 |
/images/archive/gallery/102/591.jpg מריון גונס מסיימת מירוץ ל-60 מטר באולם סגור, בברמינגהם, בריטניה.
צילום: דייב קאלקין, AP  |
|
|
|
|
| בזק, הכבלים והלווין יכולים להציע לנו חיבורים במהירויות של 9-52 מגהביט לשניה. בחו"ל זה כבר עובד. ומה איתנו? |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
ארז ריבר בן-ארי, עסקים און ליין
22/8/2004 7:32 |
|
|
|
|
|
|
|
הנתונים שמפרסמות בזק וחברות
הכבלים מלמדים על הצלחה פנומנלית של האינטרנט המהיר בישראל. אם להאמין להן, כנראה שרק בודדים עדיין משתמשים בחיבור המודם הישן, שמשמיע כל מיני צפצופים מוזרים. אבל בזמן שבישראל מתהדרים באפשרות להוריד קדימון לסרט ב-4 דקות, גולשי האינטרנט בחו"ל יכולים באותו הזמן להוריד את הסרט עצמו. מעבר לים מרגישים כל יום מהו אינטרנט מהיר באמת: טכנולוגיות סופר-מהירות כמו SDSL וחיבור לוויני נמצאות שם בפריחה של ממש. ובישראל כמו בישראל, העסק עדיין זוחל.
למה בעצם? בשל עיכובים בירוקרטיים במשרד התקשורת, חדרו לשוק הישראלי טכנולוגיות האינטרנט המהיר באיחור ניכר. בשאר העולם גלשו עם ADSL כבר בשנת 1999, ואנחנו הצטרפנו לפס הרחב רק כמה שנים אחר-כך. גם אז, החיבור העניק לנו מהירות של 150 קב"ש (קילוביט בשנייה) - פי שלושה בלבד מהמהירות הממוצעת של מודם אנלוגי באותה תקופה. נכון, החיבור הסטנדרטי קפץ תוך זמן קצר למהירות של 256 קב"ש, והיום רוב הגולשים בארץ נהנים ממהירות מסחררת של 750 קב"ש. העשירים מבינינו אפילו מרשים לעצמם מהירות של 1.5 מב"ש (מגהביט בשנייה), ויש כאלה שהתחברו במהירות של 3 מב"ש, המוגדרת אצל ספקיות התקשורת שלנו כחבילת חיבור "עסקית".
על הנייר, המצב לא נשמע כל-כך גרוע. לפני כמה שנים מהירויות כאלה היו בעיקר בגדר חלום, והיום הצרכן הישראלי הממוצע חש שיפור עצום באפשרויות הגלישה שלו. אז למה להתלונן? כי הדשא של השכן ירוק יותר. הפוטנציאל של האינטרנט המהיר מדהים, אבל התשתיות של בזק והכבלים פשוט לא מנצלות אותו. הגולש הממוצע חושב שהוא מקבל חיבור מצוין, אבל למעשה הוא לא יודע מה הוא מפסיד. אם בישראל התשתיות של בזק והכבלים הן מטוסים, בחו"ל גולשים בחלליות שמגיעות למהירות האור.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מוריס גרין מציג טכנולוגיה חדשה. צילום: רויטרס
|
|
|
 |
|
 |
|
האיטיות של בזק
|
|
|
 |
|
|
|
כמחצית ממתחברי האינטרנט המהיר בישראל משתמשים בתשתית ADSL של בזק, חברת התקשורת הלאומית הוותיקה, המשמשת זה שנים מטרה ל חצי הלעג של חובבי התקשורת. למרות שהשירות של בזק השתפר משמעותית, הקוטלים אותה צודקים בהחלט: למה אנחנו צריכים להסתפק במהירות של 2 מב"ש, כאשר ברוב העולם יכול כל אחד לקבל מהירויות גבוהות פי 20 ויותר?
טכנולוגיית ה-ADSL היא למעשה אחד האחים במשפחה שלמה של חיבורי אינטרנט, הנקראת DSL, קיצור של Digital Subscriber Line. האות A בתחילת השם משמעותה "חיבור אסימטרי": מהירות הורדת הקבצים גבוהה, אך מהירות העלאת הקבצים (בעת שליחת דואר אלקטרוני למשל) איטית במידה משמעותית. בישראל מהירות ההעלאה המקסימלית שמציעה בזק היא 150 קב"ש - פחות מעשירית ממהירות ההורדה. אבל למרות מגבלותיה, הטכנולוגיה הזו עדיין זוכה לכבוד רב בחו"ל. הסיבה פשוטה: שם, ה-ADSL מגיע למהירות של 9 מב"ש - פי שלושה מהמהירות המקסימלית המוצעת אצלנו.
בחו"ל אפשר לפגוש גם את שבעת האחים של ה-ADSL. הראשון והפשוט ביותר הוא SDSL, שבו מציינת ה-S את המילה "סימטרי". מהירות ההורדה שלו לא גבוהה באופן משמעותי, אבל העלאת הקבצים מהירה הרבה יותר - וזה שימושי מאוד למשתמשים האוהבים לשחק במשחקי רשת. הבאים בתור הם RADSL, G .Lite ו-G.Dmt, המציעים קצבים שונים של עד 8 מב"ש להורדה ועד 1.5 מב"ש להעלאה.
ויש גם את התותחים האמיתיים: טכנולוגיית ה-HDSL, שבה האות הראשונה מייצגת את המילה High (והיא אכן מכוונת גבוה), ומגיעה למהירות המדהימה של 42 מב"ש לכל כיוון. טכנולוגיית ה-VDSL, שה-V בשמה מסמלת את הביטוי rate Veryhigh data , מציעה מהירות מדהימה של 52 מב"ש - אבל רק 2 מב"ש להעלאה. במהירות זו, אפשר להוריד סרט קולנוע שלם בפחות מ-2 דקות. נשמע נפלא, אבל בחגיגה הזו אנחנו עדיין לא משתתפים.
מבזק נמסר בתגובה: "טכנולוגיית HDSL קיימת אצלנו כבר שנים. השימוש בה נעשה על-ידי לקוחות עסקיים, אבל גם לקוח פרטי יכול לרכוש אותה. טכנולוגיית SDSL מושקת על-ידי בזק בימים אלה, ותשמש בעיקר לקוחות עסקיים. עלות התקנת הטכנולוגיות הללו גבוהה יותר, ולכן הן יקרות יותר ללקוח. לגבי VDSL, טרם נאמרה המילה האחרונה בעבודת התקינה שלה. בזק בוחנת כל הזמן את דרישות השוק והטכנולוגיות המתפתחות, כולל תקנים חדשים".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הרץ רקיע אל גסארה. גם הוא מהיר. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
ההיעלמות של יס
|
|
|
|
|
|
|
כשהתבשרנו לפני שנים אחדות על כניסתה של יס לשוק, קיווינו כי אם בזק והכבלים ימשיכו להתמהמה, לפחות נוכל להתחבר לאינטרנט דרך הלווין. במילה אחת: אכזבה. עד היום יס לא מציעה חיבור אינטרנט לוויני.
למען האמת, חיבור לוויני ממוצע לאינטרנט הוא לא כזו אטרקציה ביחס ליכולות המתקדמות של טכנולוגיות DSL, אבל גם כאן מדובר במהירות פוטנציאלית של עד 8 מב"ש להורדה, ועד 4 מב"ש להעלאה - הרבה יותר ממה שיש לנו היום. רק מספר מצומצם של צרכנים בישראל רכשו צלחת לווין באופן פרטי, ונהנים ממהירויות גלישה רציניות, אבל עלותו של חיבור כזה גבוהה מאוד: לפני שתגלשו אפילו דקה אחת, תצטרכו להשקיע מאות או אלפי שקלים בקניית הצלחת והתקנתה.
מיס נמסר בתגובה: "חברת יס אינה מציעה ללקוחותיה להתחבר לאינטרנט באמצעות לווין, כיוון שטכנולוגיה זו אינה כלכלית. החברה מציעה ללקוחות תחליף הולם, בצורת חיבור לאינטרנט המהיר של בזק במחיר אטרקטיבי. בעתיד יתאפשר ללקוחות יס להתחבר לאינטרנט המהיר בטכנולוגיות ADSL+2, VDSL ו-WiMAX, שהן מהירות ומשוכללות יותר במידה משמעותית".
|
|
|
|
|
|
|  | | ושוב מוריס גרין. צילום: אי-פי | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
