 |
/images/archive/gallery/215/140.jpg אישקור
 |
|
|
|
|
| אמש באינטרנט: יריב מוהר נכנס למדריך המוזיקה האלקטרוני של אישקור, ומצא שם את רוח האינטרנט – עצמאית, אידיאולוגית, ילדותית וקפריזית |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
יריב מוהר
12/12/2004 8:32 |
|
|
|
|
|
|
|
"איזה מוזיקה את אוהבת?", נשאלה וודאי הנערה המצודדת שרקדה לצידי ב-TLV לפני כשנה. "האוסים, טראנסים ומוסיקה אלקטרונית" הצלחתי לשמוע את תשובתה בטרם נסתיימה ההפוגה בארטילריה. ואכן אלו הם מן הזרמים המוזיקליים האהובים על צעירי ארצינו. יתכן גם וההתנסחויות הרווחות הללו אודות מוזיקה, המלוות לרוב בסופרלטיבים כפצצות או הסוף של הדרך, חושפות בצורה הטובה ביותר את
הפער בין הקלות בה ניתן להוריד בימינו ספרייה מוזיקלית מכובדת, לבין הקושי היחסי למצוא מידע מסודר ומובנה על מקורות המוזיקה אותה אנו שומעים (בניגוד, למשל, למידע על שיר או יוצר ספציפי שהנגישות אליו חלקה ושקופה). מה שכל-כך מתבקש לאור הפער הזה, שבולט במיוחד במוזיקה האלקטרונית, הוא מדריך מוזיקלי-ז'אנרי מקוון.
את המדריך הזה שכולם צריכים לא הרימו תאגידי מוסיקה גדולים או איזשהו מוסד תרבותי מסודר. דווקא צעיר קנדי פוחז בשם המפוקפק – אישקור – הוא זה שפתח במסע צלב כמעט יחיד במינו לקטלוגו של הביט.
מדריכי ז'אנרים מוזיקליים ואלו של מוזיקה אלקטרונית בפרט, הם באופן מפתיע מצרך נדיר באינטרנט. "אול מיוזיק גייד" מספק איזשהו בסיס למדריך מבוסס ז'אנרים, אבל הוא חלש בלהדגים את הקשרים ויחסי הגומלין ביניהם. "דה אלקטרוניקה פרימר" מקצועי יותר, אבל יובשני, חסר סינרגיה ודל בדגימות סאונד. האתר היחיד, עד כמה שידוע לי ולדוד גוגל, המעניק חוויה גראפית של מיפוי הז'אנרים השונים בתרשים זרימה ועם דגימות סאונד מיידיות רבות (בסטרימינג נוח), הוא המדריך של אישקור מיודעינו. זאת היא גם הצורה הנכונה ביותר להציג את התפתחות המוזיקה האלקטרונית שהז'אנרים, תתי הז'אנרים ותתי תתי הז'אנרים שלה הם מבוך של הסתעפויות והשפעות הדדיות – רשת, למעשה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
***
|
|
|
 |
|
|
|
האתר של אישקור הוא גם דוגמה טובה לכל מה שיפה ולכל מה שמרגיז בדינמיקת היוזמה האישית ששזורה בפילוסופיה של האינטרנט. מאחורי ה-MSNים וה-AOLים למיניהם ישנם הרבה אישקורים קטנים שמשמרים שריד מהרעיונות המקוריים של אותה אג'נדה, אבל האוטופיה שקרסה מסתמנת כלא כל-כך מושלמת - במקום מיסחור, יש שם קפריזיות. אם, למשל, חשבתם שאישקור הצעיר הוא סוג של מיסיונר קשוב ומסור שפועל מתוך מודעות רחבה לרווחת הציבור, תתפלאו לגלות כי גם פנינה נדירה זו בשמי הסייבר היא לא יותר מיציאה של סטלן סרקסטי, שוודאי שירבט את המדריך כש-MDMA טהור מדג'ה בליבו. ואם אתם לא מאמינים, הרי שהוא בעצמו כותב כי ניתן לפנות אליו באימייל במידה ומזהים אי-דיוקים בתיאוריו אבל סביר להניח שהוא לא יתייחס. אם לא אהבתם את המדריך, הוא ממשיך ומעיר, אז תלכו מכאן, אין לו סבלנות להיעדר חוש ההומור שלכם. וגם תפסיקו לשלוח לו מיילים שתוהים לאיזה ז'אנר שייך שיר זה או אחר, הוא ממש לא מתעניין במסעות המוזיקליים שלכם. זה החן של האתר ובמקביל גם הדבשת שלו.
האתר עצמו, מעבר למדריך הז'אנרי, מכיל גם סקירות, ביקורות, הגיגים על תרבות הרייב ועוד כהנה וכהנה דאחקות גיקיות עם שיק פאנזיני, אבל רק המדריך שבו באמת ייחודי. כמו רוב האתר גם החלק הזה הוא מפגן של גרפיקה אינטנסיבית וילדותית למדי. הרבה דמויות פנטזיה, בעיקר של בחורות לוחמות, מעטרות את המסך, ורק אז עולה לו בעצלתיים חלון האינפורמציה עצמו. דף הפתיחה איננו מבהיל – הוא מיטיב לקבץ את אבות המזון העיקריים של המוזיקה האלקטרונית: טראנס, האוס, טכנו, ברייקביט, ג'אנגל, הארד-קור ואמביינט. בכל זאת חסר פה הסבר כוללני על כל אחת מקטגוריות העל הללו, מעבר להסבר הפרטני על הז'אנרים השונים שמסתעפים מהן בהינף קליק אחד.
אבל מעבר לכך ומעבר לאי הדיוקים מסויימים דבקה במדריך של אישקור גם אותה רוח חפיפניקית ודעתנית בגרוש שבדרך כלל מצוייה אצל בלוגרים אקסהביציוניסטיים במיוחד. בהתאם לכך, לא תמיד הוא חש צורך לספק אינפורמציה על הז'אנר, לפעמים הוא מסתפק באיזשהו חיווי אקספרסיבי אחר: על דיפ טק'נו, למשל, הוא פשוט כותב: Pretty deep, ain't it?, ואילו לגבי נו-ברייקס, ז'אנר בתנופה, הוא קובע בפסקנות: תפל ומשעמם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
***
|
|
|
|
|
|
|
לזכותו ייאמר כי, ממש כפי שהרשת עצמה מתפתחת מהר יותר מהיכולת של מנועי החיפוש למפות אותה, כך גם המוזיקה האלקטרונית מתעלה על יכולת הסכמטיזציה של מבקרי מוזיקה פלצנים ומרושעים ואף עוקפת את להיטותם של מפיקים זריזים, ופלצנים לא פחות, להכתיר לה שמות סקסיים ויחצנ"יים (כמו שעשה לארי טי עם המותג אלקטרוקלאש) – לאור הרוח הספונטנית והכאוטית הזאת, צריך לקחת בחשבון כי קיטלוג קטעים במוזיקה האלקטרונית איננו כלל ועיקר עניין מוחלט או חד משמעי. מהבחינה הזו אישקור הוא עוד חלוץ מרושע בשדה הסמנטיקה המוזיקלית – חבל שהוא עצמו לא ממש מבין את זה.
למרות אי אלו שהן השגות על עניינים זניחים כמו דיוק או אינפורמטיביות, צריך לזכור כי המדריך של אישקור הוא הרבה יותר מסך כל חלקיו. הוא לא רק מקדש של מידע, אלא גם חוויה מוזיקלית אמיתית ושריד מכובד לרוח האינטרנט המקורית על חזון המידע החופשי והיוזמה האישית שלה. ואכן המדריך הזה הוא ללא ספק ציון דרך של רוב חובבי המוזיקה האלקטרונית בנט – אסתכן ואומר, לא במידה פחותה בהרבה מאתרים מסחריים דומים. מה גם שהחיבור הטבעי בין האינטרנט לתודעת הסייבר של המוזיקה האלקטרונית ותרבות הרייב (הדועכת אך לא מתכלה), רק מחייב כי אתר כזה יתקיים, מוזר שרק אחד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על "אמש באינטרנט"
|
|
|
|
|
|
|
מדי ראשון, שלישי וחמישי נבקר כאן אתרים ונפרק אותם משל היו תופעה תרבותית, ולא רק ממשק ועיצוב. | | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
