 |
/images/archive/gallery/276/674.jpg ממירים של HOT ו-yes.
צילומי יחצנות  |
|
|
|
|
| ארז בן-ארי כותש עד דק תעלומה טכנולוגית נוספת. והפעם: הממיר הדיגיטלי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פעם זאת היתה סתם קופסה להמרת תדרי שידור, אבל היום הממירים שמשמשים אותנו לקליטת שידורי הכבלים או הלווין הם מכשירים טכנולוגיים מהמדרגה הראשונה, שעושים עבודה שאפילו מחשב ביתי ממוצע יתקשה להתמודד איתה.
בתחילת דרכם הממירים היו פשוטים יחסית. הסיבה העיקרית להצטרפותם אל הסלון הביתי שלנו היתה חוסר יכולתן של הטלוויזיות של פעם לקלוט טווחי תדרים גבוהים, המכונים "היפר-בנד". מכשירי טלוויזיה רבים סבלו ממגבלה נוספת: מספר הערוצים הפנויים לת? כנות היה מצומצם, וברוב הטלוויזיות היו בין 10 ל-30 ערוצים, בזמן שהכבלים הציעו אז יותר מ-40. הממירים פתרו את הבעיה, וגם חסכו לנו את המלאכה המתישה של כיוון כל הערוצים במכשיר הטלוויזיה.
כיום בכל טלוויזיה יש אפשרות לעשרות ואפילו למאות ערוצים, וגם היפר-בנד אינו מהווה מגבלה. אז למה בעצם אנחנו צריכים את הממירים? הסיבה היא החשש מגניבת השידורים. מאחר שכמעט כל בניין בישראל מחובר לכבלים או לצלחת שידורי לוויין, קל מאוד להתחבר לשידורים
הללו באופן פיראטי. כדי לצמצם את התופעה, עברו חברות הכבלים בהדרגה לשידורים דיגיטליים (שידורי הלווין היו דיגיטליים מיומם הראשון). את השידור הדיגיטלי ניתן להצפין ברמה גבוהה, והוא גם מציע איכות שידור גבוהה מאוד, הרבה יותר מזו של קודמו האנלוגי. בעזרת שידור דיגיטלי ניתן להעביר על כבל בודד מאות ערוצים באיכות הקרובה לזו של סרט DVD.
הממירים של היום מכילים מחשב קטן, הקולט את השידור מהכבלים או מצלחת הלווין ומשגר את הערוץ הנבחר לטלוויזיה שלנו. השידור הוא למעשה זרם של מידע המכיל את כל הערוצים המשודרים בצורה מוצפנת, והממיר הוא זה שמפענח את הערוץ שבו בוחר הצופה. כדי שהממיר יוכל לפעול, צריך להכניס לתוכו כרטיס אישי שעליו שבב המזכיר מאוד את זה שבכרטיסי SIM בטלפונים הסלולריים. על השבב הזה מוטבעת תעודה דיגיטלית ייחודית שאינה ניתנת לזיוף, והיא מכילה את מפתח הפענוח. הכרטיס הוא ייחודי לכל לקוח, וכך ספק השידורים יכול לוודא שאיש אינו מתחבר לשידורים באופן לא חוקי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
יותר ערוצים – פחות איכות
|
|
|
 |
|
|
|
השידור עצמו נשלח ממוקד השידור בקידוד על-פי פורמט MPEG-2, הדומה מאוד לזה שבו משתמשים בסרטיDVD. חברת הכבלים HOT וחברת הלוויין yes בוחרות את האיכות שבה יועבר המידע, כאשר איכות נמוכה יותר מאפשרת להן לדחוס עוד ערוצים. זאת גם הסיבה לכך שערוצים מבוקשים פחות משודרים בדרך כלל באיכות נמוכה יותר, אף שרוב הצופים לא יבחינו בהבדלים.
האות הנקלט עובר המרה למבנה אנלוגי, ואחר כך מועבר לטלוויזיה שערוכה לקליטת שידור אנלוגי בלבד (פרט לכמה מכשירים יקרים ביותר). פעולות ההמרה והפענוח מטילות עומס רב על הממיר, ולכן הוא מסוגל לפענח רק ערוץ אחד בכל רגע נתון – לכן אי אפשר לצפות בערוץ אחד ולהקליט ערוץ אחר (יוצאי הדופן הם חלק קטן מהערוצים שהכבלים משדרים בצורה אנלוגית).
בחו"ל, לעומת זאת, אפשר למצוא ממירים בעלי כמה יחידות פענוח, המאפשרות הקלטה וצפייה בערוצים שונים במקביל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התרומה הישראלית
|
|
|
|
|
|
|
אחד השמות המוכרים ביותר בתעשיית הטלוויזיה הדיגיטלית הוא חברת ,NDS שמרכז הפיתוח שלה נמצא בהר החוצבים בירושלים. החברה מפתחת פתרונות הצפנה לשידורי כבלים ולוויין זה שנים רבות, ומוכרת אותם ברחבי העולם מקוריאה ועד בריטניה.
גם HOT ו-yes בחרו בטכנולוגיה של NDS להצפנת השידורים. החברה אינה מייצרת את הממירים עצמם, אבל מפתחת את התוכנה שמפעילה את המערכות הללו, וכן את מקליט הווידיאו הדיגיטלי החדשני יס מקס ואת שירות VOD שמציעה הוט.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רוצים לדעת עוד?
|
|
|
|
|
|
|
ארז בן-ארי עונה על כל שאלה שקשורה למחשבים בפורום "המחשב השתגע?!" ב-NRG.
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
