מבקר המדינה: מידע אישי של אזרחים חשוף לפשעי סייבר
דו"ח המבקר על הרשויות המקומיות 2017. ליקויים חמורים באבטחת המידע. עיריות שמאמצות בנייה לא חוקית כדפוס פעולה. וגם: אי סדרים חמורים בעיריית פתח תקווה
על פי דו"ח השלטון המקומי שפורסם היום (שלישי), הרשויות המקומיות בישראל חשופות לפשעי סייבר, שעלולים להביא לפגיעה רחבה בצנעת הפרט והזכות לפרטיות של התושבים שמסרו את פרטיהם האישיים למועצות ולעיריות. ברשויות המקומיות ישנם מאגרי מידע רבים, בין השאר בתחומי משאבי אנוש, רווחה, חינוך, רישוי עסקים, ארנונה וגבייה, שלא נרשמו אצל רשם מאגרי המידע.
המבקר מאשים את הרשויות וקורא להתערבות משרד הפנים. "פגיעה במערכות הממוחשבות ובמאגרי המידע של הרשויות המקומיות עלולה לגרום לנזקים כבדים, ובכלל זה לפגיעה בשירותים הניתנים לתושבים ובצנעת הפרט", נכתב בדו"ח המטריד. הדו"ח תוקף את משרד הפנים על כך שהתעלם מהבעיה: "משרד הפנים לא דן בליקויים בפעולות המנהל לשלטון מקומי שהועלו בביקורת הקודמת ובהמלצות משרד מבקר המדינה לתיקונם, כנדרש בחוק".
דו"ח המבקר על הרשויות המקומיות: (צילום בני פלבן)
הדו"ח מבקר גם את הרשויות עצמן: "כל הרשויות המקומיות שנבדקו אינן מבצעות ניטור יזום של יומני השימוש על מנת לזהות פעולות חריגות אשר גורמים בלתי מורשים ביצעו או ניסו לבצע". כמו כן, נכתב על היקף פשעי הסייבר: "אף שבשנים האחרונות גדל היקף התקיפות באמצעות נוזקות (ווירוסים) שונות, והפרות החוק ו'פשיעת המידע' הולכות ומתרבות, אין בידי שום גורם תמונת מצב עדכנית על היקף התופעה ברשויות המקומיות. ההמלצה שהמבקר הציע, היא לערב את השלטון המרכזי: "על משרד הפנים לפרסם בקרב הרשויות המקומיות קובץ הנחיות מחייב בנושא אבטחת מידע והגנת הפרטיות".
דגש נוסף בדו"ח נותן המבקר לנושא הבנייה הבלתי חוקית ברשויות המקומיות. המבקר התריע כי הרשויות בונות באופן לא חוקי, ואינן עומדות בדרישות החוק ומסכנות את חיי התושבים: המבקר בביקורת חריפה על מבנים לא חוקיים שנבנו על ידי העיריות והמועצות בני ברק, רהט, אשקלון והרצליה בונות בצורה שיטתית וקבועה על קרקע לא ייעודית וללא אישורים. "עבירות בנייה של הרשויות המקומיות והתאגידים העירוניים שלהן הן בבחינת ליקוי מאורות. הן מצביעות על דפוס פעולה לקוי וחמור ומכרסמות באמון הציבור במערכות השלטון ובמערכת אכיפת החוק", כך מתייחס המבקר לתופעת הבנייה הלא חוקית בקרב העיריות.
על פי הדו"ח, מבנים אלו אף מהווים סכנה לציבור: "הוועדות המקומיות הרצליה, רהט, אשקלון ובני ברק לא פעלו במשך שנים להסדרת הצבת המבנים היבילים במוסדות החינוך ולהסדרת השימוש בהם, על אף הסכנה הטמונה בשימוש במבנים אלו. למבנים היבילים שהציבו העיריות רהט, בני ברק, הרצליה ואשקלון לא התקבלו אישורים הנדרשים להבטחת שלומם וביטחונם של הילדים, בין היתר מפיקוד העורף ומהרשות הארצית לכבאות" הוסיף המבקר. כמו כן, רהט ובני ברק מתוארות כעיריות המשתמשות בבנייה הלא חוקית כדפוס: "משרד מבקר המדינה מעיר לעיריות רהט ובני ברק כי העובדות בשטח מעידות שבמקרה זה ה'זמני' הפך ל'קבוע' והמבנים היבילים נותרו בשימוש במשך שנים רבות".
בנוסף, הדו"ח תוקף את עיריית הרצליה בשמירה על הים ואת בניית האצטדיון העירוני: "נמצאו לפחות 40 מבנים בחוף ימה של הרצליה, שהם באחריות או בשימוש עיריית הרצליה או החברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה בע"מ, שנבנו ללא היתר בנייה או בסטייה מהיתר. שטחם הכולל של מבנים אלו עומד על יותר מ-1,800 מ"ר. הוועדה המקומית הרצליה, שידעה על הבנייה והשימוש ללא היתר במבנים בחוף הים, לא טיפלה במשך שנים בבנייה ובשימוש במבנים שלא כדין".
על האצטדיון העירוני נכתב כי העירייה הרחיבה את אחד היציעים, הוסיפה שני יציעים חדשים ובנתה מבנה הכולל מגדל, יציע כבוד, תאי שידור ומשרדים - הכול ללא היתר בנייה וללא אישורים. "הוועדה המקומית לא פעלה במשך השנים למניעת הבנייה ללא היתר באצטדיון" כתב המבקר לגבי האצטדיון העירוני.
עיריית רהט על פי הדו"ח אף הגדילה ראש, כאשר המבקר מציין לטובה כי היא פועלת נגד מבנים לא חוקיים, אך מבנה העירייה בעצמו בחלקו אינו חוקי לצד מבנים רבים ונוספים של המועצה. "הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רהט נקטה פעולות פיקוח ואכיפה כנגד בנייה לא חוקית בתחומה שביצעו גורמים שונים, אך לא כנגד הבנייה הלא-חוקית של העירייה. מדי שנה חל גידול ממוצע של כ-8% במספר המבנים היבילים המשמשים מוסדות חינוך. מרבית המבנים היבילים, מתוך 141 המבנים הניצבים בעיר, הוצבו במוסדות החינוך ללא היתר בנייה וחלקם משמשים כיתות לימוד זה זמן רב", כתב המבקר.
המבקר התייחס בביקורת חריפה גם אל עיריית פתח תקווה, בה מתוארת בדו"ח מציאות של מתנות, נפוטיזם, אי סדרים מול הוועד ומכרזים לקויים. "התנהלותה המתוארת של העירייה מול ועד העובדים אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השקיפות, עם כללי מינהל תקין, עם הצורך לנהוג בחסכנות ועם הצורך להנהיג פיקוח על הנעשה בכספים שהוצאו מקופתה", כתב המבקר והוסיף: "נבחרי ציבור ועובדי עיריית פתח תקווה קיבלו מתנות במסגרת עבודתם בעיריית פתח תקווה בלי לקבל היתר לקבלתן, ולמותר לציין שבלי לשלם עבורן".
המבקר התייחס גם לוועד העובדים העירוני: "עיריית פתח תקווה נהגה להעביר מדי שנה מיליוני ש"ח לוועד העובדים שלה אף שמעולם לא חתמה עם ועד העובדים על הסכם שיעגן את הזכויות והחובות של כל צד. כמו כן, בידי העירייה אין כל מסמך שאפשר ללמוד ממנו על דיונים שהתקיימו עוד לפני תחילת השנה כדי לקבוע אילו סכומים יועברו לוועד העובדים מדי שנה. העירייה לא פיקחה על העברות הכספים לוועד העובדים בהתאם לסכומים שהוא הוציא בפועל, ולפיכך לעתים העבירה לו סכומים עודפים במסגרת השתתפותה בהוצאותיו".
הדו"ח מסכם את התנהלות העירייה: "הממצאים שהועלו בביקורת זו מעידים שעיריית פתח תקווה לא נהגה משנה זהירות בכספי הציבור שעליהם הייתה מופקדת. הדבר עלול לפגוע באמון הציבור בה ובשמירה על טוהר המידות. אשר על כן, עליה להקפיד להבא לשמור על כללי מינהל תקין, לנהוג בשקיפות בכל הנוגע להעברת כספים מקופתה לקופת ועד העובדים שלה ולהקפיד לפעול לפי הכללים המצופים ממנה בכל הנוגע להעסקתם של קרובי משפחה במנגנונה. יודגש כי לדרך טיפולה של העירייה בתיקון הליקויים האלה יש חשיבות ציבורית רבה".
אקו"ם