 |
/images/archive/gallery/266/030.jpg מתוך בתולת הלינוקס
 |
|
|
|
|
| מיכל פרומר נכנסה לאתר הפורנו-לסבו-גיקי Linux Virgin וחזרה חרמנית רצח לאיזה קנפוג |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הסקס אפיל הגיקי נמצא בנסיקה רבתי בשנים האחרונות. מאז שעולם המותגים מפלס את דרכו לתוך החלל הקיברנטי, נוחל נצחונות סמליים כמו הקוּליות המעיקה של ה-iTunes והמגניביזציה של גוגל, האנשים שחולשים על תשדורת האפסים והאחדים הפכו, אט אט, למושאי תשוקה. זו לא תגלית חדשה – האנשים הנכונים מאוננים כבר שנים על הנייקד נרד והסואיסייד גירלז. אבל יש דברים שאפשר לעשות עם מיתוג נכון; יש פנטזיות שאפשר למנף לבשורות טכנולוגיות, ויש הרגלי אוננות וצריכת פורנוגרפיה שיכולים, בדרכם, לתפקד כחומר הסיכה של גלגלי המהפכה.
עשרות פעמים צפיתי בקרלה הגיקית ובמיסטרס הסייבר פאנקית שלה, קויו, ועדיין לא ברור לי מי עומד מאחורי סרט הפורנו Linux virgin, שפרק חדש שלו משתחרר מדי שבוע. המיזם הבתולי נראה בדיוק כמו כל סרט פורנו סטרייטי אחר: יש בו את התאורה הפסטלית, המבהיקה, שלא משאירה אפשרות לדמיון; יש מוזיקה Fאנקית, ויש, כמובן, גם גבר בסביבה, מין מציצן חשקן שעינו פקוחה מעל הכול, מגובה במצלמת וידאו. ועדיין, מדובר בפיסת החרמנות הכי מדליקה ומועילה שנתקלתי בה זה זמן מה.
קרלה החנונית אינה יפה במיוחד. יש לה ציצים גדולים ונוזליים שגורמים לה ללכת קצת כפוף. היא לבושה בבגדי בית ספר קלאסיים, ותווי הפנים שלה מעט גסים, גבריים. אם לא הייתי סאקרית של בחורות מגושמות עם חיתוך דיבור מהוסס, ספק אם הייתי מעיפה בה מבט שני. אבל היי, קרלה היא לא רק גיקים עם גיפים בשבילי, היא גם מפתח לשיעורי התקנת לינוקס על המחשב האישי. כלומר, העלילה של Linux virgin מלווה את קרלה, גרופית אבודה של לינוקס, במהלך התדריכים המפורטים של המלכה קויו בנדבכי התקנת מחשב שכל כולו על טהרת הפינווינים.
הפרק הראשון נפתח כשקויו מתבטלת על הספה עם גאדג'ט לא ברור, שעה שקרלה החננה הצייתנית מגיעה עם כל מה שצריך כדי לבנות מחשב. קויו מיד מזנקת ממקום מושבה בחיוך לבבי – יחסית למלכה דומינה היא לא מרושעת במיוחד – מעבירה את ידה על המארז ההיקפי וגונחת "אוחח, איזו מכונה סקסית". כשהן מקלפות את הניילון ומלטפות את המעבד בחושניות, זה הכי פEטישיזציה מכוונת של המכונה. מהסוג שמרפרר, חצי בהומור וחצי ברצינות, לסרטים שהם ענתיקות מודרניסטיות כמו "מטרופוליס" (1926) שחוגגים את המיניות המתפרצת של המכונה, ומאידך, לסרטי פEטיש קלאסיים שמתחרמנים מנעלי עקב או בגדי עור.
בפרק השני לקרלה כבר חם ממש. כשהן מתקינות את אחד הלוחות היא פולטת "זה כה קשה וחד", שעה שקויו מסירה ממנה את עניבת הבית ספר. המוזיקה מקבלת טוויסט אלקטרו-שיקי והמגעים בין קויו וקרלה הופכים למפורשים ונועזים יותר ככל שהן מתקרבות למטרה. כשקרלה מתקינה את ה-RAM – הזיכרון הזמני שאיתו המחשב אשכרה עובד – קויו כבר מסירה את החולצה ומפשילה מעט את גרביוני התחרה השחורות, חושפת חזיית סייברפאנק שחורה וגוף חתיכי למשעי. "זה מרגיש כל כך טוב", מגרגרת קרלה.
בחזית הלינוקסאידית מול ביל גייטס, "בתולת הלינוקס" הוא אחד המהלכים הכי מבריקים שיש. נכון, הוא לא ראשון מסוגו – מיטב אנשינו שוקדים על מיתוג הלינוקס והפיירפוקס כמוצרים קוּליים, והם כבר נחלו אי אילו הצלחות תדמיתיות – אבל בסופו של דבר, המיתוג הכי אפקטיבי הוא סקסיוּת. כלומר, הדבר הזה שמשכנע אתכם שאם תסתובבו עם נייקי כחולות כולם ירצו להזדיין אתכם. דווקא בחזית הזו פרצוף חיוור, נאה וממושקף, לצד התמצאות בסביבת חלונות, עדיין לא מוכרים כמו שצריך. זה ייקח כנראה עוד זמן, אבל אנחנו כבר בדרך לשם – סרגיי ברין הוא כבר מזמן סמל מין בקרב מביני דבר – ואם זה מגיע בצורת לסביות גיקיות חובבות אסאנאם שכם יודעות להסביר מנין משתין ה-CPU– אדרבא ואדרבא.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
|
| |
|
|
|
