 |
/images/archive/gallery/105/577.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
| התפוצה הנרחבת והחינמית של Doom 3, היא עוד מקרה בו ביזת קניין רוחני מביאה עדנה לתעשיית האלקטרוניקה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הדיון על השפעתן הכלכלית של רשתות שיתוף הקבצים, כמו דיונים לוהטים אחרים, נשלט בידי מיעוט רועש, בעוד הסיפור האמיתי חבוי בשתיקתו של הרוב. המיעוט הרועש, במקרה שלנו, הוא תעשיית הבידור. זו, שנפגעת באופן מובהק למדי מהורדתם החופשית של קובצי מדיה, טוענת כי החלפת הקבצים היא פגיעה אמיתית במהות של הכלכלה הקפיטליסטית-הקניין. אם אדם אינו הבעלים של הדבר שבבעלותו, אם המוצר שהוא מייצר לשם מכירה מופץ בחינם, כיצד תוכל המערכת האחראית על השפע להמשיך ולהשפיע על נתיניה?
שאלה מטרידה, תאמרו. אלא שספק רב אם בתעשיית הטכנולוגיה תמצאו רבים שמודאגים ממנה. אלה, קפיטליסטים לא פחות מאנשי הוליווד וחברות התקליטים, גרפו רווחים אדירים מאותה התופעה עצמה. הנה, למשל, ספקיות האינטרנט - בשורת התוכן החינמי הביאה אליהן מיליונים רבים של מנויים, המתחברים לאינטרנט בפס הרחב ומשלמים סכום חודשי נאה. או יצרניות הצורבים, שסיפקו את הביקוש הפתאומי להכנת דיסקים ביתיים. מהיכן הגיע התוכן לספריות החדשות מייצור עצמי, אם לא ממעיין החינם של קאזאה ודומותיה?
לא מופרכת תהיה המחשבה שלא מעט מחשבים נקנו, לא מעט שדרוגים נעשו, כדי שיוכלו אנשים חדשים להצטרף לחגיגה הגדולה. קפיצה מחשבתית קטנה, וניתן יהיה לומר שאותה מגיפה של גניבות היתה אחד מהסוסים שמשכו בעול עגלת הכלכלה העולמית, בזמן שזו התבוססה בבוץ המיתון.
בשבוע האחרון נתקלנו שוב באותו תהליך, שבו ביזת קניין רוחני מביאה איתה עדנה לתעשיית האלקטרוניקה. משחק המחשב Doom 3, האחרון בשושלת אצולה משחקית, הגיע לרשתות שיתוף הקבצים 24 שעות לפני שהגיע לחנויות. בין 20 אלף ל-50 אלף עותקים הורדו באופן בלתי חוקי ביממה הזו, וגרמו נזק לא מבוטל ליצרנית ID Software. מאז שהושק, הורד המשחק עוד מאות אלפי פעמים, מכפיל את הנזק עשרת מונים.
אלא שהתפוצה הנרחבת, החינמית של Doom 3, הביאה עמה גם פריחה במקום אחר. המשחק, הנחשב חוד חנית טכנולוגי-גרפי, דורש מהמבקש לשחק בו מערכת מחשוב עוצמתית, הרבה מעבר למחשב המיושן הממוצע. בפורומי ואתרי הגיימרים, ניתן לשמוע בבירור תסכול מחוסר היכולת לשחק בתפלץ החדש. אתרי חומרה כבר החלו מכוונים את גולשיהם למערכות המחשב המתאימות והזולות ביותר. נדמה כאילו עולם המחשוב האישי - זה שנטען כי יקפא על שמריו בשנתיים הקרובות, בשל העדר צורך במחשבים טובים יותר - זוכה לרנסנס המיוחל שלו.
בעלי הקניין הרוחני, שאסרו מלחמה על התופעה הנפוצה, מצליחים כרגע להשפיע על המחוקק האמריקני, בעזרת נימוקים כלכליים-אפוקליפטיים על החורבן שתמיט כלכלה שבה אין כבוד לקניין. אבל אם יצליחו המחוקקים לשמוע את שתיקתם המרוצה של ענקי הטכנולוגיה, אם יצליחו לשמוע את התנופה הכלכלית שמביא איתו הערוץ הפרוץ להפצת תוכן, ואם יצליחו לשמוע את התאוששות חברות התקליטים ושגשוג אולפני הקולנוע בעולם של גניבת תוכן המונית, ייתכן כי הדיון על עתיד שיתוף הקבצים - שממילא הוא כלכלי וכוחני ולא מוסרי - ייכבש בחזרה מידיהם של ברוני המדיה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
|
| |
|
|
|
|
 | |  | | עורך ערוץ הרשת ב-NRG מעריב. בעבר ערך וכתב בשלל נושאים, ביניהם ספורט, חדשות ותרבות. מקווה להישאר חסר מיקוד | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
