 |
/images/archive/gallery/118/238.jpg מכשיר ipod של אפל
 |
|
|
|
|
| ארז בן-ארי מחריב עוד תעלומה טכנולוגית |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
ארז בן-ארי – עסקים און ליין,erezrb@maariv.co.il
24/10/2004 7:07 |
|
|
|
|
|
|
|
לנגני ה-MP3 לקח זמן רב יחסית להיכנס לשוק המוזיקה, אבל אחרי שהגיעו לבשלות טכנולוגית, כיום הם בין מוצרי הצריכה המבוקשים ביותר.
נגני MP3 מתחלקים ל-3 סוגים, על-פי הטכנולוגיה שמשמשת לאחסנת השירים. הסוג הראשון נראה כמו נגן תקליטורים נייד רגיל (דיסקמן) ומשמיע שירים מתקליטורים שנצרבו במחשב הביתי. הסוג השני מבוסס על זיכרון מסוג פלאש, שאליו מעתיקים מספר מצומצם של שירים מהמחשב בעזרת כבל. בנגנים מהסוג השלישי חבוי דיסק קשיח קטן, שעליו מאוחסנים השירים.
קובצי MP3 מאפשרים לדחוס הרבה מוזיקה לנפח קטן על בסיס תורת הפסיכו-אקוסטיקה, שחוקרת את גבולות השמיעה האנושית. הקבצים הללו הם אחד היישומים המוצלחים בתורה הזאת. האוזן האנושית שומעת צלילים בטווח של 20 עד 20 אלף הרץ בלבד, ולכן צלילים מחוץ לטווח אינם נכנסים לפורמט הזה - וכך הקבצים חוסכים בנפח. בזמן שנשמע צליל
חזק, המוח מתרכז בו והאוזן "אינה פנויה" לקלוט צלילים חלשים, ולכן גם עליהם אפשר לוותר. העיקרון השלישי של הדחיסה הוא זיהוי תבניות חוזרות בצליל ואיחודן. על עקרונות דומים מתבססים גם פורמטים מתחרים כמו WMA, רילאודיו ו-OGG, אבל למרבה הצער רוב הנגנים מסוגלים להשמיע רק קובצי MP3.
גודלם של הקבצים תלוי בקצב זרימת המידע, הנמדד ביחידות קילוביט בשנייה (קב"ש). בזמן יצירת הקובץ, בוחר המשתמש באיזה קצב להשתמש. ככל שהמספר קטן יותר, כך נפח הקובץ מצטמק, אבל גם האיכות שלו נפגעת. רובנו מסתדרים עם דחיסה של 128 קב"ש, שדוחסת את הצליל בערך פי 9. בצורה כזאת, 74 דקות של מוזיקה (זהו הנפח הסטנדרטי של תקליטור אודיו) תופסות כ-75 מגהבייט בלבד. באופן עקרוני, אפשר לבצע דחיסה גם ברמה של 64 קב"ש או אפילו פחות, אבל אז הצליל יישמע יותר כמו צפרדע גוססת. למידע נוסף על האלגוריתמים, מומלץ לבקר כאן.
נגני MP3 ניידים מכילים רכיב אחסון מידע (זיכרון פלאש, כונן תקליטורים או כונן קשיח) שעליו נמצאים הקבצים. רכיב האחסנה נשלט על-ידי המעבד המרכזי של הנגן, שמכיל גם מערכת פענוח. המעבד המרכזי קורא מיחידת האחסון את שמות השירים הזמינים, וכאשר הוא מקבל הוראה לנגן שיר מסוים, הוא ניגש לקובץ ומעביר אותו למערכת הפענוח. המפענח הופך את המידע הדחוס שבקובץ לגלי קול (Waveform) אנלוגיים, שמועברים למגבר ולשקע האוזניות במכשיר.
בשביל רוב המשתמשים, נפח האחסון הוא דבר חשוב, אבל נקודת התורפה האמיתית של המכשירים השונים היא מערכת השליטה. נגן שמבוסס על זיכרון פלאש, למשל, הוא קטן מאוד, ומתכנני המכשיר צריכים למצוא דרך לאפשר למאזין לשלוט בשירים בעזרת מעט כפתורים ומסך קטן. בנגני הדיסק הקשיח זה אפילו קשה יותר - איך אפשר לדפדף בין אלפי השירים בלי להשתגע? רוב היצרנים משתמשים בבקרה המזכירה את משטחי הניווט (Pad-Touch) שיש במחשבים ניידים רבים, וכמו במחשב נייד, גם כאן צריך קצת זמן להתרגל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
פורמט MP3 מאפשר לדחוס מוזיקה לתוך קובץ קטן, על-ידי מחיקת צלילים שהאוזן האנושית אינה שומעת. כפי שניתן לראות בתרשים, כשצליל בתדר מסוים נשמע חזק מאוד, פורמט MP3 ימחק את הצלילים בתדרים האחרים באותה נקודת זמן, מפני שממילא לא ניתן לשמוע אותם
|
|
|
 |
|
 |
|
לא רק מוזיקה
|
|
|
 |
|
|
|
לא כולם יודעים שהזיכרון בנגני MP3, בין אם דיסק קשיח או זיכרון פלאש, ניתן לשימוש לא רק למטרת האזנה למוזיקה, אלא גם להעברת קבצים. הנגן מתחבר למחשב דרך שקע USB, ורוב המכשירים בשוק מסוגלים לאחסן כל סוג של קובץ. זאת דרך טובה לקחת תמונות או מסמכים איתכם לכל מקום, וכך גם ניתן לגבות קבצים חשובים מהמחשב. | | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
