 |
/images/archive/gallery/190/153.jpg
אילוסטרציה: אורי ויסלר  |
|
|
|
|
| גולשים יקרים, הגיע הזמן להכיר את מערכת ההפעלה הפופולרית בעולם - ה-Wind River |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
אסף מרגלית, עסקים און ליין
25/10/2004 10:12 |
|
|
|
|
|
|
|
מפתיע ככל שזה יישמע, מערכות ההפעלה של מיקרוסופט פועלות רק על-גבי 2% מהמעבדים בעולם. שאר המעבדים - שמותקנים למשל במעליות, במקררים, בשעונים, בקוצבי לב, במכוניות, במערכות תקשורת, במכשירי MP3 ובמאות אלפי מכשירים אחרים - פועלים היום בעזרת תוכנות מיוחדות, שנכתבות בדרך כלל במחלקת הפיתוח של החברה המייצרת.
רק חלק מזערי מהתוכנות הללו נקנו מחברה שמייצרת מערכות הפעלה. המצב הזה עשוי להשתנות כאשר שתי ענקיות תוכנה - חברת רד האט עם תוכנת ה"לינוקס" שלה, המחזיקה
11% מהשוק , וחברת ווינד ריבר (Wind River) המחזיקה 31% מהשוק (למיקרוסופט יש 13% בלבד, בעיקר במחשבי כף יד) - יסתערו בקרוב על התעשיה הזאת. רד-האט וווינד ריבר ינסו לשכנע את החברות לקנות מהן את התוכנות, ולא לפתח אותן בעצמן. החברות הללו יציעו לתעשיה להתקין בכל המכשירים הללו מערכת הפעלה מוכרת, שתאפשר תקשורת הדדית בין המכשירים השונים - במטרה להביא יישומים ושימושים חדשים למכשירים שאנחנו מכירים מחיי היומיום, ולשפר את אמצעי ההפעלה והתחזוקה שלהם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מקרר: עוד רגע נגמרת הבירה
|
|
|
 |
|
 |
|
מגדל בבל
|
|
|
 |
|
|
|
הנה סיפור. רונן, אדם מן היישוב, הכניס את מכוניתו החדשה והנוצצת לטיפול שגרתי במוסך. בסיום הטיפול ביקש המכונאי להניע את הרכב כדי להסיעו לנקודת המסירה ללקוח, וגילה שהרכב לא מניע. הוא נטרל את האזעקה, בדק פלאגים, שמן, מים, חוטים. כלום, האוטו לא זז. קרא המכונאי למנהל העבודה ולמהנדס הראשי של המוסך, וביחד הם עמדו לטכס עצה. "בוא ונבדוק את המחשבים", הציע המהנדס ושלח את המכונאים להביא את ציוד הבדיקה הנדרש. מכונאי אחד הביא ציוד בדיקה למחשב של המנוע, השני ציוד למחשב של המזגן, והשלישי מחשב נייד בשביל האזעקה. חיברו את המחשבים לרכב, ואחרי שעה של עבודה מאומצת, כשהם משווים נתונים עם רכב אחר מאותו דגם שהגיע אף הוא לטיפול, גילו את מקור התקלה. חוט קטן, שהוביל מהמזגן אל חיישן טמפרטורה, היה מחובר באופן רופף - וזה שיגע את 3 המחשבים.
כששב למוסך, ניסה רונן לברר למה רכב אחד צריך 3 מחשבים. המוסכניק הפתיע: "למזלך, יש רק 3. בדגם אחר יש 5 מחשבים, ושם היינו מחפשים את התקלה במשך שבוע. במערכת המנוע יש מחשב שהתוכנה שלו נכתבה על-ידי יצרן הרכב עצמו. מערכת הבקרה במזגן מיוצרת בחברה אחרת, ולה יש תוכנה אחרת שמבוססת על לינוקס. במערכת האזעקה מותקנת תוכנה סטנדרטית של ווינד ריבר, כי היא חייבת לפעול לפי תקן בינלאומי".
עד כה, מתברר, לא פיתחו היצרניות של ציוד אלקטרוני מסוג זה מודעות נרחבת לעניין מערכות ההפעלה. המצב הזה מתחיל להשתנות עכשיו. הערכות אנאליסטים בחברות המחקר הבינלאומיות גרטנר ו-IDC בדקו את הקשר בין התוכנה לבין הציוד האלקטרוני בסביבה אנושית, ומצאו כי הדרישה של בני אדם לשלוט בסביבת הפעילות שלהם היא מוחלטת, והדוגמאות לכך נעות ממערכות הבידור הביתיות, דרך מחשבי כף יד וטלפונים סלולריים,וכלה בכלי רכב ובציוד משרדי.
את הטרנד החדש, שמתווה את השליטה בכל סוגי הציוד האלה, אפשר לחלק ל-3: דרישה לפעילות בלתי מוגבלת תוך כדי תנועה; רצף של פעולות בין האדם לבין כל המתקנים שסביבו גם בלי ידיעתו; והאפשרות לשחזר את כל הפעילות הזאת לצורכי תיעוד, תשלומים או חקירת אסונות. הקישוריות שמתחייבת מהדרישות הללו מצריכה אחידות בפרוטוקולים ובתוכנות שמותקנים במכשירים הללו. לדברי המומחים, הקרב הבא בתחום תוכנות המחשבים יהיה על השליטה בתוכנות לציוד הביתי ועל פיתוח סביבות העבודה החדשות. ענקי התוכנות המוכרים לנו מעולם המחשוב הקלאסי, כמו מיקרוסופט, סאן ויבמ, אינם כרגע בתמונה. למיקרוסופט יש אולי נציגות בתחום מחשבי כף היד ובמידה מסוימת גם בסלולר, ולמתחרות שלה מתחום תוכנות הקוד הפתוח - יוניקס ולינוקס - יש נציגות בסוגים אחרים של ציוד. אולם ביחד לא הצליחו החברות הגדולות להגיע ל-25% משוק מערכות ההפעלה למכשירים שאינם מחשבים. כאמור, ווינד ריבר מחזיקה 31% מהשוק , ושאר מערכות ההפעלה מיוצרות באלפי חברות, שמתמודדות בעצמן עם כתיבת התוכנות למכשירים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בני אדם רוצים לשלוט
|
|
|
|
|
|
|
למה יורדים מחירי המצלמות הדיגיטליות?
|
|
|
|
|
|
|
"זה ממש בזבוז שזועק לשמים", אומר ג'ון ברוגמן, סגן-נשיא לשיווק של ווינד ריבר. "אלפי חברות תעשייתיות מחזיקות יחידת מחשב עם עשרות עובדים, וזה מיועד אך ורק לכתיבת תוכנה למוצר של החברה. זאת במקום לקנות מהמדף מערכת פיתוח כמו שלנו, שפועלת על תוכנה סטנדרטית ומצריכה מספר מצומצם של עובדים שישיגו בסופו של דבר אותן תוצאות".
כדי לחסוך עוד יותר בהוצאות, מציע ברוגמן לחברות המייצרות מכשירים כאלה להוציא את פיתוח התוכנה מהמפעל, ולהעבירו לחברות מתמחות. כך הן יוכלו להקטין את כוח העבודה שהן מעסיקות, לשלם הרבה פחות תמורת המוצר, ולקבל צ'ופר נוסף בדמות תאימות של המוצר לתקנים העולמיים.
למי בכלל אכפת ממערכת ההפעלה שבתוך המכשיר? למי שרוכש מצלמה דיגיטלית, למשל. זהו אחד ממוצרי האלקטרוניקה הלוהטים של השנה האחרונה. אם נבחן את הקשר בין מחיר המצלמה לביצועיה, נראה שיש יצרנים שמחיר המצלמות שלהם נשאר גבוה, ואילו אצל אחרים ניתן לראות ירידה מתמדת, אף-על-פי שהמוצר משתפר באיכותו ובביצועיו. יצרנים כמו קאנון, קוניקה-מינולטה, סמסונג וסוני הורידו השנה את מחירי המצלמות שלהם בחצי. הסיבה לכך היא הפחתה משמעותית של הוצאות הפיתוח.
"כאשר הוצאות הפיתוח של התוכנה למצלמה חדשה יורדות ל-10% ממחיר הפיתוח שהוציאה החברה בשנים הקודמות, יש לזה ביטוי משמעותי בקביעת המחיר", צוטט באחרונה אחד מסגני הנשיא של חברה יפנית לייצור מצלמות. הוא הדגיש את הקישוריות הקלה בין המוצרים של החברה שלו ובין מוצרי עזר, כמו מדפסות, יחידות עגינה, ותקשורת להעברת התמונות למחשבים או למכשירי סלולר. מוצרי העזר הללו, אגב, כלל לא מיוצרים על-ידי החברה שלו, אבל הם פועלים בעזרת אותה מערכת הפעלה, ולכן החיבור והתקשורת ביניהם קלים, מתאימים לפרוטוקולים סטנדרטיים, ואינם מחייבים את המפעל להתמודד עם ועדות בינלאומיות כדי לקבל אישור לתאימות המוצר. הצרכן ייהנה מהסידור הזה, כשיוכל לחבר כרטיס זיכרון מתוצרת של כל חברה למצלמה שלו, ואחר כך לחבר את הכרטיס לקורא כרטיסים או למדפסת סטנדרטית. המידע יזרום בלי הפרעה.
האחידות בתוכנות ובתקנים היא חלק חשוב מהפעילות התקינה של כל סוגי הציוד המתוחכם שסובב אותנו. צרכן שיקנה מוצר מתוחכם שלא תוכנן בסביבה המתאימה, ייהנה אולי ממוצר זול, אבל יאכל קש כשהמוצר הזה ינסה להתחבר למוצרים אחרים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
כששני מחשבים לא מדברים זה עם זה
|
|
|
|
|
|
|
המלחמה הבאה
|
|
|
|
|
|
|
המאבק בין החברות על סביבת הפיתוח של התוכנות ועל מערכות ההפעלה למכשירים שאינם מחשבים, מתגמד בהשוואה למאבק על שוק תוכנות הבדיקה של המוצרים ועל התוכנות שמשמשות לציוד האחזקה שלהם. "פיתוח מערכת הפעלה למוצר יכול להיות תהליך פשוט בסביבת עבודה סטנדרטית", מסביר ברוגמן. "אבל התכנון של ציוד הבדיקה למוצר יכול להיות כאב ראש לא-קטן".
לדברי המומחים של גרטנר, הקישוריות בין סוגי הציוד השונים חשובה מאוד, ותהיה גורם מכריע בבחירה של מוצר התוכנה: "ככל שהמוצר יידרש להתמודד עם כמות מידע גדולה בזמן קצר מאוד, כך תגדל ההשפעה של סוג התוכנה שייבחר על תכנון המוצר ועל התחזוקה שלו".
לדברי ברוגמן, העבודה עם תוכנה אחת במהלך הפיתוח תורמת גם לקיצור פרק הזמן שעובר מתכנון המוצר ועד שהוא מגיע לשוק. "אם משתמשים בתוכנה אחת לכל אורך הקו, זה מקצר את פיתוח המוצר, נניח מצלמה או נגן MP3, מ-9 חודשים ל-6 חודשים בממוצע", הוא מסביר.
לאור הביקוש לאנשי מחשבים מנוסים בכל רחבי העולם, אין להתפלא שחברות תוכנה למערכות תעשייתיות ולמערכות זמן-אמת הקימו נציגויות בישראל והחלו במתקפה על שוק התוכנה הישראלי. ווינד ריבר וחברות אחרות יערכו בימים הקרובים כנסים למפתחים, ויציעו הזדמנויות לחברות מחשבים מתאימות.
שוק אחר שקורץ לחברות התוכנה הללו הוא התעשיה האווירית והבטחונית, שבה היצרנים משלבים מערכות הפעלה שונות בציוד הלחימה שלהם. מדובר במערכות יקרות מאוד, וכל חיסכון בתהליך הפיתוח והייצור עשוי לתרום להגדלת ההכנסות של כל הצדדים המעורבים.
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
