 |
/images/archive/gallery/109/106.jpg חייל צהל מניח תפילין
צילום: AP  |
|
|
| נשבר לי מהמשיחיות של איתם |
|
| יו"ר "ציונות דתית ריאלית" מאס בשלטונו של אפי איתם. הוא מעדיף מפד"ל מתונה בראשות אורלב |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
שי בנימיני
29/6/2004 15:24 |
|
|
|
|
|
|
|
אקדים ואציין פרט חשוב, כיפה סרוגה מונחת על ראשי אך אינני מפד"לניק. ולמרות זאת, המהפכה, או שמא נאמר ההפיכה, המתרחשת לנגד עינינו במפד"ל מעניינת אותי ככל יהודי המשתייך לחברה הציונית דתית. כמו בכל מחלוקת יש כאן שני צדדים - האחד מושך ימינה והשני בולם ומאזן את הראשון, או שמא נאמר, מי שלא מושך ימינה, מושך... רחמנא לצלן, שמאלה.
מתוך כלל הציבור הציוני-דתי במדינה אך מיעוט מתגורר בשטחי יש"ע. אותו מיעוט אוחז במושכות ההנהגה, הן הפוליטית הן הרוחנית. אותו מיעוט ממשיך לנסות ולקבוע את סדר היום של כלל הציבור הציוני-דתי ולצערי הוא עושה זאת בהצלחה כבר שלושה עשורים, תוך רמיסת כל דעה אחרת (ההלכה היהודית בנוגע לפינוי אדמת א"י, למשל, אינה כה ברורה כפי שמציגים זאת רבני יש"ע).
האידיאולוגיה/תיאולוגיה שיצאה מבית מדרשו של הרב צבי יהודה קוק ז"ל, ראש ישיבת מרכז הרב ואביו הרוחני של גוש-אמונים הלכה וצברה לה תומכים רבים בקרב הציבור הציוני-דתי וכיום היא מושלת בכיפה, תרתי משמע, ללא עוררין. עד שהגיעה תוכנית ההתנתקות.
תוכנית ההתנתקות מתחילה ליצור מציאות חדשה בכל המישורים. במישור הפוליטי ברור לכולי עלמא שיש רוב בעם ישראל שתומך בתוכנית זו. נכון להיום זהו רק עניין של זמן עד שהרצועה תפונה. ובמפד"ל ההתגוששות בעיצומה - בצד אחד הריאליסטים ובצד השני המשיחיסטים. מתרחשת כאן תופעה מוזרה: בעוד קולו של הצד המשיחי בוקע מבעד לכל מיקרופון, מודבק על כל סטיקר ומרוסס על כתלי בניינים, הקול של הצד הריאליסטי מזדחל לו, בביישנות מה, מבעד לכלי התקשורת וכמעט שאינו מחלחל בצינורות התקשורת הדתיים.
יישום תוכנית ההתנתקות יגרור פינוי של יישובים שלמים שנבנו בעמל רב ועקירת משפחות רבות מבתיהם, ברם האלטרנטיבה היא המשך שלטון ישראלי באוכלוסייה עוינת, שמונה נכון להיום יותר משלושה מיליון איש. המשך מצב זה יוביל להרס מוחלט של מדינת ישראל כמדינה יהודית (ואינה דומה בעיית ערביי ישראל לבעיית פלשתינאי יש"ע). עתה עומדות בפנינו שתי ברירות – להתנתק או להמשיך ולשבת במוצב אורחן (ולא הזכרתי את ה"שלום", רעיון שכפי הנראה איננו אקטואלי לדורנו). הבחירה הזאת עומדת לפתחו של זבולון אורלב ותקוותי היא שכבוד השר יכריז קבל עם ועדה שהוא תומך בהתנתקות. כדי שיוכל לבצע צעד אמיץ זה חובה עליו לנקוט בצעד חשוב הרבה יותר – הוא יצטרך להתנתק מכל שכבת המשיחיות שדבקה במפד"ל ולהקימה מחדש.
נראה כי המפד"ל עומדת היום לפני הכרעה חשובה שתשפיע על עתידה ועל עתיד הציונות הדתית כולה, האחרונה חשובה הרבה יותר מהראשונה. זבולון, עליך להכריע האם תחלץ את הציונות הדתית מהמשבר בו היא שרויה היום, משבר שילך ויגדל כאשר ההתנתקות תגיע, או שמא תוביל (או תניח לאחרים להוביל) אותה אל עברי פי פחת ובכלל זה מלחמת אחים שתפרוץ חלילה, אם נמשיך לשמוע התבטאויות כמו זו של אורי אליצור.
אחריות גדולה רובצת על כתפיך, כבוד השר, אך בטוחני שהתמיכה שתקבל, גם אם לא תהיה רעשנית (המתונים, כידוע, מתקשים לצעוק) תהיה גורפת. רק חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת.
שי בנימיני הוא יו"ר ציונות דתית ריאלית.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
