 |
/images/archive/gallery/151/841.jpg
צילום יחצנות  |
|
|
|
|
| ארז בן ארי מאדה עוד אניגמה טכנולוגית |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לפני מספר ימים פורסם במעריב ששטרות כסף מזויפים התגלו במקום האחרון שהייתם מצפים להיתקל בהם -- בכספומטים של תל-אביב. זיהוי כסף מזויף היא טכנולוגיה שכספומטים בישראל עדיין לא מצוידים בה. אבל גם כך, מאחורי כל מכשיר מסתתרת טכנולוגיה מתוחכמת ומרתקת לא פחות.
כדי לאפשר לנו למשוך כספים ולבצע בהם פעולות שונות מכל מקום בעולם, המכשירים הללו משלבים תקשורת בינלאומית מהירה וטכנולוגיות הצפנה וקידוד משוכללות. הבסיס לפעולתם הוא כמובן מחשבים משוכללים. למעשה, מכשירי כספומט הם אחד היישומים האזרחיים הראשונים בעולם המחשבים, והפטנט הראשון בנושא נרשם כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20, הרבה לפני שהמחשבים האישיים הגיחו לעולם.
רוב מכשירי הכספומט נמצאים בסניפי בנק, כדי לחסוך הוצאות תקשורת. כדי לעבוד,
הכספומט חייב להיות מחובר באופן קבוע לרשת התקשורת של הבנק. אם אין סניף בנק בקרבתו, צריך להתקין עבורו קו תקשורת מיוחד שעלותו היא מאות שקלים בחודש.
כדי לאפשר לכל אדם למשוך כספים מכל מכשיר, גם אם הוא לקוח של בנק אחר ממדינה זרה, משתמשים הבנקים ברשת תקשורת בינלאומית ייחודית ומאובטחת, שבה כל פעולה מוצפנת. דרך הרשת הזאת מעבירים ביניהם הבנקים סכומי כסף אדירים בכל יום. כאשר אתם מבצעים משיכה, הבנק שאליו שייך הכספומט מעדכן את הבנק שלכם באופן אלקטרוני, והסכום יורד מחשבונכם. אם המשיכה נעשית בחו"ל, הסכום במטבע זר מומר לשקלים ולפעמים גם נגבית עמלה עבור הפעולה. כיום בנקים מסוימים כבר משתמשים בתקשורת אינטרנט כדי לקצץ בעלויות התקשורת, ובנקים רבים אחרים נמצאים בתהליך בכיוון דומה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
הפס המגנטי על כרטיס הכספומט, שבדרך כלל משמש גם ככרטיס אשראי, מכיל מידע רב וחיוני -- שם הלקוח, מספר החשבון ועוד -- ואת המידע הזה הכספומט קורא ומנתח. הפס מבוסס על חלקיקי מתכת שאותם ניתן למגנט, בדומה לדרך פעולתם של דיסקטים וקלטות וידאו. חלק חשוב מהמידע הוא ספרות ביקורת (לא הקוד הסודי), המאפשרות למכשיר לאמת את הנתונים. הכספומט מבצע פעולה מתמטית מורכבת וסודית על הנתונים שבכרטיס, והתוצאה המתקבלת אמורה לתת את ספרות הביקורת. אם התוצאה אינה זהה, סימן שהכרטיס פגום או מזויף. בבנקים מסוימים גם הקוד הסודי מאוחסן בצורה מוצפנת על הכרטיס, אבל זה בהחלט עלול להיות מסוכן. בישראל, למזלנו, זה לא נהוג.
כמות המידע שאפשר לאחסן על הפס המגנטי אינה גדולה, ולכן בנקים רבים בעולם החלו לאמץ כרטיסים שבהם משולב שבב כמו זה המצוי בכרטיס SIM בטלפון הסלולרי. על שבב כזה ניתן לאחסן תעודה דיגיטלית שלמה, המאפשרת לבצע אימות אמין יותר באופן משמעותי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
תרשים: רוני לובש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1) לקוח מבקש למשוך כסף מכספומט בבריטניה. הכספומט מתקשר למחשב הבנק בישראל, ומוודא את זהות בעל החשבון.
2) המחשב בישראל בודק את הקוד הסודי שהוקש ומעדכן את הכספומט בבריטניה כמה כסף רשאי הלקוח למשוך באותו רגע.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רוצים לדעת עוד?
|
|
|
|
|
|
|
ארז בן-ארי עונה על כ-ל שאלה שקשורה למחשבים בפורום "המחשב השתגע?!" ב-NRG. | | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
