 |
/images/archive/gallery/108/195.jpg לוגו של תוכנת emule
 |
|
|
|
|
| חברות התקליטים עומדות לתבוע את מחליפי הקבצים בישראל. הספקיות נערכות, עורכי הדין מתכוננים, והעסקאות נרקחות |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
דרור גלוברמן, עסקים און ליין
17/10/2004 15:52 |
|
|
|
|
|
|
|
החגיגה נגמרה. מסיבת הטרנס המוזיקלית שנמשכת כבר יותר מ-5 שנים , ומאפשרת לכל גולש להחליף שירים מוגנים בזכויות יוצרים כאוות נפשו בלי לפחד מאף אחד,
הגיעה לסופה. הפדרציה הישראלית לתקליטים - גוף אנונימי יחסית, אבל לא חסר שיניים-מתכוונת לצאת למלחמה חסרת פשרות.
בימים הקרובים, כך נחשף בנענע, תפתח הפדרציה בקמפיין לקהל הגולשים, בו יובהר כי היא מתכוונת לנקוט פעולה תקיפה נגד גולשים שמעלים כמויות גדולות של שירים לשירותי החלפות הקבצים, ומאפשרים לאחרים להורידם. מי שימשיך להציע קבצים להורדה, יפגוש כנראה בכתב תביעה בתיבת הדואר שלו, כך לדברי מוטי אמיתי, האחראי על האכיפה בפדרציה. עם זאת, גולשים שיחדלו להפר זכויות יוצרים ו'יחזרו בתשובה', יזכו במחילה גורפת. אגב, מצבם המשפטי של גולשים שמורידים קבצים בצורה פיראטית טרם הוברר.
איך יגיעו אל הגולשים שמפרים זכויות יוצרים? הפדרציה מתכוונת לנסות להגיע להסכם שיתוף פעולה עם ספקיות האינטרנט, שלפיו הספקיות יזהירו את הגולשים שלהן מפני החלפת קבצים פיראטית, וידווחו לפדרציה על הגולשים שימשיכו לעשות זאת. אם לא, אומר אמיתי, תיאלץ הפדרציה לבקש מבית-המשפט להוציא צווים ולאלץ את הספקיות לחשוף את הפרטים של הגולשים הללו.
עם זאת יש אפשרות נוספת, בינתיים תיאורטית, אבל היא זוכה להתעניינות מכל הצדדים ועשויה להציע את החלופה שכל עולם המוזיקה מחכה לה כבר שנים. אמיתי מוסיף כי הפדרציה שוקלת להציע לספקיות האינטרנט לבנות מודל חיוב, שלפיו ייגבה מהגולשים סכום חודשי לא גבוה, ובתמורה הם ייהנו מגישה לשירות חוקי ולגיטימי של הורדת שירים ברשת. מעניינת לא פחות היא העובדה שמנהלי ספקיות האינטרנט אכן מתעניינים ברעיון.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
רוני בראון מהפדרציה
|
|
|
 |
|
 |
|
ספקיות או לא להיות
|
|
|
 |
|
|
|
הפדרציה הישראלית לתקליטים מאיימת לתבוע כל גולש שיציע למעלה מ-100 שירים להורדה מהמחשב שלו. העונשים יכולים להגיע תיאורטית לעשרות אלפי שקלים לשיר, וכך תביעה נגד כל גולש יכולה להגיע למיליוני שקלים. ספקיות האינטרנט מקבלות את האיומים החדשים של הפדרציה הישראלית בתחושות מעורבות. מצד אחד, אי-אפשר להכחיש את ההקלה הרבה שהן חשות, מאחר שהן כבר לא מסומנות כיעד העיקרי של התביעות. עקב תהליך משפטי חד-משמעי שהתרחש בעולם ובישראל, הוסרה מספקי השירותים האחריות על התכנים שעוברים אצלן בקווים. הן נחשבות מעתה צינור, וכמו שלא ניתן להאשים את בזק בכך שסיפקה קו שסייע לעבריינים לתכנן פשע, כך נהנות ספקיות האינטרנט מחוסר אחריות לטיב התכנים הדיגיטליים שמטיילים בחוטים שלהן.
אבל גם זאת עדיין ירייה ברגל, אם לא שתיים. ראשית, הגולשים הם לקוחות של הספקיות והם קונים אצלן חוויית אינטרנט כוללת: חיבור במהירות שנעים לגלוש בה, שירותים שונים כמו דואר אלקטרוני, גלישה לאתרים, שיחות טלפוניות על גבי הרשת, שירות תמיכה, וכן - גם החלפת קבצים פיראטיים. אם הפדרציה תצליח להבריח את הגולשים הישראלים מרשתות החלפת הקבצים, תיפגם חוויית האינטרנט שהספקיות יכולות להציע להם.
שנית, הדרך של הפדרציה להביא גולשים לדוכן הנאשמים בבתי המשפט עוברת דרך הספקיות עצמן. הפדרציה אוספת היום נתונים של משתמשים "כבדים" בשירותי החלפות הקבצים (באופן חוקי): היא אוספת מספרי IP, תאריכים ושעות שימוש. כדי להפוך את כל אלה לשם פרטי ולשם משפחה, תצטרך הפדרציה לשכנע את בית-המשפט בצדקת טיעוניה. אם תצליח, יורה בית-המשפט לספקיות האינטרנט להעביר לידיה את הנתונים הפרטיים של הגולשים. המשמעות לא נעימה מבחינתן: הספקיות ייאלצו להסגיר את פרטיהם של הלקוחות לידי מי שרוצה לתבוע אותם. זה צעד מאוד לא נעים בין ספק לבין לקוח, בעיקר כשהמכה עלולה להיות המונית ולכלול עשרות ומאות גולשים, ואולי אף יותר. ספקיות האינטרנט, אם כן, לא מתכוונות לשתף פעולה עם הפדרציה בלי מאבק משפטי כלשהו.
"אנחנו לא עושים כסף מהחלפות קבצים ברשת", מוחה יואב פרידור, סמנכ"ל שיווק ב נטוויז'ן. "ובכל מקרה, אני לא צריך לדאוג להכנסות של חברות התקליטים. ההתייחסות לצווים כאלה דומה להתייחסות לעבירות רשת באופן כללי. קודם כל, הלקוחות שלי הם שלי, ואני מגן על הפרטיות שלהם בחירוף נפש. אני לא עוקב אחריהם, אני לא יודע מה הם עושים ואני לא מתערב בתכנים שמועברים ברשת. בעניין הזה אני לא יותר מצינור. אבל אם מישהו מוציא צו מבית-המשפט שמכריח אותי לתת נתונים, אני אתן ".
תנסה להתנגד משפטית להסגרת פרטי הלקוחות שלך?
"היו מקרים שהתנגדנו בערכאות משפטיות. היה תקדים שבו נתבענו למסור את תוכנו של דואר אלקטרוני מסוים, ובית-המשפט הקביל את הציתות למייל להאזנת סתר, מנע את העברת המייל לתובע והגן על הלקוח שלנו. אבל מאוד יכול להיות שכאן לא תהיה לנו אפשרות להתנגד ".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
פלוס אנטי ספאם, פלוס אנטי תביעות
|
|
|
|
|
|
|
לא יגררו רגליים
|
|
|
|
|
|
|
על-פי ההערכות, 70% עד 90% מרוחב הפס של ספקיות האינטרנט בעולם מופנה כיום לשיתוף קבצים.זה אמנם מטרד לא קטן שמסב להן עלויות רבות, אבל מצד שני שירותי החלפת הקבצים היו חלק חשוב מאוד מהסיבות שהביאו למעלה מ-800 אלף מנויים אל האינטרנט המהיר ב-3.5 השנים האחרונות. אם תיקחו מהמנויים את הממתק הזה, בטוח שכולם יישארו במשחק?
גם רן גוראון, סמנכ"ל השיווק בברק 013, טוען שהחברה תמלא אחר הוראות בית-המשפט ותימנע מגרירת רגליים או סחבת משפטית. יתרה מזאת, בברק טוענים שלא יפסידו לקוחות או הכנסות גם אם הגולשים הישראלים יימנעו מהחלפת קבצים פיראטיים.
מאחר שקשה להאמין שמישהו זקוק למהירות של 1.5 מגהביט לשנייה כדי לקרוא את כתבי ניטשה, האם עצירה תיאורטית של השימוש בשירותי החלפות קבצים לא תביא להפחתת מהירויות הגלישה ולוויתור של הגולשים על החבילות המהירות יותר, שגם עולות יותר? "נניח שתופסים את כולם", עונה גוראון, "אני לא מאמין שמישהו יבקש להוריד את מהירות הגלישה שלו, כי ההבדלים בתמחור הולכים וקטנים. בארצות הברית כבר מוכרים רק מהירות אחת. שנית, יתפתח גם שוק חוקי של הורדות. העסקים שלי לא בנויים על תכנים לא חוקיים."
"אני לא מאמין שגרירת רגליים זאת הדרך להגן על הפרנסה. יותר מזה, הלקוחות לא יוותרו על האינטרנט המהיר שלהם. אני גם לא חושב שתהיה פעולה משמעותית נגד גולשים שמורידים באופן לא חוקי. אבל כך או כך, השימושים השונים באינטרנט מתרבים, ומי שלא מוריד שירים נכנס לבנק או עושה קניות. המורידים הכבדים עצמם לוקחים רוחב פס לא קטן, ובעיקר אלה שמורידים סרטים. אז אולי בכלל יש לי אינטרס הפוך - לאפשר להם להפסיק להשתמש בשירותים שלנו, כי העלויות שהם מסבים לנו גדולות".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אולי בכלל הם לא רוצים משתפי קבצים?
|
|
|
|
|
|
|
הדרך השלישית
|
|
|
|
|
|
|
פרידור וגוראון מוצאים עניין רב באפשרות של הקמת מודל, שבו לצרכנים יסופק שירות בתשלום של הורדת מוזיקה חוקית. כיום קיימים שירותים כאלה בישראל, שמאפשרים רכישת שיר מסוים בתשלום. עם זאת, יש להם קו אדום - הם לא מוכנים להפוך למנגנון הגבייה של חברות התקליטים. אבל גם פרידור מאמין שאפשר למצוא את דרך המלך. "אם יורכב מודל שבו אנחנו מוכרים ללקוחות חבילות תוכן, יש על מה לדבר", הוא אומר. ואילו גוראון מוסיף: "כל ספקיות האינטרנט מוכרות היום תכנים בצורות שונות, וכולם מרוויחים מזה. אם אני אציע ללקוחות שלי שירות כזה, שיהיה לו צד של מקל וגזר, זה עשוי להצליח. הגולשים כבר למדו לשלם על שירותי תוכן, כמו ניוזלטרים או אתר מפה. אבל גם זה לא בטוח: מיקרוסופט נכשלה כשניסתה להכניס מערכות הפעלה חוקיות לבתים. גם האוכלוסיה שמתחברת לאינטרנט הולכת ומשתנה. זה לא רק צעירים 'קומבינטורים' שאין להם כסף, אלא גם אמא שלי או שלך, ואם תציע להן דרך קלה, הגיונית ולא יקרה להוריד שירים, הם ירצו את זה".
בסופו של דבר, הכל חוזר לאותה פדרציה, לאותו מוטי אמיתי ולהחלטות שהם יקבלו. מבחינתם, המשוואה פשוטה: אם לא יהיה ניתן לזכות בשיתוף פעולה עם הספקיות, תמיד אפשר לנסות לכפות עליהן להסגיר את פרטי הגולשים דרך בית-המשפט. לא פחות חשובה התגובה של הגולשים: האם הם ייבהלו ממסע התביעות המובטח והאם יצליחו להיגמל מההרגל של הפרת זכויות יוצרים מאסיבית?
(דרור גלוברמן)
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
