 |
/images/archive/gallery/105/409.jpg
 |
|
|
|
|
| ארז בן ארי מרטש את הסוגיה הטכנו-צרכנית |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סורקי הברקוד שאנחנו רואים מדי יום בסופרמרקט השכונתי הם המצאה פשוטה שחוללה מהפך דרמטי עבור בתי-עסק רבים. השימוש בסורקים הללו חוסך הוצאות רבות על תיוג וארגון המוצרים. ועוד לא הזכרנו את הטכנולוגיה המעניינת שמסתתרת מאחורי יצירת הברקוד עצמו.
הטכנולוגיה הבסיסית שמאחורי הברקוד פשוטה – החזר אור. הסורק שולח קרן אור אל סימון הברקוד שעל המוצר, ומודד את עוצמת האור המוחזר בעזרת פוטודיודה, רכיב אלקטרוני שימושי שמשולב במכשירים רבים. מכשירי טלוויזיה, וידאו, DVD ואחרים נעזרים ברכיב זה כדי לקלוט פקודות מהשלט. בתוך הפוטו-דיודה
יש חומר מוליך-למחצה (סיליקון) הרגיש לאור. פגיעת חלקיק אור (פוטון) במשטח יוצרת מתח חשמלי בהתאם לעוצמת האור הפוגע.
סורקי ברקוד מסוימים משתמשים באור פשוט, אחרים משתמשים באור לייזר. הדגמים המשוכללים ביותר משתמשים בחיישן CCD, שמאפשר להם לקרוא ברקוד שלם במהירות גבוהה מאוד. משטח הברקוד מורכב מפסים שחורים שעוביים משתנה. קרן האור סורקת את המשטח מצד לצד, ובמחשב של קורא הברקוד מתקבלת מעין צורת גל, בהתאם למבנה הקווים של הברקוד. עובי הקווים נמדד ומומר לסדרת מספרים, על-פי טבלת המרה שמזכירה קצת קוד מורס.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
מה זה ברקוד דו-מימדי?
|
|
|
 |
|
|
|
המספרים מפוענחים על-פי אחד מכמה סוגי קודים. מוצרי צריכה רגילים מסומנים בקוד המכונה UPC, שמאפשר להצפין מספר בן 12 ספרות. קידודים אחרים כמו "סוג 39" או "סוג 128" מאפשרים להצפין יותר מידע. בקצה הברקוד יש גם סדרת קווי בקרה, הדומה לספרת הביקורת במספרי הזהות. הסורק מבצע פעולה מתמטית מסוימת על המספרים שנקראו, ואם התוצאה לא מתאימה לסדרת קווי הבקרה, הוא יודע שהקריאה נכשלה. קווי הבקרה גם מאפשרים לסורק לקרוא את הברקוד משני הכיוונים.
מוצרי צריכה יוצאים מפס הייצור כאשר הברקוד מוטבע עליהם, ולכל מוצר יש ברקוד ייחודי. ארגון בשם UCC אחראי לחלוקת קודים לכל מוצר בארצות הברית, וארגון אחר בשם EAN עושה את זה עבור שאר העולם. הסורקים בקופות מחוברים למאגר מידע, המאפשר להם לפענח את שמו ופרטיו של כל מוצר על פי הברקוד שלו.
על רוב מוצרי הצריכה מופיע ברקוד פשוט, אבל בתי עסק מסוימים החלו להשתמש במערכות ברקוד דו-ממדיות. במקום שורה של פסים, המידע מאוחסן גם לאורך וגם לרוחב. ברקוד כזה נראה כמו תשבץ עדין, ומאפשר להצפין יותר מ-3000 אותיות ומספרים בתווית קטנה. ברקוד על DVD, למשל, יכול להכיל מידע לא רק לגבי שם המודל והיצרן, אלא גם מבחר נתונים טכניים.
למרות שניתן לכתוב ולקרוא ברקוד באופן ידני, אנחנו לא ממליצים על זה. הדיוק של העין האנושית אינו מתקרב לזה של הסורק הפשוט ביותר. אם אתם מעוניינים בברקוד אישי משלכם, בקרו באתר www.barcodemill.com, שם תוכלו להזין כל מספר או טקסט ולקבל אותו מקודד בברקוד מסוגים שונים. באתר www.barcodeart.com תוכלו גם להזמין כתובת קעקע אישית של ברקוד עם מסר לבחירתכם. באתר www.taltech.com אפשר למצוא מדריך מלא לשיטות הקידוד השונות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הקץ לקופאיות?
|
|
|
|
|
|
|
אף על פי שקריאת ברקוד נוחה יותר מהקלדה ידנית של מחירים, היא עדיין מחייבת את הקופאית לעבור על עגלת הקניות של הלקוח, מוצר אחר מוצר. טכנולוגיה חדשה שעומדת להיכנס לשוק בקרוב תחליף את תוויות הברקוד בתוויות ,(Radio Frequency Identification) RFID שיחסכו לנו את העמידה המפרכת בתור. כל מה שצריך זה לצאת מהסופרמרקט, וסורק אלחוטי המשולב בשער היציאה יסרוק את כל המוצרים שלנו בתוך מאית השנייה וישלח לנו את החשבון.
כיום משתמשים בRFID- בעיקר כאמצעי נגד גניבה – המדבקות שגורמות לשערי ההגנה לצפצף ביציאה מחנויות מבוססות על הטכנולוגיה הזאת. תוויות RFID יהיו יקרות יותר מתוויות ברקוד, אבל אחרי שייכנסו לייצור המוני, מחירן יירד משמעותית ולא ישפיע על מחיר המוצר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איך עובד "איך זה עובד?"?
|
|
|
|
|
|
|
מדי יום רביעי נפרסם כאן תעלומה טכנולוגית אחת ופתרונה.
רוצים לדעת עוד? ארז בן-ארי עונה על כ-ל שאלה שקשורה למחשבים בפורום "המחשב השתגע?!" ב-NRG.
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
