 |
/images/archive/gallery/299/308.jpg דני רופ.
צילום: יוסי צבקר  |
|
|
| איך עובדת תחזית מזג האוויר? |
|
| ארז בן-ארי מפצפץ עוד צופן טכנולוגי. והפעם: תחזית מזג האוויר |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא פעם זה קורה: בערב הם מבטיחים לנו גשם, לפעמים אפילו שלג בירושלים, אבל בבוקר כשאנחנו יוצאים לעבודה או ללימודים מכוסים במעילים ומצוידים במטריות אנחנו מגלים שמש בשמים, יום אביב נעים ואף סימן לממטרים. ובכל זאת, בדרך כלל החזאים עושים את עבודתם נאמנה, ודבר אחד בטוח: בין אם היא מדויקת יותר או פחות, התחזית היא מדע מורכב ומרתק.
חיזוי מזג האוויר, או בשמו המקצועי מטאורולוגיה, הוא מדע לכל דבר שנלמד במשך שנים ארוכות. גם כאשר אנחנו רואים חזאים כמו דני רופ על מרקע הטלוויזיה, חובה לזכור כי הם אינם פועלים לבד, אלא בשיתוף פעולה עם צוות גדול של אנשי מקצוע. צוותי החיזוי עובדים שעות רבות בכל יום ומנתחים כמויות אדירות של מידע, כדי לסכם עבורנו את השורה התחתונה שעל פיה אנחנו מתכוננים ליום המחרת.
כדי להבין איך החזאים מסוגלים לנפק נבואות, חשוב לדעת שמזג האוויר הוא מערכת. הכוונה היא שהאקלים בישראל אינו רק מקומי ובלתי תלוי במה שקורה בשאר העולם, אלא נקבע בצורה גלובלית. מזג אוויר גשום אצלנו לא מופיע סתם כך, אלא כתוצאה משינויים שעשויים להתחיל בקצהו השני של העולם. מערכת האקלים של כדור הארץ היא דבר בלתי נתפס עבור רובנו: היא מורכבת מאלפי אזורים ותת-אזורים שבהם יש רוחות, טמפרטורות וסוגי אוויר שונים. ואם זה לא מספיק, השמים משתרעים על פני 3 ממדים, כך שבגבהים שונים יכולות להיות תופעות אקלים שונות לחלוטין.
כדי לעקוב אחר כל המידע הזה, נעזרים המטאורולוגים במחשבים רבי עוצמה שאוגרים נתונים על מזג האוויר מכל העולם.
הנתונים נאספים בכל 3 שעות מנקודות ניטור הפזורות ברחבי העולם, וכך יכולים המדענים להרכיב מעין פאזל של האקלים הגלובלי ולעקוב אחר השינויים לאורך זמן.
מלבד המחשבים, כלי חשוב ביותר בעבודתם של החזאים הוא הלווין. בעזרת צילומים מעל כדור הארץ ניתן לפקח בקלות על אזורים גדולים מאוד. למעשה, חלק גדול מהלווינים שמקיפים את הכוכב שלנו משמשים לצילומים המסייעים בחיזוי.
באמצעות עיבוד תמונות מכמה לווינים, מסוגלים המחשבים ליצור מפה תלת-ממדית של כל כדור הארץ כמעט, ואפילו ליצור סרטוני אנימציה המתארים את התנהגות האקלים לאורך פרקי זמן מתמשכים.
באופן טבעי, מזג האוויר מושפע בראש ובראשונה מהטמפרטורה. קרינת השמש מחממת את האטמוספרה שלנו בשעות היום (אפילו בחורף), ובשעות הלילה האוויר מתקרר. הטמפרטורה משפיעה על האוויר בכמה צורות. אוויר חם נוטה לעלות ולחץ האוויר שלו נמוך יותר, ואילו אוויר קר נוטה לרדת. כאשר האוויר מתחמם, הוא מתחיל לזרום כלפי מעלה ואוויר קר תופס את מקומו. את התנועה הזאת כולנו מכירים בשם רוח. לחץ האוויר ומבנה הקרקע משפיעים על כיוון הרוח. הר גדול, למשל, עשוי לגרום למערבולות, מאחר שהאוויר הנושב פוגע בצלע ההר ומשנה את כיוונו. כך לפעמים נוצרות סופות. באמצעות צפייה בתצלומי לווין ומעקב אחרי נתוני טמפרטורה ולחץ אוויר מרחבי העולם, יכולים החזאים לעקוב אחר תנועת הסופות או תופעות אקלימיות אחרות ממדינה למדינה. כך ניתן, למשל, למדוד את כיוון תנועתה של סופה ואת מהירותה, ולנבא לאן היא תגיע ומתי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
צילומים: AP
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
למה יש טעויות?
|
|
|
 |
|
|
|
אם כל העסק הזה מדעי ומאורגן, מדוע בעצם חזאים שונים מפיקים תחזיות שונות, ולמה הגשם שמבטיחים לנו לא תמיד מגיע? תחילה נפריך את המיתוס הזה: אף שבזיכרון הציבורי נשארות תמיד הטעויות, הסטטיסטיקה מוכיחה כי התחזית מדויקת ב-95% מהמקרים.
ובכל זאת, הסיבה להבדלים ולטעויות נעוצה בעובדה שחזאים משתמשים בשיטות שונות. כדי לחזות את מזג האוויר אפשר להשתמש במספר מודלים, חלקם מדויקים פחות מהאחרים. חזאי רשת CNN, למשל , משתמשים במודל כללי מאוד שטועה לעתים קרובות בתחזית בישראל. נוסף על כך, לפעמים נוספים למשוואה דברים בלתי צפויים. התפרצות הר געש, למשל, מפיקה עשן וחום כבדים ועשויה להשפיע משמעותית על האקלים ברחבי העולם.
את מדע המטאורולוגיה ניתן ללמוד במסגרת לימודי גיאופיזיקה או מדעי כדור הארץ, אבל חלק גדול מהעוסקים בענף בישראל למדו והתנסו בתחום במסגרת צה"ל. חיל האוויר, חיל הים וחיל המודיעין עוסקים בחיזוי מזג האוויר באופן שוטף וברמה גבוהה מאוד, ומשורותיהם יצאו חזאים אזרחיים רבים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות הכותב והטור
|
|
|
|
|
|
|
הכותב הוא מהנדס בחברת מיקרוסופט ישראל. המדור "איך זה עובד" נועד לתת הבנה בסיסית בתופעות טכנולוגיות, ואין הוא מתיימר לספק הסבר מלא להן. | | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
