 |
אף אחד לא מרוצה מהתיקון לחוק זכויות היוצרים שהציע היום משרד המשפטים, לפיו תותר צריבת מוזיקה באופן פרטי שלא למטרות מסחריות, בתמורה להטלת מס על דיסקים ריקים לצריבה. כולם מברכים עקרונית, אבל כולם רוצים יותר. באקו"ם מבקשים למסות גם צורבים ומכשירי וידאו. ב"אשכולות", המגינה על זכויות האמנים המבצעים, מבקשים להוסיף לסל המיסוי אפילו מחשבים וכל מה שניתון לבצע בעזרתו העתקה של שמע ותמונות. בפדרציית התקליטים מבקשים להגביל יותר את אפשרויות הצריבה, וטורחים כבר להתחיל את המאבק על היום בו יתחילו לחלק את כספי המס. "לנו מגיע יותר משליש", טוענים שם.
יוריק בן דוד, מנכ"ל אקו"ם, מסר בתגובה: "אקו"ם תומכת עקרונית בתזכיר המוצע ושמחה על הסדרת נושא זכויות היוצרים בחוק ועל ההתקדמות שחלה בהתיחסות לנושא זכויות היוצרים. אולם התקדמות זו אינה מספיקה: לא ייתכן שיוסדר בחוק נושא הצריבה הביתית והטלת היטל על דיסקים לצריבה, ללא התייחסות למכשירי ההקלטה והצריבה (מכשירי וידאו, DVD, נגני iPod ומחשבים ביתיים), וכל מכשיר אחר המיועד להקלטת יצירות. בגרמניה, לדוגמא, מונחת הצעת חוק על שולחן הבונדסטאג המסדירה את ההיטל על מכשירי ההקלטה והצריבה. כך גם באוסטריה, שם זכה לאחרונה בעל זכויות יוצרים, אשר תבע לקבל תמלוגים בגין הארד דיסק של מחשב הביתי ממנו הורדו יצירות מוסיקליות. יש להסדיר את נושא זכויות היוצרים גם במכשירים אלה, בדיוק כמו בדיסקים ובקלטות עצמם. כמו כן, אקו"ם תומכת בהטלת היטל ייעודי על יצרני ויבואני מכשירי ההקלטה והדיסקים, ללא שימוש בכספי המדינה".
מנכ"ל אשכולות, אילי גורליצקי, לא מרוצה מהתזכיר, שלדבריו מטפל רק במוזיקה ולא בסוגי היצירה האחרים, ועלול שלא לכסות את כל סוגי המדיות המשמשים להעתקה של תכנים. לדבריו, "היינו במגעים עם הח"כים הירשזון והרצוג, שהגישו לפני יומיים הצעת חוק בשם 'חוק התקני הקלטה'. הצעת החוק שלנו אומרת שיהיה מותר לאזרח פרטי להקליט מאודיו ואודיו-ויז'ואל, והיצרנים והיבואנים של כל ההתקנים האלה, המדיה הריקה, אמורים לשלם מה שבאירופה משלמים כבר 20 שנה". "לדעתי ראה משרד המשפטים את החוק, החליט שאף אחד לא יקדים אותו והוציא את התזכיר. התזכיר מדבר על דיסקים – זה לא מכסה רבע מהדברים שמשמשים להקלטה. ומה עם סרטים? כל העניין הולך מהעתקת מוזיקה לתעשיית ה-DVD שהולכת להתפתח יותר ויותר". "כמו שזה כתוב, זה לא הילד שפיללנו לו. לא על מוזיקה, ולא שכל פעם שר משפטים זה או אחר יחליט – כל מדיה ריקה צריך להיות עליה מס. זה מאפשר לאזרח הפרטי להקליט, וליוצרים לקבל מה שמגיע להם. אם זה החוק -- יקומו על הרגליים ותהיה מהומה. אמני ישראל לא יראו את הילד הזה שמדובר בו, צריבת דיסקים, כילד שלו ציפינו".
יצחק שפר, מנכ"ל הפדרציה הישראלית לתקליטים, טוען כי התייחסות הפדרציה לתזכיר "אמבוולנטית". על פי שפר, האפשרות "לתת לאדם אישור להקליט מה שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה על CD-ROM בלתי אפשרית. הדבר משול לאדם שמקבל שקית בכניסה לחנות ונותנים לו לקחת מה שהוא רוצה. אז הוא ייקח את הגבינה הכי טובה, הלחם הכי טוב, הבשר הכי טוב. החוק צריך לכלול איזונים וריסונים". שפר טען כי המצב הנוכחי פוגע ביכולת החברות, שהן "היחידות המחזיקות במוצר שלם", להשקיע ביצירה מקומית צעירה. שפר הצטער על כך שהחוק המוצע אינו מסתמך על ה-DMCA האמריקני והדירקטיב האירופי בנושא זכויות יוצרים.
אלא שלא רק ההיתר לצרכנים להקליט ככל העולה על רוחם מכעיס את שפר, אלא גם החלוקה המוצעת, לפיה כל אחד מהשותפים בעוגת היצירה יקבל שליש מהפיצוי. "על חלוקה כזו דיברו היום בוועדת הכלכלה של הכנסת", אמר, "וזה גם מה שקורה בחלק מהמדינות בחו"ל, אבל זה לא אומר שזו חלוקה צודקת. מי שמסתכן כלכלית בהפקת תקליט זו חברת התקליטים. אקו"ם מקבלים את הכסף שלהם גם אם המוצר מפסיד, וגם המבצעים משתכרים בכל מקרה".
תגובה אחרת של הפדרציה קיבלנו מוקדם יותר, כשהודעת משרד המשפטים טענה כי מטרת התיקון המוצע לחוק יתיר גם הורדת מוזיקה מהרשת. מוטי אמיתי, מנהל מחלקת האכיפה בפדרציה, היה מרוצה דווקא מההחלטה על ההיטל, אפילו לא נחרד מרעיון היתר ההורדה, אך ציין שהחוק הקנדי, ממנו אימץ לדעתו משרד המשפטים, מכיל גם איסור על העלאה (upload) של שירים לאינטרנט. "אנחנו בעד, אבל זה צריך להיות ביחד עם האיסור להעלות שירים באינטרנט".
|
 |
 |
 |
 |
|
|