 |
/images/archive/gallery/169/264.gif המסמך המקורי (עותק ''מלוכלך'') והמסמך כפי שהוקלד בוורד
 |
|
|
| מי נגד מי נגד מי נגד מי נגד... |
|
| מאות בלוגרים בארה"ב מתכתשים עם רשת CBS בפרשה רוויית פוליטיקה, מסמכים מפוקפקים, שקרים ומכונת כתיבה משנות השבעים |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
עידו קינן
14/9/2004 17:03 |
|
|
|
|
|
|
|
בעיני התקשורת הממוסדת, הבלוגים הם מקור מידע במקרה הטוב, ומטרד צהוב ורעשני שמוציא לעיתונות שם בעייתי במקרה הרע. גם הבלוגרים יודעים, אף אם לא יודו בכך בקול רם, שסיפור שהסתובב
אצלם זוכה לאמון הציבור רק אחרי שכלי תקשורת נחשב מצטט אותו. השבוע הגיעה פרשה שנתנה לבלוגרים הזדמנות להחזיר לתקשורת באותו מטבע מזלזל ומתנשא.
הסיפור מתחיל בחשיפה של תוכנית התחקירים הנחשבת "60 דקות" של רשת CBS, שנגעה באחד הוויכוחים הלוהטים במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב – שירותם הצבאי של שני המועמדים. הרפובליקנים טוענים שעיטורי הגבורה של המועמד הדמוקרטי ג'ון קרי נבעו מפציעות קלות, ובמקרה אחד אף מפציעה עצמית, והדמוקרטים גורסים שהנשיא והמועמד הרפובליקני, ג'ורג' וו. בוש, הפעיל קשרים כדי להתחמק מווייטנאם לטובת שירות קל"ב ומרופד כטייס במשמר הלאומי. העיתונאי הוותיק דן ראת'ר חשף ב"60 דקות" מזכרים של מפקד הטייסת של בוש, קולונל ג'רי קיליאן המנוח, בהם נחשפה מסכת של התחמקויות, פרוטקציות וסירוב פקודה של בוש בזמן שירותו הצבאי.
כעשרים דקות אחרי סיום השידור, כתב המתגבב Buckhead בפורום החדשות הרפובליקני Free Republic כי כל המזכרים נכתב בגופן (פונט) עם ריווח פרופורציונלי, בו אותיות צרות, כמו I, תופסות פחות רוחב מאותיות רחבות, כמו M. ב-1972, השנה בה לכאורה נכתבו המזכרים, "אנשים השתמשו במכונות כתיבה לדברים האלה, ומכונות כתיבה השתמשו בגופנים עם רווחים אחידים [monospaced, בהם כל האותיות תופסות רוחב זהה – ע"ק]. גופנים פרופורציונליים לא נכנסו לשימוש במזכרים משרדיים עד כניסת מדפסות הלייזר, תוכנות עיבוד התמלילים והמחשב האישי. אלה לא היו נפוצים עד אמצע שנות התשעים". לסיכום, כתב Buckhead, "אני אומר שהמסמכים הללו זוייפו וצולמו 15 פעמים כדי שייראו ישנים".
את הטענות הללו ציטט הבלוג Power Lines בפוסט שכותרתו "הדקה ה-61". הכותב עדכן את הפוסט 13 פעמים במידע חדש מבלוגים ומקוראים. צ'ארלס ג'ונסון, מעצב אתרים ובעל הבלוג Little Green Footballs, ציטט גם הוא את הדברים והוסיף ידע משלו: "המזכר מה-18 באוגוסט 1973 הוא דוגמה בולטת במיוחד, עם גרשיים מעוגלים ו-th בכתב עילי (דבר שלא היה קיים במכונות הכתיבה של 1973)".
כדי להוכיח את טענותיו בצורה גרפית, הקליד ג'ונסון את הטקסט של אחד המזכרים בגופן זהה ב-Word והציג את שני המסמכים זה לצד זה (לאחר מכן הם הוצגו זה על גבי זה, כפי שאפשר לראות בתמונה בראש כתבה זו). "הריווח אינו רק דומה – הוא זהה בכל מובן", כתב. "לא שיניתי שום דבר בהגדרות ברירת המחדל של וורד: שוליים, גודל גופן, טאבים וכו' – כולם ברירת מחדל".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מכונת כתיבה של IBM. צילום מעלון פרסומי של החברה
|
|
|
 |
|
 |
|
בלוגרים שלא ישנים
|
|
|
 |
|
|
|
עוד ועוד בלוגרים הצטרפו לוועדת החקירה העממית. למעלה מ-600 מהם לינקקו לפוסט של Power Lines לבדו עם פוסטים שעסקו בנושא. אחד הגולשים הכעוסים פתח בלוג שמוקדש כולו לפרשה, Rathergate. הרעש עלה מהבלוגיה אל התקשורת הממוסדת ודחף אותה לבדוק את הסיפור. הוושינגטון פוסט דיווח על "ספקות אודות המסמכים שהחלו לעבור באינטרנט", וציטט מומחים שהטילו ספק באותנטיות המסמכים. עיתונאי האינטרנט מאט דראדג' סיפר שב-CBS נפתחה חקירה פנימית בעקבות המקרה, וכי ראת'ר עצמו ישדר התנצלות אם יתברר שהמסמכים מזוייפים. רשת CBS הכחישה את הדבר, ונאלצה לפרסם הבהרה לפיה אמיתות המסמכים נבדקה לעומק על ידי מומחי זיהוי פלילי של מסמכים ומומחי כתב יד, וכי הסיפור לא התבסס רק עליהם.
"דבר מצחיק קרה בדרכה של התקשורת הישנה לעשות לינץ' בג'ורג' וו. בוש. התקשורת החדשה נכנסה לתמונה", כתב סי.קיי. ריירדן במאמר המערכת של היומון האינטרנטי "הוושינגטון דיספאץ'". "הם מפסידים צרכני חדשות לקבוצת אנשים מאוד יצירתיים, שנדמה שאינם ישנים ושיש להם מחזור דיווח חדשותי של חמש דקות". כותרת המאמר מתלהמת ועם זאת מעוררת מחשבה: "השגיאה של דן ראת'ר: היום בו התקשורת הישנה מתה?"
המאבק בין הבלוגרים ל-CBS הוא לא רק מאבק של תקשורת ישנה מול תקשורת חדשה, אלא גם מאבק פוליטי. כמו אצלנו, גם בארה"ב יש ויכוח בין הימין, המיוצג במקרה זה על ידי הבלוגים, קול העם האנדרדוגי, לבין התקשורת הממוסדת, הנתפסת כבעלת נטייה שמאלנית-ליברלית (תמונות ההתעללות בשבויים עירקיים, שפורסמו על ידי דן ראת'ר ב"60 דקות", היו דלק על מדורת ההתנגדות למלחמה בעירק).
מידע שיוכיח או יפריך את האותנטיות של המסמכים ישפיע לא רק על הבחירות הקרובות, אלא גם על היחסים בין הבלוגים לתקשורת הממוסדת, ועל האמון שירחוש הציבור האמריקאי לכל אחד מהמוסדות האלה.
|
|
|
|
|
|
|  | | ראת'ר בדמות שר ההסברה העירקי. מתוך הבלוג Pacetown | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
