 |
/images/archive/gallery/110/495.jpg אפקט האקסטה
פרוייקט Pacmanhattan  |
|
|
|
|
| חבורת סטודנטים לאמנות הוציאה את משחק המחשב המיתולוגי לרחובות, והפכה אותו לתופסת היי-טק מחופפת |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
אהוד קינן
17/5/2004 16:01 |
|
|
|
|
|
|
|
בצהרי היום של שבת חמימה, נכנסה לוושינגנטון סקוור פארק שבדרום מנהטן חבורה של ארבעה צעירים בחליפות צבעוניות של רוחות רפאים.
אחד מהם, זה בחליפה הכחולה, התחיל להסביר לקהל שנאסף במקום על המשחק שהוא וחבריו עומדים לשחק תיכף. שמו של המשחק היה פקמנהטן. שמו של הבחור בכחול היה אינקי.
פקמנהטן הוא השגעון הניו-יורקי האחרון. בעיר שהמציאה כבר קשקושי אינטרנט תמוהים כמו אספסופי הבזק (flash mobs), אין פלא בכלל שמישהו רוצה לשחק את פקמן כאילו הוא תופסת רחובות שהתנפחה.
אינקי, בלינקי, פינקי וקלייד, ארבע רוחות הרפאים שירדפו עוד רגע אחרי פקמן ברחובות מנהטן, הם ארבעה סטודנטים בבית הספר טיש לאמנויות באוניברסיטת ניו יורק (NYU). המשחק הוא פרוייקט שהם ועוד תשעה חברים לכיתה, כולם בשנות ה-20 לחייהם, הכינו לתערוכת סיום השנה של הפקולטה. ''זו כיתת משחקים, ורצינו לעשות משהו ממש גדול'', שיחזר אינקי (שבזמנו החופשי עונה לשם פיט ויגנט) את הולדתו של הרעיון. ''אז דיברנו ודיברנו ודיברנו, והתווכחנו הרבה. חשבנו על כל מיני רעיונות ופתאום זה עלה''.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
רוץ, אינקי, רוץ!
|
|
|
 |
|
 |
|
מעשיית היי-טק למתקדמים
|
|
|
 |
|
|
|
העסק עצמו כמעט פשוט: פקמן (או מייק אולסון) צריך לאסוף נקודות וירטואליות, והרוחות צריכות לתפוס אותו לפני שהוא ישלים את האיסוף. אולסון, מוקף בצלמים ועיתונאים, עמד בצידו השני של הפארק, כשהוא מחופש לפקמן ומחכה להוראה לצאת לדרך.
אלא שלא מדובר במסך מחשב קטן, וגודלו העצום של לוח המשחקים הפך את כל הסיפור למעשיית היי-טק למתקדמים: כל השחקנים צויידו, פרט לתחפושות, במפה של האזור שמעוצבת כמו לוח המשחק ודבוקה להם לזרוע. בעזרת הכתובת, וסימונים שנעשו לפני כן על המדרכות, הם יכולים לדעת איפה הם נמצאים.
לכל אחד מהם יש מפעיל שיושב בחדר הבקרה בבניין סמוך לאזור המשחק, והם מתקשרים אחד עם השני בטלפון סלולרי ומכשיר קשר כגיבוי. ''החלק הכי גרוע פה זה שאמא שלי תקבל את חשבון הסלולר'', אמר אינקי-ויגנט אחרי שסיים אחת משיחות רבות שהוא עוד יעשה במהלך המשחק. ''בהתחלה רצינו להשתמש ב-GPS, ולשלוח את המיקום בעזרת חיוג צלילים, אבל המורה שלי שאל 'איך אנחנו עושים את זה שיהיה אפשר לשחק את זה תוך שבועיים?', אז השתמשנו בסלולרי''.
המפעילים יושבים בחדר הבקרה מול גירסת פלאש של המשחק, שהם מעדכנים לפי הדיווחים שהם מקבלים מהשחקנים, במקביל להוראות שהם צועקים לתוך הטלפון בניסיון לכוון את השחקן שלהם לניצחון, ממש גירסת הגיימרים של גנרלים קשישים מול לוח-חול מלא בחיילי פלסטיק. משחק ניסיון אחד כבר הוכתר בהצלחה, ועוד רגע יתחיל המשחק הרשמי הראשון בתולדות הפקמנהטן.
המשחק מתחיל. מעכשיו זה רק דם, יזע וקרינה בלתי-מיוננת.
|
|
|
|
|
|
|  | | אינקי נותן בחוקים | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
