 |
/images/archive/gallery/132/379.jpg כיפה בכיס.
צילום: אריק  |
|
|
|
|
| הילה שרון הלכה לראות מפד"לניקים רוקדים באתר "דוסיבות" ומצאה שם אנשים שמנסים לחקות אותה דווקא |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
הילה שרון
16/12/2004 11:15 |
|
|
|
|
|
|
|
"חג אורים שמח, אני צועק מהמקלחת ומתארגן ליציאה חפוזה. יש מסיבה סוף הדרך, וכמובן אני שם... אני מתקדם לעבר הכניסה, ובדרך כבר פוגש ידידה. אני חושב על תירוץ למה מגיעה לי הנחה: כן, אני סטודנט. כן, אני מכיר אותו, וגם ידיד של ההיא. אני תושב
המקום, אני רשום במאגר. לפעמים נראה לי שאין מישהו שמשלם כרטיס מלא, זה סוג של פיקציה. אני נכנס... סיבוב קטן מסביב לרחבה, ואכן... 'מה רבו נפלאותיך השם'. את רובן אני לא מבין, אבל היתר בסדר...". (מתוך "הטור שלי", אתר "דוסיבות")
דוסיבות (dosibot.com), כשמו, הוא "אתר המסיבות לחבר'ה הדתיים", יוזמה ראשונה מסוגה על הקשת שבין "לילה – פורטל הבילויים הליליים של ישראל" ל"כיפה – אתר הבית של הציונות הדתית". כיאה לחלוץ, הוא מעט פוריטני: הרבה רקע מנומר בקצת תוכן, בעיצוב מאוד בסיסי, עם פרסומות ("פותחים שולחן בטרבין – השתייה עלינו"), טורים אישיים ופינת ד"שים. המסיבות עצמן, לפחות בינתיים, מגדירות מחדש את המושג "בקטנה", אך האתר, ייאמר לזכותו, משתדל שלא ירגישו: לאותו קומץ חד-ספרתי אפשר להגיע בשתי דרכים; יש חלון "בילויים", ויש אפשרות לבחור ביום מסוים (כולל הקטגוריה הריקה – "יום ו'"). את החלל שבכל זאת נותר, ממלאת "הגרלת לילה חינם במלון לנרשמים באתר", בגופן ענק בגודל 48.
בהשוואה למטרתו המוצהרת, להיות אתר המסיבות לצעירים דתיים – כזה שהוא רחב מספיק כדי שלא להכיר בו "את ההוא, ואת ההיא" – דוסיבות די כושל (אם כי גם בתל-אביב מסתובבים כנראה כמה אנשים שתוהים אם מישהו אכן משלם כרטיס מלא). אבל אם זו המטרה, מה עושה פה פינת הד"שים? ולמה לא לעמעם קצת את האורות, כמו בפורטל "לילה" (או לפחות, לא לצלם ב"הקפות שניות" בבר-אילן)?
חולשתו לכאורה של דוסיבות היא גם מקור קסמו: ה"דוסיות". לא תמיד רואים אותה, ולפעמים מוטב אולי היה שלא, אבל היא הבסיס לאתר – ובגינה הוא מענג (חילונים, וגם דתיים אולי), עוד לפני המסיבות שהוא מציע. הנה כי כן, גם במגזר הדתי לא הולכים למסיבות בשביל המוזיקה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בין שני העולמות
|
|
|
 |
|
|
|
"ואז מגיע רגע השיא בכל מסיבה. 'היא'... כוס מים במדבר... אני רואה אותה מקצה האולם, מושלמת וזוהרת... אני נועץ מבט ארוך, ולאט לאט היא מרימה את הראש... אני ניגש ומתקרב, סוגר את המרחק... וחולף על פניה, פשוט עובר ומתקדם... ובדרך מקלל את עצמי, ואת כל העולם... בסיבוב הבא, אני קולט אותה עומדת לבד, זוהרת ומושלמת בתוך בועה"... (שם).
האחר. האחר הזוהר, שעומד לבד. מי זה ב"דוסיבות"? החילונים, כנראה. אבל גם דתיים יכולים להרגיש בו קצת "אחרים": יש באתר מבט מרוחק ומשועשע, קצת חילוני ("דוסים" – ככה קוראים חילונים לדתיים, לא?), שנע כל הזמן פנימה והחוצה. יש "פורום קדושי ישראל", לצד "טרמפ לעצלן ולשתיין". יש "תמונת השבוע": שני עלמים מתולתלי-חזה ומבסוטים, חלוקי מגבת עמוקי-מחשוף לגופם, ניצבים בחזית של לובי של מה שנראה כספא או מלון (חינם?), ומנגד: "פינת ההלכה היומית", רצינית לגמרי. אתמול היא עסקה בשאלה אם מותר לשבת על אחורי סוס ללא אוכף (התשובה: לא).
האם זה "ליהנות משני העולמות"? אם לשפוט לפי התמונות, כן. אבל זה לא שילוב ביניהם, כמו שמבטיח אולי שם האתר; רק לפרקים, בתמונות מסוימות – כשהמרחק בין הגופים קטן או כשעור חשוף מבצבץ, וכשזה קורה ב"אתר לחבר'ה דתיים", לא בשוליים – מתחולל טשטוש ועולות שאלות: מה זה דוס, מה משתנה עם השנים, מה נשאר. איך זה נחווה, (מכאן) אפשר רק לשער.
אם דתיים יכולים (אולי) להסתכל דרך "דוסיבות" החוצה, או להיות "קצת בחוץ" (בבית – בחוץ, זה בית-מלון, לא?), חילונים יכולים להסתכל פנימה. רוב הזמן, הם ירגישו כמעט בבית. "פורום קדושי ישראל", הצוחק-על-עצמו, קורץ גם להם. כך גם "תמונת השבוע" (והתמונות בכלל) ובוודאי ש"דוסיבות". רק "פינת ההלכה היומית" עושה בעיות: אתם רציניים, עם אחורי הסוס האלה? זו עוד בדיחה עצמית, או בדיחה על חילונים שטחיים שמניחים שאין אתר דתי בלי "פינת ההלכה", או שבאמת אין אתר דתי בלי "פינת ההלכה"? מה התשובה, (מכאן) אפשר רק לשער.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הם"
|
|
|
|
|
|
|
כאמור: "בסיבוב הבא אני קולט אותה... עומדת לבד, זוהרת ומושלמת בתוך בועה... אני ניגש אליה, מתקרב בצעדים בטוחים, חש את הריח שנודף ומשכר אותי... אני לוחש לה, "רוצה לרקוד?", ובלי לחכות לתשובה אוחז בידה וגורר אותה למרכז. אכן, ערב מיוחד. חג שמח לכולם". (שם)
הרגע שבו מתברר כי הסיפור הנ"ל לא יכול להיות אמיתי, קורה קצת אחרי שהמספר מתקרב אל ה'היא'. הוא משתכר, לוחש, לא מחכה לתשובה – והיא, גם כשהם כבר רוקדים (כנראה), נותרת 'היא'. בתוך בועה.
לחילוני ב"דוסיבות", קורה אותו דבר. בסוף הדרך, הדוסים נשארים 'הם', בתוך בועה. וכמו למספר, לא נותר לחילוני הגולש אלא לשוב הביתה. אכן, ערב מיוחד. חג שמח לכולם (אצלנו תיכף סילבסטר, איך אצלכם?).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על "אמש באינטרנט"
|
|
|
|
|
|
|
מדי ראשון, שלישי וחמישי נבקר כאן אתרים ונפרק אותם משל היו תופעה תרבותית, ולא רק ממשק ועיצוב. | | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
