 |
/images/archive/gallery/194/354.jpg
צילום: דייויד גוליאמו  |
|
|
|
|
| נתונים חדשים מספרים על פריחה בהייטק הישראלי: הגיוסים מגיעים לסכומי עתק, המשקיעים מסתכנים, והסטארט-אפים מתרבים. האם הפעם הסיפור שונה, או שההתרסקות הבאה היא רק עניין של זמן? |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אם קצב ההתאוששות ימשיך כך, בקרוב נראה את המספרים שאפיינו את שנות הבועה. הגיוסים בתחום ההייטק שוב נמדדים במיליארדי דולרים בשנה. מאות חברות סטארט-אפ מגייסות כספים, מתוכן עשרות חברות חדשות לגמרי שמבצעות סבבי גיוס ראשוניים ("סיד") ומצליחות למצוא משקיעים נלהבים. השאלה שבוודאי כבר מכה במוחם של המשקיעים, הגדולים והקטנים כאחד, היא האם השוק למד את הלקח, או שלקח חדש מצפה לכולנו ממש מעבר לפינה.
סקר של חברת המחקר IVC שפורסם בשבוע שעבר, שופך אור על המגמות שמאפיינות את זרימת הכספים לחברות ההייטק, חלקן דרמטיות בעליל. מעבר לעלייה
הגדולה בהיקף ההשקעות שבוצעו ברבעון האחרון בהייטק הישראלי, מתברר כי מידת הסיכון שמוכנים המשקיעים ליטול על עצמם עלתה. נוסף על כך, תחום מדעי החיים רשם זינוק עצום במידת העניין שהוא מרכז יחסית לתחומים אחרים.
113 חברות הייטק ישראליות גייסו 438 מיליון דולר ממשקיעים ישראלים וזרים ברבעון השלישי של 2004. זהו רבעון שיא ב-3 השנים האחרונות, והוא מסמן עלייה של כ-30% לעומת הרבעון הקודם, שבו גויסו 338 מיליון דולר על-ידי 91 חברות, ועלייה של כ-55% בהשוואה ל-283 מיליון הדולר שגויסו על-ידי 103 חברות ברבעון המקביל אשתקד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
נתוני IVC - לחצו להגדלה
|
|
|
 |
|
 |
|
הזרים מגבירים עניין
|
|
|
 |
|
|
|
בהשוואה לנתוני השיא של שנת 2000, אגב, הרי שאז הושקעו כ-3 מיליארד דולר - ממוצע של 750 מיליון דולר ברבעון. אף אחד לא מצפה לחזור למספרים ההם, אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה שקצב הגיוסים שנמדד ברבעון האחרון מבטא קצב שנתי של 1.75 מיליארד דולר. ולא מדובר ברבעון חריג או בנתון סטטיסטי שנוי במחלוקת, אלא בקו עקבי שמתפרס על כל החודשים האחרונים. היקף ההון שגויס ב-3 הרבעונים הראשונים של 2004 גבוה ב-43% מהסכום שגויס בתקופה המקבילה בשנת 2003. הנה נתונים קונקרטיים יותר: 70 חברות סטארט-אפ גייסו סכום העולה על 1 מיליון דולר; 17 מהן גייסו סכום של 10-5 מיליון דולר; 10 חברות גייסו בין 10 ל-20 מיליון דולר; ו-3 חברות גייסו מעל 20 מיליון דולר.
אפרת זכאי, מנהלת המחקר ב-IVC, מציינת כי הסכום שגויס על-ידי החברות גבוה פי 2 לעומת הרבעון הרביעי של שנת 2002, נקודת השפל בשנים האחרונות. מגזר ההייטק הישראלי ללא ספק מתאושש, משקיעים מקומיים וזרים מגדילים את ההתעניינות ואת הפעילות בו - והכל נעשה בקצב מהיר מאוד.
הזרים, אגב, זריזים יותר מהישראלים. למרות הגידול הדרמטי בהיקף הכולל של הגיוסים, חלק מהקרנות הישראליות דווקא ירדו מעט. המשמעות היא שהזרים מגדילים את השקעותיהם בישראל בקצב מהיר יותר.
סך ההשקעות של הקרנות הישראליות בחברות ההייטק הישראליות הסתכם ברבעון השלישי ב-194 מיליון דולר, בהשוואה ל-156 מיליון דולר ברבעון הקודם, ול-129 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2003. למעלה מ-20 קרנות הון סיכון עוסקות בגיוס קרנות חדשות, בהיקפים שמגיעים למאות מיליוני דולרים, וזאת אחרי שנה מוצלחת למדי של גיוסים שכבר בוצעו על-ידי הקרנות הגדולות בארץ. רוב המשקיעים בקרנות הללו, כידוע, אינם ישראלים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
כשהכסף שלו יגיע, נדע שיש פה משהו
|
|
|
|
|
|
|
יש חיים במדעי החיים?
|
|
|
|
|
|
|
בשורה מעודדת היא מידת הסיכון שהקרנות הללו מוכנות לקחת. על-פי IVC, חלק מהחברות החדשות שקיבלו השקעות ראשוניות-גדלו באופן משמעותי. 18 חברות כאלה גייסו 36 מיליון דולר ברבעון השלישי - סכום כפול מברבעון שעבר, והגבוה ביותר ב-12 הרבעונים האחרונים. 58% מהחברות החדשות שקיבלו השקעות כאלה פועלות בתחום התקשורת, 22% בתחום מדעי החיים.
תחום מדעי החיים כיכב לא רק בקרב החברות החדשות, אלא לכל רוחב ההשקעות.זינוק של 225% נרשם בהיקף ההשקעות שהופנו לחברות במגזר הזה. 29 חברות בתחום מדעי החיים גייסו 90 מיליון דולר, שהם 21% מכלל הכסף שהושקע במהלך הרבעון - וזה זינוק אדיר לעומת הרבע ון הקודם, שבו הושקעו בחברות הללו 40 מיליון דולר (12% מסך ההשקעות). רוב החברות מגיעות מתחום המכשור הרפואי.
אין ספק שמדובר בזינוק חד מאוד, אך יש ספק אם יישמר לאורך זמן. עם זאת, הוא מביא את ישראל למצב דומה לזה שבארצות הברית, שם ממוקמות ההשקעות בתחום מדעי החיים גבוה בסדר העדיפויות.
חברות בתחום התקשורת היו עדיין הפופולריות ביותר: 31 מהן גייסו 121 מיליון דולר, שהם 28% מסך ההון שגויס. חברות בתחום התוכנה ריכזו 18% מההשקעות , חברות בתחום המוליכים למחצה קיבלו 13%, ו-2% הגיעו לידי חברות הפועלות בתחום האינטרנט.
האם העניין שריכז תחום מדעי החיים הוא מקרי? התחום הזה נחשב קשה ומסוכן יותר, במיוחד עבור קרנות הון סיכון. ראשית, מדובר בתחום הדורש מומחיות ומקצועיות רבה (גם האחרים, כמובן), ומעטים אנשי ההשקעות והון הסיכון בישראל שמרגישים שהם הולכים על קרקע בטוחה. שנית, חברות מדעי החיים ניחנות באורך חיים ממושך, משום שהפיתוח לוקח זמן רב יותר לעומת תחומים אחרים. הזמן הזה דורש סבלנות מצד המשקיעים. כאן נוצר הקונפליקט, משום שהקרנות בישראל מסיימות את חייהן כעבור כ-7 שנים - זמן לא ארוך במיוחד במחזור החיים של מדעי החיים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
התקשורת עדיין בראש
|
|
|
|
|
|
|
"הכוח הוא בתקשורת ובתוכנה"
|
|
|
|
|
|
|
אז מה שלח סכומים רבים של כסף לתחום הזה? האם הוא החדשה החמה של החורף מבחינת ההיי-טק הישראלי? במבט רבעוני, בולטת הקפיצה ב-50 מיליון דולר בהיקף ההשקעות בתחום, וכך גם מספרן של החברות שהצליחו לגייס כסף עלה מ-15 ל-29. קפיצה סטטיסטית או שינוי בטעמי השוק?
ניל כהן, שותף בקרן ישראל סיד והאחראי על תחום מדעי החיים בה, ספקן מאוד. "6-5 חברות , שכל אחת מהן גייסה 20-10 מיליון דולר ברבעון הזה באופן מקרי, כבר מכסות חצי מהיקף הגיוסים", הוא מסביר. "אחת מהן היא רימון מדיקל, שגייסה 16 מיליון דולר, וגם גלוקון שגייסה 15 מיליון דולר. אני לא חושב שדווקא ברבעון השלישי חל שינוי דרמטי בשוק מדעי החיים. יש אמנם לא מעט פעילות בתחום, אבל מספר השחקנים עדיין הרבה יותר מוגבל ממספר השחקנים בתקשורת ובתוכנה".
האם זו הצטברות מקרית של נתונים? "אני חושב שכן", אומר כהן. "בעולם התוכנה והתקשורת אנחנו רואים מגמה עקבית בקרב הקרנות האמריקניות והאירופיות, שמגלות עניין גובר והולך בשוק הטכנולוגי הישראלי. שחקנים חדשים נכנסים כל הזמן. אבל למרות הנתונים, בתחום מדעי החיים רמת המודעות והעניין של הקרנות האמריקניות והבינלאומיות נשארת נמוכה. הם מסתכלים פה ושם אם מישהו מביא להם עיסקה מעניינת. העובדה שיש בחור ישראלי בקרן הון הסיכון לילי ונצ'רס בוודאי לא מזיקה, והם באמת היו המשקיע המוביל ברימון מדיקל. הקרנות הזרות ימעטו להתעניין בחברות, למעט בסיבובי ההשקעה המאוחרים שמבצעות חברות בעלות נוכחות בארצות הברית. חוץ מהמקרים הללו, קשה לראות את הקרנות האמריקניות משקיעות בישראל, ואני מניח שרוב הכסף שהושקע במדעי החיים ברבעון הזה הוא כסף של משקיעים ישראלים.
"אני מדבר עם אנשי הקרנות כל הזמן. הם יודעים שיש טכנולוגיה טובה בישראל, הם יודעים שהרשקו וצ'חנובר זכו בפרס נובל, והם מביעים עניין מוגבל ומסויג. אבל הם עוד לא מוכנים לנסוע לכאן. השוק הישראלי והיזם הישראלי מעניינים אותם - אבל הם לא הכרחיים עבורם. וזאת בניגוד לתחומים כמו אבטחת מידע, רשתות ושבבים, שבהם אתה חייב להיות בישראל, שנחשבת מקור חשוב מאוד לחדשנות במפה העולמית. במדעי החיים לא נראה שהגענו למעמד הזה".
אבל למרות הכל, כהן מוצא תקווה מסוימת: "מי שכן משנה את התמונה היא טבע", הוא אומר. "היא פעילה היום בתחום הרבה יותר מבעבר. טבע השקיעה בפרו-ניורון, מובילה את ביוליין, והרשימה עוד ארוכה. בתחום הביוטק היא המשקיע הפורה בישראל. אישית, עם ניסיון של 17 שנה, אני מאוד סקפטי לגבי השוק הביוטכנולוגי בישראל, אבל אם יש מישהו שיכול לשנות את התמונה - זו טבע, והיא באמת עושה כל מה שביכולתה - לאו דווקא מטעמים ציוניים, אלא מאינטרסים עסקיים. הם בודקים המון טכנולוגיות, מחפשים מוצרים, וגם משקיעים במספר לא מועט של חברות".
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
