 |
|
|
|
|
הוא העולם |
|
|
|
|
ראיון עם מייסד וויקיפדיה ג'ימי וולס, על בניית האנציקלופדיה הגדולה בעולם מכאוס ואהבה, על מלחמות ומלחמות מידע, על אמינות ואליטיזם, ועל מה שלניו-יורק טיימס (ולמעריב) יש מה לפחד ממנו |
|
|
|
|
|
|
|
|
"שום דבר לא קורה אף פעם" בסנט פיטרסברג בפלורידה. שום דבר, אף פעם, אם אתם משמיטים את המהפכה שמתנהלת 24 שעות מחוות השרתים הקטנה שג'ימי (ג'ימבו) וולס מפעיל ליד הבית שלו.
וולס בן ה-38, הנמצא כרגע בישראל כאורח של חברת GuruNet הישראלית, הוא המייסד והמנהיג של פרויקט האנציקלופדיה הפתוחה וויקיפדיה, שבגיל הרך של ארבע שנים כוללת למעלה מ-1.2 מיליון ערכים בלמעלה מ-170 שפות, מכפילה את כמות הדפים הנצפים בה מדי 90 יום, והופכת ביותר ויותר מקומות לאנציקלופדיה שתלמידי בית ספר, סטודנטים וספרנים מצטטים כשמישהו מבקש מהם לבצע מטלה לימודית או לענות על איזו שאלה.
"המשימה שלנו היתה לבנות אנציקלופדיה ברישיון פתוח לכל אדם על כדור הארץ", סיפר וולס בראיון שערכנו עמו מוקדם יותר הערב, לפני שהרצה בפני קהל קטן באוניברסיטת תל-אביב, בחסות המכון לחקר האינטרנט. "מההתחלה תפסנו את הפרויקט בקנה מידה גלובאלי".
וולס כמעט ואינו מדבר בגוף ראשון יחיד. זה תמיד "אנחנו", הקהילה העצומה של ה"וויקיפדים", העוסקים בשלל מלאכות ארגוניות, עריכתיות, תכנותיות וכלכליות, כדי להמשיך לקיים ולפתח את האנציקלופדיה, שכבר היום יש בה 130 מיליון מילים, יותר מהבריטניקה והאנכרטה ביחד. הפתיחות המוחלטת של הוויקי, המאפשר לכל גולש, אפילו עובר אורח אנונימי, להשתתף במלאכת הכתיבה והעריכה של גוף הידע הזה, יכולה היתה ליצור אנרכיה מוחלטת, אבל למעשה יצרה קהילה מגובשת ותחרותית, המייצרת בתורה איכות ממוצעת גבוהה למדי בערכים, וקצב גידול מפחיד ממש.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
פה גדול
|
|
 |
|
|
הקצב והאיכות הביאו וולס לומר ביולי האחרון כי הוא היה רואה באנציקלופדיות הוותיקות תחרות, "אלא שאני חושב שאנחנו נמחץ אותן למוות בתוך 5 שנים". כשמזכירים לו את האמירה הזו שלו, וולס צוחק. "הציטוט הזה הוא משהו שאני מתחרט עליו", הוא אומר. "אני חייב להודות שפניתי כאן ליצרים של קוראי סלאשדוט (גיקים שתמיד יעודדו את המועמד האינטרנטי – צ.ב) ולא קלטתי כמה אני מפורסם. לא קלטתי שאני אסתובב בעולם, ובכל מקום אליו אגיע עיתונאים ישאלו אותי על זה".
"היום אני אומר שאנציקלופדיות מהזן מסורתי יצטרכו להתמודד עם האתגר שמציב התוכן הפתוח, על המאמץ הקולקטיבי והמשותף שמייצר אותו. אם הם ימשיכו במנהגים הישנים שלהם, אין להם סיכוי. זה פשוט חסר הגיון. העלות שלהם גבוהה באופן קיצוני, האיכות שלהם טובה מאוד, אבל אנחנו מתקרבים לאיכות הזו".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| שריד היסטורי | /images/archive/gallery/118/025.jpg  |
|
|
|
|
|
|
גרסה 1.0
|
|
|
|
|
הדיון על האיכות הנוכחית של ערכי הוויקיפדיה קפץ בעת האחרונה לכותרות אתרי הגיקים, אולי בגלל כניסתו של האתר למיינסטרים של המידע בארה"ב. רוברט מקהנרי, עורך ראשי לשעבר בבריטניקה, טען כי לא מעט ערכים בוויקיפדיה סובלים מאי דיוקים, ושתהליך העריכה הקולקטיבי לוקח מאמרים מדויקים והורס אותם. מקהנרי טען כי אנציקלופדיה המושתתת על תרומות מידע אנונימיות משולה לשירותים ציבוריים, בהם אתה אף פעם לא יכול לדעת מי היה שם לפניך.
חץ הביקורת הבא כאב בוודאי יותר, כשהמבקר היה לארי סאנגר, שותפו של וולס לייסוד הוויקיפדיה. סאנגר טען כי וולס סובל מאנטי-אליטיזם, ושהקהילה שעוצבה ברוחו מרחיקה ממנה מומחים היכולים לשפר את איכותה, ובעיקר את תדמיתה, בקרב אקדמאים וספרנים.
וולס דוחה את שתי הטענות. "לארי מאמין שאני סובל מאנטי-אליטיזם, וזה לא נכון", הוא אומר. "אני מאמין שאני יותר אליטיסט ממנו. בוויקיפדיה אין עוינות כלפי מומחים, אלא עוינות כלפי הסתמכות עיוורת על תארים. במילים אחרות, אם מישהו אומר: 'אני יודע שזה נכון, כי אני מרצה להיסטוריה ואנחנו מדברים על זה במסיבות קוקטייל. אין לי מחקר להפנות אליהם, אבל יש תואר דוקטור, אז תצטרכו להאמין לי' זה לא יעבוד. זו סביבה הרבה יותר תחרותית מזה".
את בעיית האמינות הלוקה של חלק מהערכים מתכוונים בוויקיפדיה לפתור באמצעות תהליך שיביא להשקת "גרסה יציבה 1.0", בה יהיו כל הערכים שרמתם גבוהה כבר היום, ושעליהם יוכלו חברי הקהילה, כמו גם הקוראים, לסמוך לגמרי. תהליך דירוג וניתוח המאמרים כבר החל, אבל ייקח עוד זמן רב. "יש אמירה ישנה שמגיעה מקהילת התוכנה החופשית", אומר וולס. "היא אומרת 'זה יהיה מוכן כשזה מוכן'. אין לנו סיבה להוציא גרסה מלאת באגים כדי לעמוד באיזה תאריך השקה. אנחנו נעשה את זה כמו שצריך".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| יוצאים מהבטא, נכנסים ל-1.0 | /images/archive/gallery/138/767.jpg |
|
|
|
|
|
|
מהאו"ם
|
|
|
|
|
ניהול פרויקט בינלאומי מציב בפני וולס וחברי הנהגת וויקיפדיה דילמות המתאימות יותר למליאת האו"ם. למשל, לאיזו שפה אפשר לפתוח אנציקלופדיה משלה ולאיזו לא? "בהתחלה ההחלטה הזו היתה הרבה יותר קלה", נזכר וולס. "אבל כיום היום ההחלטות הפכו קשות הרבה יותר. יש קהילות שעובדות על אנציקלופדיות של שפות רק כדי לשמר תרבות שכמעט נעלמה (כמו למשל הוויקיפדיה ביידיש – צ.ב). התחלנו גם להגיד לא לקהילות מסוימות, כיוון שהן מייצגות דיאלקטים שונים של שפות קיימות, והפרדת כוחות שכזו מאיטה את קצב ההתקדמות של שני הדיאלקטים".
פירוד כוחות אחד שכזה, שוולס מתחרט עליו, הוא ההחלטה לפתוח שלוש וויקיפדיות נפרדות לצדדים הניצים ביוגוסלביה לשעבר "למרות שזו בעצם אותה השפה". עכשיו נשקלת האפשרות לאחד את השלוש מחדש.
ואתם לא מפחדים ממלחמה בלקנית בוויקיפידה?
"זו דווקא אחת הסיבות שאנחנו רוצים לאחד את השלוש. זה לא טוב מבחינתנו שאם לקבוצות האלה היו סכסוכים בעבר, יהיו להם שלוש אנציקלופדיות שונות. זה יאט מאוד את קצב ההתקדמות של כל השלוש. עדיף בהרבה שכולם יעבדו ביחד בהרמוניה גלובאלית. אנחנו אנציקלופדיה, לא מסמך פוליטי".
איכות הוויקיפדיות הלא אנגליות משתנה באופן מהותי משפה לשפה, אומר וולס. "האיכות היא פונקציה של כמה אנשים עובדים על זה ואיכות האנשים". בגרמניה, ארץ בעלת מסורת אנציקלופדית מרשימה, ניצחה הוויקיפדיה את האנכרטה ואת אנציקלופדיית ברוקהאוס, במבחן השוואתי שערך מגזין הטכנולוגיה CT. "אחת הסיבות שאני בישראל, מדבר עם התקשורת, נושא דברים באוניברסיטה, דברים כאלה, היא כדי לעורר מודעות ולמשוך אנשים משכילים לפרויקט".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| לא צריך וויקיפדיה משלו. ג'ובאני רוסו במדי קרואטיה | /images/archive/gallery/124/516.jpg |
|
|
|
|
|
|
הוויקיניוז
|
|
|
|
|
וויקיפדיה היא רק אחד הפרויקטים שמפעילה קבוצת וויקימדיה, שוולס עומד בראשה. בין השאר מפעילה הקבוצה גם מילון וויקי, וויקי לספרות מקור, וויקי לספרי לימוד ועוד כהנה וכהנה. לאחרונה השיקו שם פרויקט מסקרן במיוחד – הוויקיניוז, אתר חדשות קולקטיבי ופתוח.
"הקונספט של הוויקיניוז הוא ניסוי לא מוכח", אומר וולס. "ראינו כמה טובה וויקיפדיה יכולה להיות עם אירועי חדשות מסוימים, כמו הצונאמי, ששם יש לנו ערך פנטסטי, עם עדכונים תמידיים, עם סינתזה טובה של מידע ועם המון חומר רקע. אחד הדברים שאנחנו עושים טוב זה לספר רקע, כדי שתוכל ללמוד על הארצות ועל האנשים. אם פוליטיקאי באינדונזיה אומר משהו, אתה יכול לדעת מי הוא. על בסיס התגובה הזו שלנו לחדשות, חשבנו 'וויקיניוז, זה משהו שכדאי לנסות'".
בינתיים התוצאות בוויקיניוז רחוקות מלהציג רמה גבוהה, הערכים דלים למדי וקצב העדכון לא מזכיר את זה של אתרי החדשות המסחריים. וולס לא נבהל מהתוצאה ההתחלתית הזו. "כשהתחלנו את וויקיפדיה, היה לנו את התענוג שאף אחד לא ידע מי אנחנו ולאף אחד לא היה אכפת. עכשיו השקנו את הדבר החדש הזה, העיתונות שמעה על ההשקה, ומישהו כתב על זה בבלוג, ואז עוד מישהו, ומשום מקום עיתונאים מתקשרים אלי. כולם מסתכלים ומדברים על זה. ואנחנו מנסים להגיד 'אל תשפטו אותנו על פי מה שאנחנו כרגע'. זו רק התחלה".
"אנחנו לא טוענים שברגע נהפוך לארגון חדשות. יש קהילה שצריכה להיבנות. יש לנו המון ניסיון בהרצת קהילת אנציקלופדיה, אבל חדשות זה דבר אחר לגמרי. נצטרך לחשוב באופן יצירתי בקהילה איך נוכל לעמוד במשימה שלנו".
ובעוד חמש שנים, תמחצו את הניו-יורק טיימס?
"האמת היא שאני מאוד סקפטי לגבי זה. אם אתה חושב על העיתון שלך, יש את העמוד הראשי של החדשות, ויש את עמוד הדעות והפרשנות. התגובה של עולם האונליין לעמודי הפרשנות הם הבלוגים. מאמר טוב בבלוג של בלוגר טוב זהה לטור של בעל טור טוב. כמה מהבלוגים הטובים ביותר טובים לא פחות מבעלי הטורים הטובים ביותר בניו-יורק טיימס או בכל עיתון. אתה יכול לא להסכים עם מה שקראת בבלוג, אבל תגיד שהאיש הזו חשב על הדברים, ניתח אותם בצורה שהפיקה תובנות. זה מבדר, זה מהנה, זה מעניין לקרוא. אבל זו דעה".
"וויקיניוז מנסה להגיב לעמוד החדשות הראשי, אבל זו מעין פרשנות על התקשורת הממוסדת, זה לא תחליף שלה, למרות שזה מתחרה בה. מה שאני מצפה מוויקיניוז לעשות במיטבה זו סינתזה של כל הדיווחים, כדי להביא מבט רחב יותר".
"להערכתי, מה שלא נוכל לעשות היטב, זה לסקר באופן עצמאי. זה דבר אחד לשלם לאדם ולשלוח אותו לאוקראינה לדווח על הבחירות שם, זה דבר אחר לגמרי לצפות שיהיו לנו מתנדבים באוקראינה שניתן יהיה לסמוך עליהם. אין ספק שבקהילה יש אנשים שניתן לסמוך עליהם. קח אותי כדוגמא. אם משהו קורה בעיירה בה אני חי, ואני מצלם ומראיין מישהו, אני מרגיש שהאמינות שלי בקהילה גבוהה כמו של כל עיתונאי. הבעיה היא שאני גר בסנט פיטרסברג, פלורידה, ושום דבר לא קורה שם אף פעם. לאף אחד מהמתנדבים לא יהיה זמן לנסוע ממקום למקום. לכן תמיד יהיה מקום לניו יורק טיימס".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| וולס בתל-אביב (צילום מחריד: צביקה בשור) | /images/archive/gallery/238/065.jpg |
|
|
|
|
|
|
---
|
|
|
|
|
| ואם מישהו תוהה על איזה דלק עובדת המכונה ה(כמעט) דורסת כל הזו, הרי שמדובר באהבה לפרויקט ו"בעיקר כיף. איך זה יכול לא להיות כיף להיות חלק מאתר שפופולרי יותר מאקסייט ומתנהל באופן כאוטי לחלוטין?" | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
