 |
המאבק על הילד אינו יורד מסדר היום הציבורי. אולם הדיון נכנס לתוך סמטה צרה, בו יש רק מנצח יחיד וצודק. והשאלה היא רק מי הוא זה אשר יזכה בילד. ברי, שהדיון המשפטי יסתם, רק אחר הכרעת בית המשפט העליון. נקווה שהסטטוס המשפטי ישאר על כנו עד אשר תהיה החלטה סופית בערכה המוסמכת שאין אחריה עירעור. לתוך הדיון, נשאב מהעבר משפט שלמה, אולם שאלת המפתח הגדולה, שאין לה פתרון חד משמעי בכתובים, היא מה מטרת שלמה בנסיון שהציב בפני שתי הנשים? האם גילוי האמת המשפטית בלבד, מי זו האם האמיתית. או שמא רצה שלמה, לברר בעזרת מצג משפטי מדומה, מי מסוגלת להתגבר על טובתה האישית ולהעדיף את טובתו של הילד. בסופו של התהליך התלכדו שתי המטרות לאחת והאם שהעדיפה את טובת הילד, היא זו שילדתו. אם נלך בדרך זו ונחפש את טובת הילד, נגלה ששיתוף פעולה בין שתי האמהות יניב ברכה כפולה. חכמינו במשנה מלמדים אותנו, דין מפתיע שיכול להוציאנו מהסבך. כאשר אביו ורבו בבית השבי. הראשון שזוכה לחילוץ ופדיון, הוא דווקא רבו ורק אחר כך אביו. הנימוק לכך הוא: "שאביו הביאו לעולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא". מהיגד זה ניתן להסיק שבגידולו של ילד, ישנם מספר מרכיבים שונים, שבהצטרפותם למארג אחד, יוצרים ילד מאושר. הראשון, הוא הרכיב הפיזי, הכולל בית חם ואוהב. הוא הנקרא בפי חכמינו: 'הביאו לחיי העולם הזה'. והרכיב השני, הוא התפתחותו האישית מבחינה רוחנית ומוסרית, הוא המכונה במשנה: 'מביאו לחיי העולם הבא'. הגדלת מספר רכיבי הגידול שילד זקוק להם, תאפשר לעבור ולשנות, את הקונספציה. מתחום המאבק המשפטי, לשדה הגישור. הרציונל עליו מבוסס הליך הגישור אומר, שיש לצאת מהעמדה בה מתחפר כל הורה, לעבר מציאת הצרכים היחודים, של כל אחד מהנמצאים בעין הסערה. אפיון הצורך של כל משפחה והתמקדות בטובת הילד יטופלו ע"י אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, שרכשו השכלה ומיומנות בתחום הגישור. טוב ייעשה לילד, אם בית המשפט יעביר את הדיון למסלול בו שתי הנשים בעזרת גורמי טיפול מוסמכים ומקצועים ישתפו פעולה וכל אם תקח אחריות על תחום אחד בחיי הילד. בדרך זו האנרגיות לא יתנגשו זו בזו, אלא יעצימו אחת את רעותה. טוב יעשה למשפחות אם יעברו תהליך, שבו במקום להוציא זמן, כסף ומשאבים, על עורכי דין ומלחמה שאינה פוסקת, יתעלו את כוחותיהם לטובת הילד. הרב מרדכי גודמן הוא חבר בארגון רבני צהר.
|
 |
 |
 |
 |
|
|