גם סבא שלי היה רמטכ"ל
הנכדים והנינים של הרמטכ"לים המנוחים יעקב דורי, מוטה גור ורפאל איתן נפגשו לשיחה על מורשת הסבים וסבא-רבא. הסבים אמנם נפטרו לפני עשרות שנים - אבל הרוח נשארה
סבו של תומר גור היה הרמטכ"ל העשירי של צה"ל, אבל מזוהה בעיקר עם האמירה שנצרבה בזיכרון הלאומי שנים לפני שהפך להיות החייל מספר 1: "הר הבית בידנו".
סבא רבא של נעמה דורי ובן דודה י' היה הרמטכ"ל הראשון של צה"ל, ופיקד על מלחמת העצמאות בחודשיה הראשונים. סבתו של א' היתה נשואה לרמטכ"ל ה-11, שמזוהה עם הפרויקט המיתולוגי שנקרא עד היום על שמו: "נערי רפול".
עד לאחרונה, המכנה המשותף היחיד ביניהם היה לכאורה היותם צאצאי הרמטכ"לים לדורותיהם. אולם עכשיו, כשארבעתם כבר משרתים בצה"ל, נראה כי למרות שאבות אבותיהם כבר הלכו לפני שנים לעולמם, הרוח שהם הותירו ממשיכה לפעפע בהם, אבל בדרכם שלהם.
תומר גור אפטר (20) לא הספיק להכיר את סבו מוטה גור ז"ל, שנפטר בשנת 1995. לפני שבועות ספורים הוא סיים קורס קצינים, והוא נמצא כעת במסלול עתודה של הנדסת מכונות בטכניון. תומר: "לאורך כל השנים שמעתי בבית סיפורים על סבא, אבל רובם לא נוגעים למורשת הצבאית שלו. אני שומע עליו יותר כדמות של אב, כאיש משפחה וכדמות חינוכית מאוד נוכחת. אם שואלים אותי באיזה מבצעים או פעולות צבאיות הוא השתתף, אני פחות אדע לספר. אבל אדע לספר בעיקר על המורשת החינוכית ערכית שלו.
"מבחינת אופי השירות שבחרתי, מן הסתם נפלתי רחוק מהעץ. אבל מבחינת השירות עצמו, אני לא יכול לומר את זה. בחרתי לעשות שירות משמעותי כי אצלנו במשפחה השירות בצה"ל הוא מעבר לחובה. זה משהו שאני עושה גם מתוך רצון להשקיע ולבצע אותו על הצד הטוב ביותר".
סמ"ר א' (20) הוא נכד חורג של רא"ל רפאל איתן ז"ל. כמו צאצאיו של הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי, גם א' לא בחר במסלול של קצונה. לכאורה נראה כי התפוח נפל רחוק מאוד מהעץ, אבל גם אצלם, השירות המשמעותי שכל אחד מהם בחר לעצמו ממשיכה את הרוח של אבות אבותיהם. סמ"ר א' התגייס לפני כשנתיים. הוא שימש כמדריך ולוחם תת-קרקע בבית הספר ללוחמה בטרור והיום הוא משרת בחטיבת חילוץ של פיקוד העורף כמפקד צוות טיפוס, גלישה וחילוץ.
"אני אמנם לא מרגיש את כובד הייחוס שלי על הכתפיים, כי את רוב הדברים שאני עושה אני מבצע כי צריך, פחות מתוך מחשבה על המורשת", אומר א', נכדה של עפרה מאירסון, אלמנתו של רפאל איתן ז"ל. "אבל הרבה פעמים זה כן נותן לי דחיפה להוביל, להשתתף ולקחת חלק. רפול נפטר כשהייתי בן 7 ובתור ילד הכרתי אותו טוב. עד יומו האחרון הוא היה איש עבודה, נחוש וחדור בתחושה של שליחות. גם כשהיינו משחקים, הוא תמיד רצה לנצח כדי להקשות עלי ולאתגר אותי. היה לו מאוד חשוב שנצליח ונשתפר בעצמנו. הדבר הזה והגאווה הגדולה שלי ממורשתו מלווה אותי כל הזמן".
הרמטכ"ל הראשון של צה"ל יעקב דורי ז"ל נפטר יותר מעשרים שנה לפני שנולדו ניניו. רס"ל י', המשרת כלוחם בשייטת 13, ובת דודתו סמל נעמה דורי, המשרתת כלוחמת ביחידת אבירי הים של חיל הים, מרגישים כי רוחו של אבי סבם ממשיכה לרחף לא רק בקרב משפחתם. "בסוף היום, תמיד שואלים אותי אם אני מרגישה שאני ממשיכה את הרוח שלו, וזה כן חשוב לי בגלל שהוא עזר להקים את הצבא", מסכמת נעמה דורי.
"מבחינתי, למעשה כל אחד שמתגייס הוא ממשיך את הדרך שלו. זה משהו שעבר בתוך המשפחה. זה איזשהו הווי שכולם חווים במשפחה. זה לא שאני מרגישה שאני שונה מכל חייל או חיילת אחרים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם