 |
/images/archive/gallery/264/174.jpg מירי בוהדנה עם לפטופ
 |
|
|
|
|
| ארז בן ארי זורק עוד תעלומה טכנולוגית לפח המיחזור של ההיסטוריה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מחשבים ניידים הפכו בשנים האחרונות לתחליף ראוי למחשבים שולחניים: הם מציעים כוח וביצועים שאינם פחותים מאלה של מחשב אישי, במחיר שאינו גבוה ממנו במידה משמעותית, וכמובן מוסיפים את יתרון הניידות.
באופן עקרוני, מחשב נייד מבוסס על אותם עקרונות עבודה של מחשב שולחני, וההבדל העיקרי, המתבטא בכל הרכיבים, הוא בתכנון שנעשה באופן המאפשר לחסוך במקום ובמשקל. אמנם גם במחשב שולחני נעשה מאמץ למזער את החלקים השונים, אבל בגרסה הניידת הדבר חשוב עוד יותר, ולכן המהנדסים מבצעים מעשי קסם של ממש בתכנון.
במחשב שולחני נהוג להשאיר מקום פנוי רב במארז, כדי שניתן יהיה להרחיב את יכולותיו בעזרת כרטיסים ולהוסיף כוננים שונים. אצל עמיתו הנייד רוב האפשרויות הללו נזרקות לפח: יש מקום לכונן קשיח אחד בלבד, קטן יותר, ולשני כרטיסי הרחבה. כרטיסי ההרחבה שונים מאלה שמקובלים במחשב שולחני – הם קטנים הרבה יותר (עד פי 10) ומבוססים על תקן בשם PCMCIA. שאר הרכיבים, כמו כונן תקליטורים, כונן תקליטונים וזיכרון, הם לרוב ייחודיים ומתוכננים על ידי היצרן כדי להתאים בצורה אופטימלית לגוף המחשב. למעשה, יצרנים רבים מציעים ניידים ללא כוננים, כדי להקטין את משקלם. במקרה כזה אפשר לחבר כוננים בצורה חיצונית בעת הצורך.
מרכיב חשוב בניידות הוא האפשרות לעבוד הרחק ממקור חשמל. לשם כך דרושה
סוללה, שתופסת חלק גדול מהמשקל ומהנפח. מחשבים ניידים תמיד נעזרו בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום הסוללות, כמו סוללות ליתיום ומערכות בקרת זרם מתקדמות. הסוללה נחשבת אחת המגבלות המטרידות ביותר של המחשבים הניידים, כי גם בחסכוניים שביניהם צריך להחליף או לטעון אותה בכל כמה שעות. בעתיד צפויים הניידים לעבור לסוללות המבוססות על דלק נוזלי, שיאפשר זמני פעולה ארוכים מאוד וזמני טעינה קצרצרים: רק למלא דלק - כמו במכונית!
המעבד המרכזי המשולב בניידים שונה משמעותית מזה שאליו אנחנו רגילים. כל מי שראה מעבד מימיו יודע שמדובר במפלצת לא קטנה. המעבד עצמו לא גדול עד כדי כך, אבל מורכבים עליו יחידת קירור ומאוורר שמגיעים לפעמים לממדים מבהילים. במחשב נייד אין מקום למותרות כאלה, ולכן יצרני המעבדים (אינטל ו-AMD) נאבקים לפתח מעבדים מיוחדים. אינטל משתמשת במעבד בשם סנטרינו, ול-AMD יש מעבד דומה בשם Turon. הייחוד של המעבדים הללו הוא לא רק בממדים הקטנים, אלא גם ביעילות.
בשני השבבים משולבת טכנולוגיה מיוחדת המצמצמת את צריכת החשמל וכך משיגה שתי מטרות: הראשונה היא תפוקת חום נמוכה יותר, שמאפשרת לחסוך במקום ולהסתפק במאוורר ובגוף קירור קטנים; השנייה היא הארכת חיי הסוללה. פריצת הדרך בתחום הזה הושגה לפני מספר שנים על-ידי סנטרינו, שהאריך את חיי הסוללה כמעט כפליים.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
מהפכת מחשבי הלוח
|
|
|
 |
|
|
|
החיסרון המשמעותי בתכנון המיוחד של חלקי המחשב הנייד טמון בכך שכל יצרן מתכנן חלקים משלו, וכל דגם משתמש בחלקים שונים. כך, במקרה של תקלה, התיקון מחייב שימוש בחלקים מקוריים ולכן הוא יקר מאוד. גם אפשרות השדרוג מוגבלת מאוד, ולרוב ניתן לשדרג רק את הזיכרון ואת הכונן הקשיח.
בשנים האחרונות הגיע לשוק דור חדש של מחשבים ניידים, המכונים מחשבי לוח (Tablet PC). מחשבים אלה כוללים מסך מיוחד בעל חיישני מגע, בדומה לאלה שבמחשבי כף היד (הקליקו כאן כדי ללמוד איך החיישנים עובדים). החיישנים מאפשרים לכתוב על המסך בעזרת עט אלקטרוני, ומזהים כתב יד וצורות גרפיות מסוימות. בגרסת XP של חלונות ניתן להשתמש במחשב כבלוק כתיבה, ושיטת עבודה זו הופכת אותו לאינטואיטיבי ולנוח מאוד לשימוש. מאז שנולד הקונספט הציגו כל היצרנים מערכת הפעלה המותאמת למערכת ההפעלה הזאת. גרסאות מסוימות של מחשבי לוח מגיעות אפילו ללא מקלדת או עם מקלדת מתפרקת, כדי לחסוך עוד קצת במשקל.
גילוי נאות: הכותב הוא מהנדס בחברת מיקרוסופט ישראל
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
