל בזירת הקמפוסים בארה"ב. הארגון פועל בכ־200 קמפוסים בארה"ב, ומכאן כוחו. הוא מקדם העברת החלטות BDS על ידי איגודי סטודנטים, מעודד אותן ומגביר את תהודתן. כך לדוגמה, שלוחת אוניברסיטת ‘טאפטס‘ (בוסטון) של הארגון הייתה מעורבת בקידום ההחלטה שעברה בחודש אפריל האחרון בסנאט של האוניברסיטה. ההחלטה קוראת למשיכת השקעות משלוש חברות - אלביט, G4S, ו־Northrup Grumman - על רקע מעורבותן ב"כיבוש הישראלי בטריטוריות הפלסטיניות". הארגון דומיננטי גם בקשר לאירועי 'שבוע האפרטהייד הישראלי' הנערכים מדי שנה באוניברסיטאות, ומשחירים את פניה של ישראל.

הוועדה הפלסטינית הלאומית ל־BDS) BNC)

ארגון BNC נחשב ארגון ה־BDS המוביל בזירה הפלסטינית, ומאגד תחתיו 27 ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים הפעילים בתחום. מטה הארגון נמצא ברמאללה, אך פעילותו לקידום חרמות על ישראל בתחומים רבים חובקת עולם. קיימות אינספור דוגמאות, החל מהתפקיד הדומיננטי של הארגון בקידום חרם בינלאומי על חברת G4S על רקע פעילותה בישראל, וכלה בהובלת הקמפיין שקרא ללהקת ‘רדיוהד‘ לבטל את הופעתה בארץ (ניסיון שלא צלח לבסוף). הארגון ממלא תפקיד מרכזי בקמפיין ה־BDS העולמי, ובראשו עומד עומר ברגותי, הנחשב אחד הפעילים הבכירים בתנועת ה־BDS העולמית. ארגון BNC מחזיק בעמדות אנטי־ישראליות נִציות וקיצוניות.
 

BDS דרום אפריקה

ארגון BDS דרום אפריקה הוא בולט ונִצי, משפיע מאוד בהכוונת פעילויות וארגוני חרם ברחבי העולם ונחשב "המצפן המוסרי" של התנועה. זאת, מתוקף היותו מזוהה עם המאבק באפרטהייד ותמיכה בזכויות אדם. בארצו פועל הארגון להשפיע על הממשלה המקומית להוביל קו נוקשה וביקורתי כלפי ישראל.

הארגון מוביל קמפיינים רבים נגד ישראל, וביניהם 'שבוע האפרטהייד' המצוין בערים ובאוניברסיטאות רבות בדרום אפריקה, ניסיון להוצאת ישראל מאיגוד הכדורגל פיפ“א והכוונת המחאה נגד נבחרת ישראל בכדורגל במשחקה האחרון מול איטליה, הפסקת פעילותה של חברת G4S בישראל ופגיעה בפעילותה העולמית, קידום חרמות על תמרים ועל תוצרת חקלאית ישראלית נוספת, ופעילות משמעותית בנושא החרמת הביקור של משלחת חברי כנסת שנערך במדינה לא מכבר.

קמפיין הסולידריות עם פלסטין (PSC)

PSC הוא ארגון הדה־לגיטימציה הגדול והמוביל בבריטניה, ואחד הגדולים באירופה בכלל. הארגון פועל בשיתוף פעולה הדוק עם ארגוני דה־לגיטימציה נוספים כדי לקדם חרמות ופעילויות אחרות נגד מדינת ישראל, ופעילי הארגון אף השתתפו בזמנו במשט המרמרה. באתר הרשמי של הארגון מופיעות קריאות רבות לתמוך בחרמות נגד מדינת ישראל.

הכתבה תפורסם ביום שישי הקרוב במוסף מיוחד שהופק בשיתוף המשרד לנושאים אסטרטגיים בישראל היום ובמקור ראשון

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg