 |
/images/archive/gallery/295/518.jpg מכונת דפוס עתיקה.
צילום: ורה ברארד  |
|
|
|
|
| ארז בן-ארי מוחץ עוד סוד טכנולוגי. והפעם: מכונת הדפוס |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בכל יום אנחנו פותחים את העיתון על הבוקר, אבל רובנו לא מודעים לתהליך המורכב ולמדע המתוחכם שעומד מאחורי דבר פשוט לכאורה ויומיומי כמו דפוס. מהמצאתו לפני מאות שנים ועד היום, עבר התחום התפתחויות מדהימות – ממכבשים מכניים עד למכונות ממוחשבות.
הדפוס המודרני מכונה "דפוס אופסט" (Off Set), ובו נעשית כמעט כל עבודת דפוס בעולם. מקור השם הוא בכך שהצבע אינו מועבר ישירות מהגלופה אל נייר, כמו בדפוס המכני המקורי, אלא מלוח אל משטח גומי מיוחד, ואז לנייר. תהליך זה חשוב, מאחר שהוא מצמצם את הבלאי של הגלופה היקרה ומאפשר להדפיס איתה כמויות גדולות.
את הלוח ניתן למרוח רק בצבע אחד, ולכן אם רוצים מגוון צבעים על הנייר, יש צורך בכמה לוחות ובהדפסה של כמה שכבות. אבל מה עושים אם רוצים להדפיס תמונה שבה יש אלפי גוונים? התשובה היא ערבובי
צבעים. כבר לפני שנים רבות גילו מדענים כי כל צבע מורכב מערבוב של צבעי היסוד ציאן (גוון של תכלת), מג'נטה (גוון של אדום), צהוב ושחור. על ידי ערבוב של 4 הצבעים הללו בדרגות שונות, ניתן לקבל כל גוון שרוצים. למשל, כדי לקבל גוון ירוק מערבבים צהוב וציאן. אם רוצים סגול, מערבבים מג'נטה עם מעט ציאן.
במהלך הדפסה צבעונית משתמשים בארבעה לוחות נפרדים, אחד לכל צבע, וכל לוח של צבע יסוד מורכב מרשת של נקודות זעירות, כדי שהצבעים לא יכסו אחד את השני. אם נסתכל על נקודת צבע בעזרת זכוכית מגדלת, נוכל לראות שהיא מורכבת מנקודות צפופות בצבעי היסוד. בהדפסות גדולות, כמו שלטי חוצות, אפשר לראות את זה אפילו בעין בלתי מזוינת. בהדפסות מסוימות מוסיפים צבעים מיוחדים לדפוס כשכבה נוספת, אם רוצים צבע זהב או צבע בעל מרקם מיוחד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
בודקים את איכות ההדפסה. צילום: מיילס דיוידסון
|
| בשלב ראשון, עוד לפני הדפוס, מסדרים במחשב את הטקסט והגרפיקה על העמוד. בעמוד הזה, למשל, נעזרנו במחשב מקינטוש ובתוכנת קווארק. בזמן השליחה לדפוס, התוכנה מפצלת כל עמוד לארבע תמונות הנקראות "הפרדות" (Seperations) בהתאם לארבעת צבעי היסוד. את ההפרדות מדפיסים על שקף המכונה "פילם". מניחים את השקף על לוחות מתכתיים המצופים חומר כימי מיוחד הרגיש לאור, וחושפים אותו לאור באופן הדומה לתהליך חשיפת סרט של מצלמה. האור פוגע בלוח המתכת רק באזור שאינו מכוסה על-ידי הדיו שעל השקף, ומפעיל את החומר הכימי. אחרי תהליך פיתוח, הלוח מוכן להדפסה. תהליכי הדפסה מסוימים משתמשים בלוחות מחומרים אחרים במקום מתכת, כדי להוזיל את ההדפסה.
את הלוחות מרכיבים במכונות הדפוס, שאליהן מזינים גם גלילי נייר גדולים. הלוח מורכב על גליל ומתחיל להסתובב במהירות גבוהה, ומערכת מיוחדת מזריקה אליו דיו בכמות מדודה. גליל גומי שני מסתובב כנגד הגליל הראשון, קולט ממנו את התמונה ומעביר אותה אל הנייר שעובר מתחתיו.
אחר כך עובר הנייר חימום, שמטרתו לייבש את הדיו ולהכין את הנייר להדפסת שכבות נוספות, אם יש בכך צורך. מחשב מיוחד מפקח על ההדפסה ומוודא שהשכבות יודפסו בצורה מדויקת, אבל לפעמים התהליך נפגע ובתוצאה אפשר להבחין בחוסר התאמה של הצבעים על הנייר. לבסוף מכונה מיוחדת חותכת את הגליל לדפים בודדים, שמשודכים ומקופלים ליצירת גיליון שלם – העיתון שהייתם מחזיקים בידיכם ממש עכשיו אם לא היה אינטרנט.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
הפרדת צבעים
|
|
|
 |
|
|
|
כל תמונה בעיתון עוברת לפני הדפסתה הפרדה לארבעה צבעי יסוד: שחור, צהוב, מג'נטה וציאן. כשמדפיסים את 4 הצילומים אחד על השני, מתקבלת התמונה המקורית.
הכותב הוא מהנדס בחברת מיקרוסופט ישראל. המדור "איך זה עובד" נועד לתת הבנה בסיסית בתופעות טכנולוגיות, ואין הוא מתיימר לספק הסבר מלא להן.
| | | | | |
|
