 |
 |
|
|
|
|
| ארז בן-ארי מסייס עוד פרשיה טכנולוגית סבוכה. והפעם: מה התאריך היום? |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא תאמינו כמה חישובים מורכבים מסתתרים מאחורי דבר כה יומיומי וטריוויאלי כמו לוח שנה. אפילו אם אין לכם לוח שנה על הקיר בחדר העבודה, גם אתם חיים לפיו. לוח השנה קובע את סדר חייו של כל אדם ממוצע, החל בתשלום חשבונות ובקבלת משכורת ועד השאלה מתי נתאסף סביב שולחן ליל הסדר.
מדידת הזמן היא מדע עתיק יומין, שגילו כגילה של האנושות. התבניות החוזרות של מעבר הזמן ידועות לכולנו, אבל לבני האדם לקח לא מעט זמן כדי לגלות ולתעד את כולן. מחזורי החושך והאור של היממה, למשל, נראים מובנים מאליהם, אך למעשה הם דבר מורכב מאוד. זמן האור והחושך משתנים במהלך השנה, וכך גם בין אזורים שונים של כדור הארץ. את התבניות הגדולות כמו חילופי העונות היה מסובך יותר לתעד, אבל כיום אנחנו מבינים טוב יותר את תנועת גרמי השמים, ולכן ברור לנו אורך השנה וגם אורך מחזור הירח.
הצורך בלוח שנה נבע במקור מענף החקלאות: כדור הארץ מקיף את השמש פעם בשנה, ובמהלכה מתחלפות 4 העונות בהתאם למרחקו מהשמש. לוח השנה הוא למעשה אמצעי מתמטי למדידת הזמן על פני השנה. כדי להקל את המעקב, חולקה השנה הארוכה לחודשים המורכבים מימים, שעות, דקות ושניות. במשך השנים השתמשו בני האדם בכמה סוגים של לוחות שנה. חלקם מבוססים על תנועת השמש, אחרים על הירח, ויש כאלה אקזוטיים יותר, כמו זה המבוסס על תנועת כוכב נגה.
הבעייתיות שנתגלתה כבר לפני אלפי שנים נובעת מכך שהטבע לא כל-כך
אוהב להתאים את עצמו להחלטות שלנו, ולמעשה פרק הזמן של שנה הוא קצת יותר מ-365 יום . בגלל אי-הדיוק, עם השנים תופעות הטבע זזו מהתאריכים הקבועים שלהן, ולכן נוצר הצורך בלוח שנה מדויק יותר. עוד לפני הספירה העריכו האסטרונומים כי השנה נמשכת 365 ימים ורבע, ולכן נקבע כי אחת ל-4 שנים תהיה שנה מעוברת הארוכה יותר ביום אחד, כדי לפצות על הפסד הזמן. על סמך ההחלטה הזאת נקבע לוח השנה היוליאני, על שמו של יוליוס קיסר. לוח זה היה בשימוש החל בשנת 46 לפני הספירה ובמשך יותר מ-1,600 שנה , ובמקומות מסוימים אף דבקו בו עד לאחרונה. מאוחר יותר, עם התפתחות האסטרונומיה, התברר כי אורכה המדויק של השנה הוא 365.2422 יום - שנה, 5 שעות, 48 דקות ו-46 שניות .
בשנת 1582 החל השימוש בלוח השנה הגריגוריאני, על שמו של האפיפיור גריגוריוס ה-13. לא בכל העולם אימצו אותו בשמחה. מדינות מסוימות כמו רוסיה, יוון וסין החלו להשתמש בו רק במאה הקודמת, ולכן תאריכים היסטוריים של המדינות הללו מבלבלים. כך, למשל, מהפכת אוקטובר ברוסיה אירעה למעשה בנובמבר.
כמו בחברו היוליאני, גם בלוח הגריגוריאני שנה מעוברת מופיעה אחת ל-4 שנים , ובשנה כזאת חודש פברואר נמשך 29 יום במקום 28. עם זאת, כדי להשיג דיוק רב יותר, הוחלט גם כי שנה המתחלקת ב-100 אינה מעוברת אלא אם היא מתחלקת גם ב-400. לכן השנים 1800 ו-1900 אינן מעוברות, אבל השנים 1600, 2000 ו-2400 דווקא כן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
ואיך עובד הלוח היהודי?
|
|
|
 |
|
|
|
גם בישראל הלוח המקובל הוא הגריגוריאני, ולפיו מתנהל המשק, אך במקביל נעשה שימוש בלוח היהודי, שעל-פיו נקבעים חגי השנה. בלוח היהודי נמדד הזמן על-פי תנועת הירח, המקיף את כדור הארץ אחת ל-29.5 יום בערך. על-פי חישוב זה, שנה מורכבת מ-354 יום , ולכן 11 הימים החסרים מצטרפים יחדיו פעם בכמה שנים לחודש נוסף-אדר ב'. הכלל קובע, כי בכל 19 שנה יש 7 שנים מעוברות. להתאמה הזאת אחראי גוף בשם "היכל שלמה", שבכל שנה מפרסם את הלוח המעודכן.
החישוב של התאריכים היהודיים וההתאמה שלהם לתאריכים הגריגוריאניים הם מסובכים במיוחד, ומי שלא רוצה להיות תלוי בפרסומים הרשמיים יכול לעניין בלוח השנה המקוון www.hebcal.com, המכיל מידע על התאריכים בעבר ובעתיד, ואפילו מאפשר הוספה שלהם לתוכנות לוח שנה מסוימות באופן אוטומטי. מידע נוסף על הלוח היהודי ניתן למצוא כאן.
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
