 |
יש אנשים שנכנסו לכתבה הזו עצבניים. הכותרת הזו, "קניתי מספאם", יכולה לטמטם לא מעט יצורים אנושיים שאני מכיר. ספאם, או דואר זבל, או ג'אנק מייל, או "דואר היצף" ששמעתי איפשהו, הוא אחד האויבים הכי גדולים של קהילת הגולשים. הכי בון-טון לשנוא את הספאם, לקלל את שולחיו, לטרטר את מזמיניו. רק תגיד "ספאמר", וכמו תיארת את השטן בכבודו ובעצמו. פרסומאי, מוכרן טלפוני, לוביסט בכנסת, כל אלה אולי קצת מסריחים, אבל הם לא ספאמרים. הם עוסקים בלגיטימי.
אבל היום שלחו לי אימייל על מוצר שהייתי צריך ובמחיר מעולה, ואפילו שלא הזמנתי את האימייל הזה, ואפילו שברגע הראשון קצת התעצבנתי עליו, הוצאתי כרטיס אשראי וקניתי. 89 ₪ למפרסם, ומי יודע כמה עשרות אגורות לניו-אפרוצ', החברה ששרתיה מפציצים את תיבת האימייל שלי בשלוש-ארבע הטרדות בשבוע.
זה גורם לך לחשוב, הקרבה הזו למה שעד לפני רגע נאמר לך שהוא הרוע המוחלט. "הם", שולחי הספאם, הם גוש אחד, שתכליתו היא גניבת דעת והצקה, מכירת פורנו ומוצרים מזויפים, מרמה וסתימת תיבות. אבל היום קיבלתי ספאם מהוצאת ספרים קטנה ומכובדת, שאת מוצריה אני מכיר כבר זמן מה, שיצאה במבצע שווה של ספרים טובים בהנחות נאות, והגיעה אלי דרך תיבת האימייל, כי אני מתאר לעצמי שלשלם למעסיקים שלי ב-NRG היה קצת גדול עליהם.
אז יכולים לבוא ולהגיד לי: כן, אבל עכשיו ששילמת, עודדת את הספאמרים, ואלה יטרידו אותך עוד בתמורה, עד שלא תוכל לסבול את זה יותר. זה נכון, אני מתאר לעצמי, אבל יש לי שתי השגות קטנות. ראשית, אני מקבל בימינו משהו כמו אימייל מזובל אחד ביומיים. רחוק מלהיות הטרדה נוראה. מסנני הספאם של מקום העבודה שלי ושל אימייל הרשת שלי מעיפים את כל קשקושי הפורנו והויאגרה מחו"ל, ומה שחודר זה בעיקר חומר מקומי.
מה שמביא אותי להשגה השנייה שלי. מסתבר שבחומר המקומי יש גם מוצרים שאני רוצה וצריך. היה שם את הספר שאמרתי לעצמי שאני צריך אבל חשבתי שיעלה המון. יש שם הצעות לטיולים. הנחות בפיצה. רמת הרלוונטיות של הספאם העברי שאני מקבל לא נופלת בהרבה מרמת הרלוונטיות של הפרסומות שאני שומע ברשת ב'.
כתבתי את זה כבר פעם, כשעוד הייתי חף מהתנסות אישית: יש ביקוש לספאם. יש אנשים שרוצים לקבל את הפרסומות האלה ולקנות את המוצרים שהפרסומות האלה דוחפות. יש מי שרוצה את כל הפורנו, יש מי שרוצה ויאגרה צמחית, יש מי שרוצה לעבוד מהבית בלי בוסים, גם אם זה אומר לדחוף עוד ספאם לאנשים אחרים.
הנה, רק היום התפרסם מחקר של חברת המחקר פורסטר לפיו לא פחות מ-22% מהבריטים שרכשו מוצרים ברשת קנו תוכנה פיראטית דרך הרשת. כלומר אחד מכל חמישה ביריטם ששלפו את כרטיס האשראי שלהם עשו את זה כדי לקנות תוכנות (חלקן לחסימת ספאם, ישמחו חובבי האירוניה לשמוע). כמה קנו את שאר המוצרים? הסקר לא עונה על השאלה הזו. אם יותר לי להניח שמדובר בעוד עשרה אחוזים, נגיע לכדי שליש מהרוכשים.
שליש. הנה, הופרך סופית המיתוס על שני האידיוטים שקונים מספאם ודופקים לכולנו את החיים. הספאם הוא כלי מצוין למפרסמים, וכנראה שהוא גם לא רע לרוכשים. ה-BSA, איגוד חברות התוכנה שפרסם את המחקר שנערך בבריטניה, עטף אותו באזהרות לגבי בעיות האבטחה שנובעות מהתקנת תוכנות הלא חוקיות. אבל כנראה שזה לא מדאיג אף אחד. מדאיגים הרבה יותר מחירי התוכנה החוקית, כנראה.
אני לא יודע מי נפגע מספר המבוא לטכנאות מחשב שקניתי היום, באמת שאני לא יודע. הוצאת הוד-עמי הקטנה זכתה לעוד לקוח, אני קיבלתי את הספר שרציתי ובזול. הפרסום באימייל שלי, בקצב של אימייל ליומיים, ימשיך להטריד אותי הרבה פחות מרצף הפרסומות בערוץ 2 או מהפרסומות הקופצות באתרים הגדולים בישראל. נראה כאילו סגרנו לעצמנו מעגל קטן של מרוויחים, בלי סימני קריאה זועמים, בלי לעבור על החוק. אז אפשר להמשיך ולקרוא לזה "דואר-זבל" ולשאר "פרסום" ו"שיווק". אם תשאלו אותי ואת הוד-עמי, אנחנו נעדיף את הראשון.
|
 |
 |
 |
 |
|
|