 |
/images/archive/gallery/269/318.jpg
איור: אורי ויסלר  |
|
|
|
|
| אינטל היא הענקית הדורסנית, AMD היא האנדרדוג הלוחמני -- ושתיהן מנהלות קרב אימתני על שוק המעבדים בישראל. המדריך לבחירת מעבד |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כשקונים מחשב חדש או מחליטים לשדרג את הישן, יש הרבה החלטות שצריך לקבל, אבל מעל כולן מרחפת שאלה מרכזית אחת -- איזה מעבד לקנות? אם לא מספיקה ההתלבטות לגבי מהירות המעבד, צריך גם להכריע בין שתי החברות שמנהלות ביניהן מלחמה פרועה על שוק המעבדים בישראל, הענקית אינטל והאנדרדוג AMD. ואם זה לא מספיק מבלבל, סוגיית מעבדי 64 ביט החדשים והמהירים, שפרצה לחיינו בחודשים האחרונים, זורעת חששות גם בלב של מקצועני מחשב רבים. אז מה באמת כדאי? ואיך בדיוק בוחרים מעבד התפור למידותיכם? המדריך הבא יכניס קצת סדר בבלגן של שוק המעבדים.
לפני הכל, חשוב לשפוך קצת אור על כל השמות המסתוריים שמסתובבים בשטח. כבר שנים נוהגת אינטל (שנהנית ממונופול כמעט מוחלט בשוק המעבדים בישראל) לפרסם ברבים את שמות הקוד לליבות המעבדים שלה עוד במהלך הפיתוח, ואז למשוך את השטיח מתחת לרגלינו עם שמות אחרים לגמרי כאשר המעבד יוצא לשוק. דוגמאות לשמות קוד ששמענו לאחרונה הם נוקונה, קופרמיין וסמיתפילד. אבל בפועל, בחנויות יש קצת פחות בלבול:
המעבדים של אינטל נחלקים לשני שמות -- פנטיום וסלרון -- והפערים ביניהם גדולים. בעוד שפנטיום היא משפחת המעבדים העיקרית של החברה, סלרון היא קבוצה של מעבדים חלשים וזולים יותר, המיועדים בעיקר למחשבים שאינם נדרשים לבצע משימות כבדות. שני השמות המסחריים הללו נמצאים איתנו כבר זמן רב, וסביר להניח שאינטל תמשיך לבנות על הצליל המוכר שלהם עוד כמה שנים.
חברת AMD, לעומת זאת, נוהגת לשנות את שמות המעבדים לעתים קרובות יותר, אבל לא מבלבלת אותנו עם שמות קוד מוזרים. שתי משפחות המעבדים של החברה כיום הן את'לון (Athlon) שנועדה לשימוש כבד יותר, וסמפרון (Sempron) האיטית יותר, המקבילה לסלרון של אינטל. משימות כבדות, אגב, מוגדרות כהפעלת תוכנות רבות במקביל או תוכנות שמטילות עומס רב על המעבד, כמו משחקים ותוכנות לעיבוד גרפי או לעריכת וידיאו. המעבדים החלשים מתאימים למשתמשים שזקוקים בעיקר ליישומים משרדיים ולגלישה באינטרנט. אפשר להריץ עליהם משחקים, אבל רוב המשחקים המודרניים פשוט יפעלו באיטיות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
צילום: פיליפ רמארקז
|
|
|
 |
|
 |
|
איך מבדילים בין הדגמים
|
|
|
 |
|
|
|
בכל רגע נתון משווקות היצרניות 10 עד 20 מעבדים כל אחת, עם הבדלים קטנים במהירויות. התוצאה: בלבול עצום. עיון קצר בפורום מחשבים מצוי מגלה את התהיות הבאות: "האם כדאי לקנות סמפרון 2200 או שעדיף להוסיף עוד 80 שקל עבור סמפרון 2400?", "למה פנטיום-4 במהירות 3.8 ג'יגה-הרץ עולה כמעט פי 2 ממעבד פנטיום-4 במהירות 3.6 ג'יגה-הרץ? הוא הרי לא מהיר ממנו פי 2".
הסיבה להפרשי המחירים המוזרים הללו היא פשוטה, אבל לא באמת הגיונית: המעבדים בראש הפירמידה מתומחרים ביוקר בצורה מלאכותית, כך שבדרך כלל אין קשר בין המחיר לבין עוצמת המעבד. ברגע שדגם חדש מגיע לשוק, המחירים של קודמיו צונחים. באופן עקרוני, 4-3 הדגמים היקרים ביותר מיועדים לפלח שוק ספציפי-פריקים של מחשבים שחייבים את המהירות הגבוהה ביותר שיש. לעומת זאת, 4-3 הדגמים הזולים ביותר מיועדים גם הם לקבוצה מסוימת -- אנשים שרק המחיר חשוב להם, ולא האיכות. בטווח הקצר הם אולי יקנו מחשב במחיר מגוחך, אבל בטווח הארוך חסכנות מוגזמת תמיד עולה ביוקר.
היריבות בין אינטל ל-AMD היא רבת שנים, אבל מה באמת עדיף? למרבה הצער, מדובר בשאלה שאין עליה תשובה ברורה. הכל תלוי בנסיבות, בצרכים שלכם ובתקציב. אחד השיקולים המרכזיים ביותר בבחירת מעבד (כמו בכל דבר אחר בחיים) הוא השיקול הכלכלי. במקרה הזה, העדיפות של AMD היא חד-משמעית. המעבד האיטי ביותר של החברה הוא סמפרון 2200, שאותו אפשר לקנות ב-300 שקל בלבד. עם מעבד כזה אפשר להרכיב מחשב קומפלט בפחות מ-1,500 שקל , אבל עדיף לא לרדת כל-כך נמוך במחיר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה כדאי לקנות
|
|
|
|
|
|
|
השיקול הנכון, זה שכולם צריכים לפעול לפיו, הוא איזה מעבד ייתן את התמורה הטובה ביותר למחיר. כאן העסק מתחיל להסתבך. המעבדים של AMD לא עובדים באותה מהירות שעון כמו מעבדי אינטל, אבל יש להם כמה תכונות שבכל זאת מאפשרות להם לסגור את הפער. כלומר, מעבד במהירות שעון מסוימת של AMD יבצע משימות באותה מהירות כמו מעבד אינטל שעובד במהירות שעון גבוהה יותר. כדי להקל עלינו, המעבדים של AMD נושאים שמות שמציינים את המקבילה של אינטל. כך, למשל, את'לון 64 מדגם +3200 מפיק ביצועים מקבילים לאלה של פנטיום-4 במהירות 3.2 ג'יגה-הרץ. באופן רשמי חברת AMD לא מאשרת את ההשוואה הזאת, כדי לא להודות שהיא נגררת אחרי אינטל, אבל בפועל המספרים הללו לא מקריים.
מהבחינה הזאת, מעבד של AMD המקביל לזה של אינטל מבחינת ביצועים יעלה 10% עד 15% פחות. המשמעות עבור הצרכן: עבור אותו תקציב, מעבד של AMD שווה 5% נוספים בביצועים לעומת אינטל. על הנייר זה נשמע מצוין, אבל במציאות שיפור של 5% רחוק מלהיות זינוק מסחרר בביצועים. האם נהנה מהמחשב יותר כשמערכת ההפעלה תעלה בתוך 28 שניות במקום בתוך 30? האם חיינו ישתפרו ללא היכר אם קידוד סרט יגזול 47 דקות במקום 50? ההשפעה, אם כן, אינה קריטית.
נקודת מבט אחרת היא תאימות. באופן עקרוני, המעבדים של אינטל ו-AMD תואמים לחלוטין זה לזה. חברת AMD משקיעה הרבה זמן וכסף כדי לוודא את זה. הדבר האחרון שהיא צריכה הוא שתוכנה כלשהי תתרסק על המעבדים שלה -- זה יהיה לא פחות מאסון כלכלי עבורה.
למרות זאת, שמועות רבות מדברות על כך שיש תוכנות שלא עובדות כראוי על מעבדי AMD. לא מעט טכנאי מחשבים יטענו בתוקף שמעבדי AMD הם סחורה פגומה, אבל הדעה הזו תמיד מסתמכת על אמונה טפלה או על שמועה לא מבוססת. גם במבחנים מעשיים שערכנו למעבדים הללו לא מצאנו שום סימן לחוסר תאימות של מעבדי AMD. זה פשוט לא קיים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
איור: ד. רפפורט
|
|
|
|
|
|
|
שאלה בוערת
|
|
|
|
|
|
|
בעבר סבלו מעבדי AMD מבעיות של חום. אינטל השכילה להוסיף מנגנון הגנה שהאט את פעולת המעבד במקרה שמערכת הקירור שלו לא תפקדה היטב, אבל ב-AMD לא חשבו על זה. התוצאה: במקרים רבים תקלה במאוורר גרמה לשריפת המעבד.
בינתיים AMD פתרה את הבעיה הזאת, אבל חלק מהלקוחות שלה מתמודדים עם בעיה אחרת: במעבדי AMD קל לבצע המהרה (Overclocking), כלומר לגרום למעבד לעבוד במהירות גבוהה מהרגיל, וזו פעולה מסוכנת. מערכות ההגנה לא נועדו להתמודד עם מהירות יתר של המעבד, ומי שלא מתמצא בהתקנת פתרונות קירור יעילים עלול להישאר עם מעבד מטוגן, ואולי אפילו עם לוח אם אפוי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הטכנולוגיה החדשה
|
|
|
|
|
|
|
כולם מדברים היום על מעבדי 64 ביט, אבל האם זה באמת שיקול רלוונטי בעת קניית המחשב? AMD היתה הראשונה שיצאה לשוק עם מעבד 64 ביט, וזה בהחלט הישג מכובד. מעבר לכך, אינטל, לראשונה בתולדותיה, הלכה בעקבות האנדרדוג וקפצה על העגלה. מעבדי ה-64 ביט שלה עדיין לא יצאו לשוק, אבל זה יקרה בתוך כמה חודשים, יחד עם מערכת ההפעלה חלונות X64 של מיקרוסופט.
אם נסכם את כל מערכת השיקולים הסבוכה, המסקנה שתתקבל קצת מפתיעה: מרוב הבחינות, לאף אחת משתי היריבות אין יתרון משמעותי. הבדלי המחיר קטנים, אין בעיות תאימות, ואפילו נושא הקירור נפתר. למעשה, רק שיקול אחד נשאר דומיננטי: מעבדי ה-64 ביט . חדירת המעבדים הללו לשוק נמוכה בינתיים, ועוד מוקדם לדעת אם יכבשו את מקומם של המעבדים מהדור הנוכחי. בהחלט ייתכן שבקרוב נגלה שהמעבדים הללו רחוקים מלהיות מושלמים,ולכן חשוב לסייג: טכנולוגיית 64 ביט היא הדבר הבא, אבל כמו כל טכנולוגיה אחרת, גם היא עלולה לסבול מחבלי לידה.
ההימור שלנו: המעבדים הללו יהיו הצלחה גדולה. אם אתם רוצים להיות בחזית הטכנולוגית כבר עכשיו, מעבדי 64 ביט של AMD הם התשובה בשבילכם.
* הכותב הוא מהנדס בחברת מיקרוסופט ישראל
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
