 |
/images/archive/gallery/157/597.jpg זוכה מדליית הזהב בקליעה השייח אחמד בן חשר אל מכתום.
צילום: AP  |
|
|
|
|
| גולשי ערב מבלים את השבוע האחרון בפרגון לגיבוריהם: הקלע מאיחוד האמירויות שהביא מדליה, והג'ודוקא האירני ששם ברז לציונים |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
איתמר ענברי
23/8/2004 15:26 |
|
|
|
|
|
|
|
פעם בארבע שנים זה קורה: עמי העולם מפסיקים את אורח חייהם השגרתי, נצמדים למסכי הטלוויזיה ומאזינים ברוב קשב לזוהיר בהלול בזמן שהוא מתאר בעברית תלמודית משחק בדמינגטון מרתק בין נבחרת אנגולה לבין נבחרת איי פיג'י.
כשם שבישראל עולה מפלס הגאווה הלאומי כל אימת שאריק זאבי מצליח להביס את יריבו בזירת הג'ודו, כך גם ההישגים הספורטיביים של האתלטים הערבים הם מקור לגאווה לאומית, ואפילו כלל-ערבית.
קחו למשל את השייח' אחמד בן חשר אל מכתום, כוכב נבחרת איחוד האמירויות הערביות שבמפרץ
הפרסי. בזמן שהקלע הישראלי התלונן על עין עצלה, הצליח אחמד לזכות את ארצו במדליית זהב ראשונה בקליעה למטרה.
התגובות האוהדות בפורומים של איחוד האמירויות הערביות לא איחרו לבוא. הגאווה על זכייתו של אחמד במדליית זהב היא כפולה ומכופלת: ראשית, מדובר במדליית זהב ראשונה עבור איחוד האמירויות ושני מפני שהזוכה הטרי הוא אזרח "אסלי" של איחוד האמירויות הערביות ולא אחד מאותם אלפי פועלים זרים שהיגרו למדינת הנפט העשירה.
"בן ארצנו", מכנה את אחמד גולש בשם "הקומנדו העממי" בפורום "גול איחוד האמירויות הערביות". "הוא עדיף מכל מאות המתאזרחים, שכל מדלית עץ עלובה שהם משיגים, לא שווה ציפורן אחת של גיבורנו השייח'. סוף סוף אזרח אסלי שלו חיכינו. אלף ברכות לכל תושבי האמירויות האסלים".
עם זאת, נתפס הישגו של הקלע בעל השם הכי לא קליט בעולם כהישג ברמה הכלל-ערבית ולא רק כהישג של אזרחי איחוד האמירויות. "מברוך לגיבור הגדול, השייח' אחמד בן חשר", כותב "צבע הזהב". "מברוך לכל תושבי האמירויות היקרים. מברוך גם לכל הערבים והמוסלמים. מברוך לרשימת המדליות, ששם האמירויות נכלל בה. אלף ברכות לכולם".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
הוא שמן
|
|
|
 |
|
|
|
מי שזוכה גם הוא להערצה,אך לא בגלל הישגיו הספורטיביים הוא הגו'דוקא האיראני אראש מירסמאלי, שסירב להתחרות מול יריבו הישראלי אודי וקס ואפילו האביס עצמו בקילוגרמים של גונדי ואורז פרסי כדי לפסול את עצמו מלהתמודד. בראיונות לכלי התקשורת אמר מירסמאלי כי עשה זאת לאות הזדהות עם סבלו של העם הפלסטיני. כך הפך הג'ודוקא האיראני ליקירם של חלק מהפלשתינים, שרואים במעשהו מעשה גבורה.
חלק מאותם מעריצים מרוכזים בפורום של הנבחרת הפלסטינית בכדורגל. "נץ פלסטין" אומר: "מיטב האיחולים למתמודד האיראני. בחיאת אללה, הוא בן אדם נאמן". אולם יש גם מי שמטיל ספק בכשירות כוונותיו של הג'ודאי: "לצערי הרב, הוא נסוג מהחלטתו לאחר שקיבל אותה. יכול להיות שמישהו לחץ עליו לוותר על ההתמודדות", טוען "אוהב פלסטין", שמזכיר לכל הגולשים שהישראלי דווקא הפיק תועלת ממעשהו של מירסמאלי.
ו"אבו-טארק" פותר את ההתחבטות הלאומית ומציע ורסיה פשוטה וברורה לכל הסיפור: "המתמודד האיראני לא נסוג מן התחרות. הוא נפגש עם המתמודד הציוני, דרך עליו, והשליך אותו מחוץ לזירה באיפון אחד".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על "COM אל ערב"
|
|
|
|
|
|
|
המדור, המתפרסם מדי יום שני, מציץ אל עולמם של אחינו הערבים האינטרנטים. | | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
