 |
/images/archive/gallery/122/983.jpg איורים
איור: אורי אלון  |
|
|
|
|
| בראון דסברג לומד מפרשת השבוע איך להתמודד עם אירועים שוליים בחברה |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
בראון דסברג
2/7/2004 10:29 |
|
|
|
|
|
|
|
דמיינו לעצמכם מה היה קורה אילו אדם שאינו מכיר את מדינת ישראל, היה קורא עליה ספר אחד בלבד – את דוח מבקר המדינה, או אילו אדם שלא מכיר את צה"ל, היה קורא רק דוחות של תאונות אימונים. מן הסתם הם היו חושבים שיש לנו מדינה מושחתת וצבא רשלן, וכל זאת בגלל, שדוחות אלו מתמקדים בפרטים השליליים היוצאים מן הכלל, ולא עוסקים בָכלל עצמו.
זה מה שקורה לנו כשאנחנו קוראים על בני ישראל במדבר. אנו קוראים על כל חטאי בני ישראל, ובעינינו נוצר הרושם שמדובר בעם שכל הזמן מתלונן, חוטא, מורד, וכפוי טובה כלפי מי שהוציא אותו ממצרים. תחושה זו מלוה אותנו עד כדי כך, שאנו מתפלאים על הנביא ירמיה שתיאר בחיוב את תקופת המדבר: "כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה".
האמת היא שחטאי המדבר היו אירועים שבשולי החברה. בחטא העגל חטאו שלושת אלפים אנשים בלבד (0.5% מהחברה). בחטא קרח ועדתו ובתלונות שאח"כ חטאו כחמשה עשר אלף איש (2.5% מהאוכלוסייה – כל מנהיג היה רוצה אופוזיציה כזו). למרות המשיכה הגדולה לחטוא בבעל פעור, את החטא ביצעו עשרים וארבעה אלף איש (4%). איפה מסַפרים על כל "הרוב הדומם" שאהב את ה' והלך אחריו בארץ לא זרועה?
פעמים רבות, קשה לאנשים מתוך החברה להסתכל עליה מבט כללי. לשם כך מגיע אדם מבחוץ - בלעם. הוא מסתכל על כלל עם ישראל: "וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו", ואז הוא מתחיל לדבר על "הרוב הדומם": הוא מרעיף על עם ישראל המון שבחים שהפכו לנכסי צאן ברזל, כמו "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". דברים שהוא ראה משם (ראש הפסגה) לא רואים מכאן (החטאים של שולי העם).
המסר הזה נכון שבעתיים לדורנו. בעידן תקשורת ההמונים, כאשר כל אירוע חריג וסנסציוני תופס את מרכז הבמה, אנו עלולים לשקוע באירועים קיצוניים אלו ולשכוח את הכלל, במקום לעשות את ההיפך. במקום להתמקד בכלב שהרג ילדה, אפשר לזכור את כלבי השמירה והנחייה שעוזרים לנו. במקום להתמקד ברופא שהתרשל, צריך להתגאות במערכת הבריאות המתקדמת שהקמנו תוך שישים שנה. להלל את שירותי הרווחה ומוסדות הצדקה שמטפלים בכל רעֵב. להעריך את תנופת הבניה, כוחות הבטחון, התקדמות המדע ועוד ועוד...
בלעם מלמד אותנו שלמרות הביקורת על החריגים, צריך מדי פעם להסתכל על הכלל ולומר "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל".
בראון דסברג, מחנך וחבר בית מדרש תאיר.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
