 |
|
|
|
|
האבטיח שיעשה אתכם מיליונרים |
|
|
|
|
מדי חודש נפרסם כאן רעיון לסטארט-אפ שיהפוך אתכם למיליונר. טכנולוגית הכל ניתן לפיתוח, כלכלית הכל בדוק. רק תפתחו - והמיליונים שלכם |
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
יעקב נס-אל, עסקים@מחשבים
28/9/2004 10:47
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
אני תמיד צופה בהם בפליאה. מה הם שומעים שם? הם מפגינים מעין מיומנות כזאת בבחירה, מרימים, טופחים קלות ואז מצמידים לאוזן ועוטים ארשת של ריכוז, כאילו הם מאזינים לעובר רך מבעד לבטן אמו. זה בדרך כלל השלב שבו אני מחסיר פעימה, פן אבלבל את הדוקטור ואפריע לו בקביעת הדיאגנוזה המופלאה שלו. "קח את זה," מצביע הירקן על האבטיח, "זה דבש."!
פעמים רבות ניסיתי גם אני, באין רואים, לבדוק כך אבטיח, אך שום בת קול לא ענתה לי. האמת ראויה להיאמר: עם כל הכבוד לאותו סכינאי בבסטה או לאותו ירקן מדופלם (שנאמנותי אליו מתחלפת מעת לעת,( הדיאגנוזה שלהם לוקה בחסר, ולא אחת מצאתי שהאבטיח שקניתי עם המלצה חמה היה יותר ספוג מאשר אבטיח, או שהוא היה אדום ולא מתוק, או שהלבן של הקליפה היה החלק הדומיננטי בו.
זו כנראה הסיבה לכך שיותר ויותר אנשים רוכשים חצי אבטיח או חוצים אותו לשניים בטרם הקנייה. הרי אף אחד לא רוצה לקנות אבטיח בשק, במיוחד לא אחרי שהוא נשרך עימו ברחוב, העלה אותו הביתה במעלה המדרגות, חיכה שיצטנן במקרר והתפאר בפני אורחיו.
טסטר לאבטיח הוא רעיון פשוט שמגלם בתוכו כדאיות כלכלית ושיווקית שלא מוטלת בספק. זהו סוג של טסטר לא פולשני, אשר על ידי גירוד קל של קליפת האבטיח יכול לספק דיאגנוזה על איכותו, קרי רמת הסוכר שבו ומידת בשלותו.
הרעיון כלל לא הזוי, הרי ידוע שיש קורלציה בין המעטה לבין התוך. במקרה של המוח, למשל, הוכח כי יש קשר בין עובי קליפתו לבין רמת האינטליגנציה של בעליו. גם בדיקות לא פולשניות הן פופולריות בתחום המדיקל והביו-טכנולוגיה כיום. יש כמה חברות סטארט-אפ שמפתחות טכנולוגיה לביצוע בדיקת מי שפיר לא פולשנית ואפילו בדיקת דם לא פולשנית, אז לבדיקת איכות אבטיח? נשמע פשוט!
שוק האבטיחים בארץ סובל בשנתיים האחרונות מירידה של כ20- אחוז בצריכה. ממוצע הצריכה בשנים 2000-1999 עמד על כ29- ק"ג אבטיח לנפש בשנה, ובשנתיים האחרונות הוא עומד על כ24- ק"ג לנפש בשנה בלבד. הסיבה העיקרית לכך היא היחלשות הטעם כתוצאה מבעיות אגרו-טכניות ומפגעי מזג האוויר. אמון הציבור באיכות האבטיח יורד, ופחות אנשים לוקחים את הצ'אנס לקנות אבטיח ארוז בקליפתו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| תעלומה | /images/archive/gallery/173/690.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
פיתוחים ישראלים
|
|
|
|
|
הירידה בייצור, שמושפעת מהירידה בצריכה, עמדה כבר על כ200- אלף טון בשנה בשנת 2000 (רק למטרת אכילה - למטרת גרעינים עוד כ100- אלף טון בשנה,( וכיום היא מוערכת בכ150- אלף טון בשנה. זהו אובדן של כ50- מיליון שקל בשנה לענף.
שני פיתוחים ישראליים נעשו בזמן האחרון בתחום האבטיחים כדי להחזיר עטרה ליושנה: הראשון הוא הרכבת כנת האבטיח (מעין שורש) על כנה של דלעת, דבר שמחזק את השורש ומאפשר יבולים מוקדמים או מאוחרים יותר. הפיתוח השני הוא אבטיחים אישיים במשקל ממוצע של 2-1 ק"ג, שאינם דורשים אימון מקדים בחדר כושר כדי לקחת אותם הביתה. דרך אגב, זן זה מיוצא לכמה מדינות בעולם.
עם כל הכבוד לשוק הישראלי, ועל אף שכמה מאיתנו מציגים את האבטיח כמוסד ישראלי - משהו כמו הפלאפל או הדגלים למכוניות ביום העצמאות - הרי שאנחנו מהווים משהו כמו שלוש אלפיות האחוז מהייצור השנתי של אבטיחים בעולם, מה שהופך את הטסטר לאבטיח למוצר עם פוטנציאל שוק עצום במיוחד.
צריכת האבטיחים בעולם משתנה לפי האזורים הגאוגרפיים השונים, אולם אם ניקח לדוגמה את השוק האמריקני, עם ממוצע צריכה של 28 ק"ג לנפש בשנה (דומה מאוד לממוצע אצלנו,( אפשר להבין שממציא הטסטר לאבטיח יוכל מהר מאוד לפרוש לגמלאות.
הטסטר לאבטיח צריך להיות פשוט לתפעול (בדומה לנייר לקמוס,( והתוצאות שלו צריכות להינתן על סקלה אחידה, שתנכס את ערך רמת האבטיח לממציא הטסטר - משהו כמו סולם גומיו למסעדות. עלותו של הטסטר צריכה להיות נמוכה (כי באבטיחים עסקינן,( והוא צריך להיות משווק או מחולק בנקודות המכירה עצמן. גם המסר הפרסומי צריך להיות בסגנון איטונג - "בלי טסטר לא קונה."! מישהו מרים את הכפפה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מי הוא יעקב נס-אל?
|
|
|
|
|
יעקב נס-אל, בן ,42 כיהן בעבר כמנכ"ל קרדן טכנולוגיות, שעוסקת בהשקעה בחברות היי-טק, וכסמנכ"ל השיווק של נטוויז'ן. כיום הוא מנהל סטארט-אפ בתחום של גבייה באינטרנט ומעורב ביזמויות עסקיות טכנולוגיות.
ניתן להפנות אליו שאלות לכתובת: jacob@nes-el.com | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
