 |
/images/archive/gallery/153/748.jpg
צילום הדמיה: קארים סהלי  |
|
|
| איך עובד הדואר האלקטרוני? |
|
| ארז ריבר בן-ארי פורם עוד מיסתורין טכנולוגי פוסט-מודרני |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
ארז ריבר בן-ארי, עסקים און ליין
18/8/2004 9:16 |
|
|
|
|
|
|
|
עלייתו של הדואר האלקטרוני (דואל, או אימייל, כמו שכולם קוראים לו) מאמצעי תקשורת של גיקים לאמצעי התקשורת הנפוץ בעולם, עם למעלה ממיליארד הודעות שזורמות ברשת בכל יום, נובעת מכך שקל מאוד להשתמש בו: מקלידים את כתובת הנמען וההודעה ולוחצים "שלח". בפועל, מאחורי הקלעים מתרחשים הרבה מאוד דברים.
כאשר מקלידים הודעת דואר, המילים מומרות לסדרת מספרים, כאשר כל אות וסימן מיוצגים על-ידי מספר. למשל, האות ג' מיוצגת על ידי המספר 1490. גם הכתובת שאליה מיועד המכתב מומרת למספרים. אם צירפתם להודעה קובץ, הוא מפורק ועובר תהליך המכונה "קידוד" (Encoding), שמאפשר למערכת הדואר לטפל בו כמו שצריך. תהליך זה חיוני, מאחר שהטכנולוגיה של הדואר האלקטרוני לא תוכננה עבור קבצים, אלא עבור טקסט בלבד. לכן צריך לגרום לתוכן הקובץ להיראות כמו הודעת טקסט.תהליך זה "מנפח" את גודל הקובץ המקורי בכ-30%.
כאשר שולחים את הדואר, המחשב יוצר קשר עם מחשב מיוחד הנמצא אצל ספק האינטרנט שלכם, המכונה "שרת דואר" או "שרת SMTP". ה-SMTP (ר"ת של Simple Mail Transfer Protocol) הוא פרוטוקול, השפה שבה מדברים שרתי הדואר אחד עם השני. שרת הדואר של ספק האינטרנט שלכם מקבל את ההודעה ושומר אותה בתיקיה מיוחדת בדיסק הקשיח שלו, ושם הוא מתחיל לחפש למי הדואר מיועד. אם שלחתם את ההודעה לתיבת דואר של הוטמייל, למשל, שרת הדואר של הספק צריך לברר מה שמו של השרת של הוטמייל. השם יכול להיות
משהו כמו mail.hotmail.com או smtp.hotmail.com. כדי לברר את זה, משתמש המחשב בשירות בשם DNS, שהוא כמו ספר טלפונים של כתובות ושרתים באינטרנט.
לאחר שנמצא המחשב האחראי (במקרה של הוטמייל, שמו הוא אכן mail.hotmail.com), השרת של ספק האינטרנט שלכם פונה אל השרת של הנמען ומודיע לו שיש הודעה בשבילו. אם לשרת של הספק יש הודעות למשתמשי הוטמייל אחרים, הוא מנצל את ההזדמנות ומעביר את כולן.
שרת האינטרנט של הנמען מאחסן אצלו את ההודעה בתיקיה מיוחדת, ובודק אם רשום אצלו משתמש בעל הכתובת שרשומה באימייל. אם לא, הוא מחזיר הודעה לשולח על כך שהכתובת לא נמצאה (הרבה אנשים, אגב, לא יודעים מה משמעות ההודעות הללו ומתעלמים מהן – וחבל). אם שרת הדואר של הנמען מצא את המשתמש, הוא שומר עבורו את ההודעה ומחכה שהמשתמש יבקש למשוך אותה.
בפעם הבאה שהנמען מפעיל את תוכנת הדואר שלו, היא יוצרת קשר עם השרת ובודקת אם יש הודעות עבורו, כלומר מושכת אותן. הפעם נעשה שימוש בשפה אחרת, המכונה Post Office Protocol(POP).
ודבר אחרון על פרוטוקול SMTP: מאחר שהוא כל-כך פשוט, אפשר לשלוח מייל בצורה ידנית בלי התקנות מסובכות (ר' בהמשך). בשיטה זו אפשר אפילו להתחזות למישהו אחר.סוג כזה של התחזות הוא לא מקצועי, כמובן, וכל איש מחשבים רציני יידע לזהות שמדובר בכתובת מפוברקת. למרבה הצער, "ההצלחה" של וירוסים רבים מבוססת על חולשתו של המנגנון הזה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
שליחת אימייל ידנית
|
|
|
 |
|
|
|
ליחצו "התחל", "הפעלה" הקלידו CMD ואנטרו.
בחלון שנפתח הקלידו telnet, רווח ואת כתובת שרת הדואר של הנמען, למשל:
telnet mail.hotmail.com 25, אנטר.
Helo, אנטר.
Mail from: כתובת הדואל שלכם, אנטר.
Rcpt To: כתובת הדואל של הנמען, אנטר.
Data: תוכן האימייל, אנטר, נקודה ואנטר לסיום.
מזל טוב, האימייל נשלח.
(ארז ריבר בן-ארי)
גילוי נאות: הכותב הוא עובד מיקרוסופט ישראל
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
