האם גם האדמה שלנו תרעד? המומחים עונים

בצל רעידת האדמה הקטלנית באיראן שגבתה אלפי פצועים והרוגים, פנינו לכמה מומחים כדי לדעת: כמה עלינו להתכונן לאסון כזה, ומתי הוא עשוי להגיע? התשובות בפנים

אסף גולן | 13/11/2017 13:05
תגיות: רעש אדמה,רעידת אדמה,רעש
רעידת האדמה החזקה שהתרחשה הלילה ליד איראן, בעוצמה של 7.3 בסולם ריכטר, הביאה למאות הרוגים, אלפי פצועים ונזקים עצומים ברכוש. הרעש החזק הורגש גם בחלקים שונים בישראל, ובמזרח התיכון כולו.

רעידת אדמה קטלנית באיראן:

קטעים נוספים


רעידת אדמה מהסוג הזה אינו מפתיע את מי שגר באזור שלנו, המשיק לשבר הסורי אפריקני, שבו שני לוחות טקטוניים מתחככים אחד ברעהו וגורמים מפעם לפעם לרעשי אדמה בעוצמות שונות. בעשרים השנים האחרונות גרמו רעשי אדמה כאלו לתוצאות הרות אסון. אין מי שלא זוכר את רעידת האדמה ביפן, אסון הכורים בפוקושימה וכן גלי הצונאמי הגדולים במזרח הרחוק שגרמו למאות אלפי הרוגים.

השאלה המתבקשת היא, אם כך, כמה חזקות עלולות להיות רעידות האדמה בארצנו, עד כמה צפויה חלילה להתחולל בישראל רעש בעוצמה גבוהה כזו. פנינו אל המומחים כדי להבין כמה שכיחים אירועים כאלה בארץ ועד כמה הם מסוכנים. 
צילום: AP
נראה מחזה כזה בישראל? מנזקי רעידת האדמה באיראן צילום: AP

התחזית האופטימית: רעש כזה לא יתחולל בישראל

פרופסור יורם ענבר, שמתמחה בנושאי אסונות טבע, אומר כי הנתונים הקיימים על רעידות האדמה באזור השבר הסורי אפריקני באלפי השנים האחרונות מלמדים כי רעש בגובה 8 דרגות בסולם ריכטר לא התחולל אף פעם באזור שלנו. "השאלה מה העוצמה החזקה ביותר של רעידת אדמה באזור שלנו היא שאלת המיליון דולר", הוא אומר. "אין לנו ממש מידע ברור אבל יש תיעודים מהמאות האחרונות, עדויות בתנ"ך וכן עדויות ארכיאולוגיות על רעשי כאלה ועל מידת ההשפעה שלהם".

לדברי ענבר, "אם נחבר את הנתונים, בכל הנוגע לרעשי אדמה בעוצמה 6.3 או 6.4 בסולם ריכטר, העדויות מלמדות על רעידות אדמה אחת ל-90 או 100 שנה. יש לנו רצף יציב של רעשים כאלו. אחד החריב את צפת בשנת 1750, אחר כך היה רעש דומה בשנת 1837, ואחר כך היה לנו אחד חזק בשנת 1927.
 

צילום: Getty images/ Matias Delacroix
''רעש האדמה החזק הבא צפוי סביב שנת 2200''. מנזקי הרעש צילום: Getty images/ Matias Delacroix

"רעשים חזקים יותר מתרחשים באזורנו במחזור של 1,500 שנה. יש לנו עדות ממשית על הרעש שהחריב את בית שאן בשנת 749 לספירה. לרעידה הזו היה אפקט השפעה על אלף קילומטרים מסביב, וזה בעקבות בדיקות ארכיאולוגיות בכל האזור מאותה תקופה. רעידת אדמה כזו היא של 7.3 דרגות בסולם ריכטר. עכשיו, אם מחברים את הרעש הזה לרעש דומה שעליו כתוב בספר ישעיהו, וכן גם את ההרס המדווח בתנ"ך על ערי כיכר סדום, ניתן לחשב שיש מחזוריות של כ1,500- שנה ברעשי אדמה בגובה 7.3 דרגות בסולם ריכטר. כלומר, רעש האדמה החזק הבא צפוי סביב שנת 2200".

פרופ' ענבר מוסיף כי "גם כאן, אם נשים לב, יש ממש מחזור שניתן למדוד אותו, וזה מאפיין את רעשי האדמה באזור שלנו. לכן נראה לי שאפשר לקבוע שאין בשבר הסורי אפריקני פוטנציאל לרעידת אדמה חזקה יותר, של 8 דרגות והלאה. אני יודע שזה קצת מוחק את תרחישי האפוקליפסה שהרבה אנשים מציירים על האזור שלנו, אבל מבחינה מדעית זו ההערכה".

אמנם, אומר ענבר, "בדהאב בסיני היתה רעידת אדמה חזקה בשנת '95 שגם הורגשה באילת, אבל שם זה אזור שלא קשור לשבר שלנו, והוא לא כל כך משפיע עלינו".

"השבר הסורי אפריקני פעיל, וחבל שנופתע ממנו"

 

צילום: AFP
רעש מסוכן. צונאמי בתאילנד צילום: AFP

ד"ר יצחק מקוסבסקי מבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, אומר כי על אף שבשבר הסורי אפריקני אין פוטנציאל לרעידות אדמה מעל 7.3 דרגות בסולם ריכטר, גם רעש ברמה הזאת הינו סכנה ממשית שיכולה לחולל הרס גדול בארץ. "מי שחושב ש-7.3 בסולם ריכטר זו רעידת אדמה לא מסוכנת, צריך ללכת לטייל בבית שאן העתיקה שנחרבה ברעש כזה. יש שם עמודי אבן ענקיים שפשוט עפו באוויר. יש שם רצפות שהתעקמו לגמרי. צריך לזכור שגם ירושלים בשנת 1927 נחרבה מרעידה כזו. חפשו בגוגל תמונות מרעידת האדמה הזו, ואני בטוח שיהיה לכם ממש לא נעים. התמונות יזכירו לכם את מה שקורה בדרך כלל בטורקיה.

"מעבר לכך, ליד גשר בנות יעקב יש מצד שנקרא מצד עטרת. שם אירעה רעידת אדמה בשנת 1202 והמצד נחתך לשניים, כך שכל צד התרחק במטר מהצד השני. נכון שבחפירות ובמחקרים שלנו על השבר הסורי אפריקני, שהוא השבר המשמעותי שקיים בבקעת הירדן ונע מטורקיה ועד סודן, אין סכנה של רעשי אדמה הרסניים יותר, אבל גם 7.3 בסולם ריכטר זה ממש לא משחק ילדים", מסכם מקוסבסקי.

סכנה נוספת האורבת מאחורי רעידת אדמה שכזו היא צונאמי, מסביר מקוסבסקי. "יש גם עדויות שרעידות אדמה כאלו חוללו בים התיכון גלי צונאמי. הסיבה לכך היא שבוץ ואבנים מהרעש גולשים לתוך הים ומחוללים גל שיכול לפגוע חזק בחופים שלנו.

"ככלל, אנשים בארץ לא יודעים אבל גם רמלה נחרבה פעם ברעידות אדמה, ומעבר לכך כל הארץ מאד קרובה מבחינת טווח לשבר, כך שאם רעש אדמה יתחולל באזור בית שאן או ים המלח או גם בצפת, כולנו נרגיש את הרעש הזה חזק מאד".
 
צילום: AFP
''אין בארץ מודעות לכך שאנו שכנים של כוח חזק כזה''. תושבים איראניים מתרכזים באזור פתוחים לאחר רעידת האדמה צילום: AFP

בדומה לפרופ' ענבר, גם ד"ר מקוסבסקי מזכיר את הרעש שאירע בדהאב בשנות התשעים, אבל הפעם בהקשר שלילי: "באילת הרגישו את הרעש הזה חזק מאד, והמזל שם היה שהרעש היה עמוק מאוד בתוך הים, והמים הגנו על הסביבה.

"לצערי, אין בארץ מודעות לכך שאנו שכנים של כוח חזק כזה", טוען מקוסבסקי. "גרתי כמה שנים בסן פרנסיסקו, ושם יש מודעות גדולה מאד לרעידות אדמה. יש כל הזמן תרגולים, אנשים מחברים חזק דברים לקירות כדי לא להיפגע ברעידות אדמה ויש פיקוח חזק על הבנייה. בארץ, לצערי, המציאות לא כזו וזה חבל מאד. צריך לבדוק הרבה יותר את הבנייה בישראל ולתרגל רעידות אדמה. השבר הסורי אפריקני הוא שבר פעיל, וחבל שנופתע ממנו".

"הרעש אתמול צריך להדליק נורת אזהרה"

קובי סבן, משנה למנכ"ל ביטוח ישיר וסמנכ"ל מכירות, אומר כי "למעלה מ-50% מבתי האב בישראל כלל אינם מבוטחים בביטוחי דירה ולכן, לצערנו, חשופים לאסונות טבע כגון רעשי אדמה, סערות ועוד, אשר עלולים לגרום נזקים משמעותיים לבתים ולרכוש, שבגינם לא יקבלו פיצוי. אנו רואים באופן עקבי כי מדי שנה בשנה, לאחר אירוע ביטוחי משמעותי שקורה בארץ כמו סופה חזקה או שריפה, יש עליה חדה של עשרות אחוזים בביקוש לביטוחי דירה. לכן יש לראות ברעש האדמה שהתרחש אתמול ולשמחתנו לא גרם בארץ לנזקים, נורת אזהרה לקראת החורף שמגיע".
 

גטי אימג'ס
אחרי אירועים בארץ ישנה עליה של עשרות אחוזים בביקוש לביטוחי דירה. גטי אימג'ס

"מרבית רוכשי ביטוח הדירה עושים זאת במסגרת דרישות הלוואות המשכנתא", מסביר סבן, "ובמקרים אלה הביטוח מכסה רק את המבנה, ולא את תכולתו. לכן מומלץ להוסיף גם ביטוח תכולה". עוד מציין סבן כי "גם למי שמתגורר בשכירות מומלץ לבצע ביטוח לתכולת הדירה, גם אם חוזה השכירות אינו מחייב כך. החפצים, הבגדים והתכשיטים שייכים למי שמתגורר בדירה ולא , ולכן ביטוח תכולה יכול להיות משמעותי במקרים של הצפה, או כל מקרה אחר שבו נגרם נזק לתכולת הדירה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך