ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

בג"ץ: המתנחלים הם חלק מהאוכלוסייה המקומית ביו"ש

השופט הפורש ג'ובראן קבע שגם לפי החוק הבינלאומי אפשר לתפוס אדמות לטובת האוכלוסייה הישראלית ביו"ש, ובלבד שהדבר נעשה באופן סביר ומידתי

פסק דין מהפכני שחתם השבוע שופט בית המשפט העליון הפורש סלים ג'ובראן מאשר הנחות יסוד רבות המצויות בחוק ההסדרה, שעבר לאחרונה בכנסת וגורלו תלוי בבג"ץ, ובכך מחזק את העמדות המשפטיות של ההתיישבות.

בפסק הדין שפורסם שלשום בלילה קבע ג'ובראן שאפשר לעשות שימוש באדמות פלסטיניות פרטיות, ושאין בכך בעיה מבחינת החוק הבינלאומי. קביעתו מנוגדת לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. ג'ובראן קובע עוד שהמתנחלים הם "אוכלוסייה מוגנת", כפי שמגדיר החוק הבינלאומי את הפלסטינים ביהודה ושומרון.
 
בפסק הדין, שניתן בעתירה נגד שימוש המדינה באדמות סמוך ליישוב עמונה, קבע השופט ג'ובראן כמה עקרונות מרכזיים. הראשון שבהם אומר שלמדינה יש סמכות להשתמש בקרקע פלסטינית פרטית מעבר לקו הירוק שבעליה נפקדים, וזאת באמצעות הליך משפטי הנקרא "פירוק שיתוף". מתווה כזה נעשה במקרה ששני בעלי נכס מוצאים את עצמם כשותפים בעל כורחם, ורוצים שדרכיהם ייפרדו. בית משפט השלום מאשר את הפעולה, ולשם כך דרושה הסכמת שני הבעלים.

ג'ובראן אישר כאמור שאפשר לאמץ את המתווה גם לנכסי נפקדים ביהודה ושומרון. "נכון אני לקבל את עמדת המשיבים (עמונה – נ"ב), שלפיה מוסמך הממונה לפתוח בהליך של פירוק שיתוף. סמכותו של הממונה לפתוח בהליך פירוק שיתוף עולה בקנה אחד עם הדין המקומי, הן במובן הפרסונלי והן במובן הפרוצדורלי". ג'ובראן הוסיף כי מכיוון שבעלי הקרקע ייהנו כלכלית מן האדמות שהופקעו מהם, אין צורך להתחשב בדעתם בכל הנוגע לאופי השימוש באדמות אלה.

ארגון השמאל 'יש דין' טען בפני השופט שההליך אסור על פי הדין הבינלאומי, משום שאמנת האג אינה מאפשרת החרמת קניין פרטי בשטח כבוש. בהכרעתו דחה ג'ובראן את הטענה, וקבע כי לסעיף האמור בתקנות האג אין השלכה על מקרה שבו עושים בשטח המוגדר שימוש זמני – כלומר, בלי שמפקיעים את בעלותם של הנפקדים הפלסטינים מהנכס, וכשמעניקים להם תמורה על השימוש.
 
"לאיסור זה אין למעשה השלכה על ענייננו", הסביר ג'ובראן, "אין המקרה שלפנינו עוסק בשלילת זכות הבעלות בקניין פרטי מבעליו, אלא בתפיסת חזקה באופן זמני. שנית, כוללת תפיסת החזקה בחלקי החלקות תמורה על הפגיעה בבעלי הזכויות בקרקע: לבעלי הזכויות שהשגותיהם התקבלו הובטחה זכות מסוימת בחלק השווה בגודלו להיקף הזכות הבלתי מסוימת שהייתה ברשותם. וליתר בעלי הזכויות, שעל אדמותיהם נתפסת החזקה, הובטחו הכספים שיצטברו מהשימוש בקרקעות".

עיקר התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה לחוק ההסדרה נובעת מאותו סעיף באמנת האג שהשופט ג'ובראן קבע עכשיו כי אינו סותר אפשרות של הפקעה זמנית. לא מכבר כתב מנדלבליט בהתנגדות לחוק ההסדרה כי "ההסדר המוצע (חוק ההסדרה – נ"ב) עומד בסתירה לחובת המפקד הצבאי ביהודה ושומרון להגן על קניינה של האוכלוסייה הפלסטינית באזור, בהיותו הסדר של הפקעה אסורה של זכויות קניין ושלילת מקרקעין מבעליהן החוקיים. מדובר בחובה מוגברת הקבועה בהוראת הדין הבינלאומי".

השופט ג'ובראן גם פסק כי מעמד הישראלים בשטחי יהודה ושומרון דומה למעמדם של הפלסטינים, המוגדרים בדין הבינלאומי כ"אוכלוסייה מוגנת" שהמפקד הצבאי חייב לדאוג לרווחתה. תפיסת אדמות פרטיות שבעליהן נפקדים, כתב ג'ובראן, היא "חלק ממילוי החובה כלפי האזרחים הישראלים. משהובהר כי המפקד הצבאי מחויב לפעול גם לרווחתם של תושבי האזור הישראלים, אין חולק כי הצו אכן מגשים מטרה זו, שכן טענתם העקבית הייתה כי טובתם של תושבי עמונה הייתה מצויה בשורשו".
 

ג'ובראן המשיך וכתב: "שיקול זה, שהעותרים (הפלסטינים) הטיחו בו ביקורת רבה וייחסו לו מניעים פוליטיים פסולים, אינו ראוי לדידי לגינויים שבוטאו ביחס אליו. זהו שיקול שבסמכות המפקד הצבאי לשקול. אכן, התיישבותם של תושבי עמונה על קרקע פרטית נעשתה שלא כדין, ואין עוררין על חובתה של המדינה לפעול על פי פסק דינו של בית משפט זה ולפנותם. ואולם, נכון אני לראות במצב שבו היו מצויים תושבי עמונה ערב הפינוי, כשבתיהם עתידים להיהרס, כצורך הומניטרי שהמפקד הצבאי מוסמך להתחשב בו. כן מתיישב בעיניי הרצון למצוא לתושבי עמונה הסדר מגורים ארעי אשר ישמר את קהילתם ואת זיקתם למקום מגוריהם עם הצורך ב'דאגה לאוכלוסייה המקומית והבטחת חייה הציבוריים'".

עם זאת, השופט הבהיר כי לא בכל פעולה רשאית המדינה לפגוע באוכלוסייה הפלסטינית, וכי אין די בטיעון ההומניטרי כלפי הישראלים כדי להצדיק פגיעה בפלסטינים. "אשוב ואטעים כי סמכות זו אינה מקנה אשראי מלא לנקיטת כל פעולה באשר היא, וכי מימושה כפוף לכללי המשפט הציבורי הישראלי, ובהם עקרונות המידתיות והסבירות", הוא כתב.

בסופו של פסק הדין קיבל השופט ג'ובראן את עתירת 'יש דין' בנוגע להקצאת האדמות ליד עמונה לטובת המפונים, וזאת בשל כשלים מנהליים ופגמים שהתגלו בהליך. אולם לצד זאת, אישר השופט, כאמור, רבות מהנחות היסוד המשפטיות של מפעל ההתיישבות וחוק ההסדרה, שמצוי אף הוא בדיון משפטי בבג"ץ. בימין ובחוגי המתיישבים בירכו אתמול על הכרעתו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg