 |
/images/archive/gallery/103/955.jpg בית המשפט העליון.
פלאש 90  |
|
|
| בג"ץ דחה ההכרעה בעניין הגיור
|
|
| 11 השופטים קבעו שעצם הגיור
בחו"ל לא משנה לצורכי הכרה בו.
השאלה עכשיו: איזה גיור תקף |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
ינון קדרי
31/5/2004 9:43 |
|
|
|
|
|
|
|
בג"ץ החליט הבוקר לדחות ב-45 יום את מועד מתן פסק הדין בשאלת תקפותו של גיור שנעשה בחו"ל.
השורה התחתונה של החלטת בג"ץ היא שסוגיית הגיור לשם אזרחות שבה וחוזרת אל שאלת "מיהו יהודי". השופטים קיבלו החלטה שלפיה משמעותה של עליה לישראל הינה התגבשות של רצון אצל יהודים להשתקע בישראל. לכן, קבעו השופטים, אין חשיבות לשאלה כמה זמן שהו המתגיירים בארץ לפני
שנסעו להתגייר בחו"ל כדי לקבוע האם ראוי להכיר בגיור.
אך השופטים טרם הכריעו בשאלה אילו מבין סוגי הגיור - האורתודוקסי, הרפורמי או הקונסרבטיבי – תקפים לצורך חוק השבות. לצורך הכרעה בסוגיה ביקשו השופטים משר הפנים, אברהם פורז, להעביר את עמדתו בנושא בתוך 45 יום, מכיוון שבידם מצויה רק עמדתו של שר הפנים הקודם, נתן שרנסקי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
קפיצה קטנה לחו"ל
|
|
|
 |
|
|
|
בג''ץ דן בנושא בהרכב של 11 שופטים. הוא דחה את טענת המדינה, שלפיה אין להכיר בתקפותם של גיורים המכונים "גיורי קפיצה"; מקרים שבהם החלו המתגיירים בארץ את הליך הלמידה לקראת הגיור, אבל הגיור בפועל התבצע בחו"ל ללא שהמתגיירים התערו בקהילה היהודית שם. לאחר ה"קפיצה" לחו"ל לצורכי גיור, הם שבו ארצה.
בשנת 1989 קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, מאיר שמגר, שיש לקבל כל מי ש''התגייר בקהילה (בחו''ל)'', בין אם הגיור נעשה בקהליה אורתודוקסית, רפורמית או קונסרבטיבית. פירוש משרד הפנים להחלטה היה שמי שביצע ''גיור קפיצה'' – כלומר חי בארץ, נסע להתגייר בחו''ל אך לא ''התערה בקהילה'' - אינו זכאי לקבל מעמד עולה על פי חוק השבות.
עד שנת 1996, גם מי שלמד בארץ והתגייר בחו''ל הוכר כיהודי וזכה לאזרחות במסגרת חוק השבות. אז התרחש מקרה הדחייה הראשון: תמרה מקרינה, מורה לעברית מטעם הסוכנות היהודית בסנט פטרבורג ברוסיה, עלתה לארץ כתיירת בעקבות בתה שקיבלה אזרחות לאחר שנישאה ליהודי. מקרינה החלה בתהליכי גיור רפורמיים, ובמרץ 1996 נסעה להתגייר ברוסיה. לאחר שחזרה לישראל הגישה בקשה למשרד הפנים לקבל מעמד של עולה, אבל נענתה בשלילה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
