 |
/images/archive/gallery/105/309.jpg שלמה בן צבי
צילום: ראובן קסטרו  |
|
|
יאיר שפירא, כתב העיתון, על מערכת היחסים המורכבת בעידן אמנון לורד |
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
יאיר שפירא 23/6/2004 11:45 |
|
|
|
|
 |
עמדתי משתומם. דבר אחד הוא להיות קורא מזדמן באגף היהדות של NRG ולא להבין על מה המהומה, ודבר אחר הוא להיות בשר מבשרה של המערכת ולא להבין מילה ממלחמת הטוקבקיםהאכזרית. הייתכן שדווקא אני, חובב מהומות ושערוריות, החמצתי את תולעי השנאה נוטפי הרעל המזדחלים במסדרונות העיתון. דווקא אני פספסתי את הטלנובלה שהתרחשה מתחת לאפי ממש. אחוז עלבון התקשרתי אל עמיתי לגיליונות השבועון הניצי ובקול רועד שאלתי: "למה?" "אתה עדיין לא היית פה כשזה קרה". ניחמוני עמיתי, וסיפרו לי על ימים רחוקים בהם פוטר עורך העיתון, עמנואל שילה. הם סיפרו על יחסים עכורים בתוך המערכת, על עובדים מושפלים, על קרע בין העורך לבעלים. דברים אותם לא שיערו אבותינו ואף אני אחסוך אותם מעיניהם הסקרניות של בני בניהם. עיקרו של דבר, כל הרפש שנשפך על פני המסך, מהביל בקרבם של המגיבים עוד מאותם ימים רעים ורחוקים. אני דווקא מעודכן, המגיבים לא. מקור ראשון הוא מקום שטוב לעבוד בו, חבורה שכיף להיות שייך אליה. אמנון שומרון הוא מקצוען אמיתי והיה בוס נהדר. עם המון סבלנות טיפח דור חדש של עיתונאים והשכיל לשמור על יחסים טובים עם הותיקים יותר. הוא הצעיד את העיתון שהלך והתעבה ותפוצתו הלכה וגדלה. הבעלים החדש, שלמה בן צבי, לא פיטר את אמנון שומרון כי הוא היה עורך כושל, בעיקר, מפני ששומרון היה עורך נהדר. שומרון הוחלף כי לא התאים למיצובו החדש של העיתון. בן צבי רוצה עיתון מרכזי וגדול. לכן הוא העביר אותו לבנין גדול ומרכזי בתל אביב. לכן הוא רצה עורך חדש, חילוני. זו היא דרכו של בן צבי, זה העיתון שלו. שומרון עזב. בן צבי חיפש וחיפש, ומצא את היורש אצלו בבית. על אמנון לורד אני לא יכול לכתוב מטוב עד רע. זה לא פייר, הוא הבוס שלי. אומר אך זאת, לורד ייצב במהירות את אי הוודאות שהשתררה לאחר פיטוריו של שומרון. בן צבי קיבל את הניחוח האינטלקטואלי שחיפש, העיתון התמרכז פוליטית ובקרוב צפו להתעבות נוספת של הגיליון. בין שומרון ולורד נשמרת מערכת יחסים טובה והערכה הדדית ביניהם אינה מס שפתיים דיפלומטי. אבל עדיין לא כולם מרוצים, בעיקר אותם מחרחרי ריב ומדון מאותם זמנים רחוקים. הניחו להם להמשיך ולפצוע את מוגלתם בחוריהם באשר הם שם. הם לא חדשות, הם בקושי היסטוריה.
|
 |
 |
 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|