 |
/images/archive/gallery/138/512.jpg איור לפרשת שבוע
איור: מנחם הלברשטט  |
|
|
|
|
| פרופסור שלום רוזנברג על פרשת מסעי |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
שלום רוזנברג
16/7/2004 13:00 |
|
|
|
|
|
|
|
הימים שבין י"ז בתמוז לתשעה באב ידועים כימי "בין המצרים", על שם הכתוב במגילת איכה (א, ב-ה): "כל רעיה בגדו בה היו לה לאויבים. גלתה יהודה מעוני...לא מצאה מנוח, כל רודפיה השיגוה בין המצרים" אחת הפרשיות הנקראות בשבתות בין המצרים היא פרשת מסעי. הפרשה מתחילה בתיאור "יבש" של 42 המסעות של בני ישראל במדבר, ממצרים ועד ליריחו: "ויסעו מרעמסס...ויחנו
בסכת. ויסכו מסכת ויחנו באתם...ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבות מואב על ירדן יריחו".
דור דור ומפרשיו. המפרשים המדעיים בני זמננו קוראים את פרשת המסעות בהקשרים היסטוריים שונים. כאן נביא קריאות אחרות, של קוראים שקפצו על פני ההיסטוריה והגיאוגרפיה וקראו את הפרשה בפרשנות קיומית. או אז ניווכח שאכן, אווירה של בין המצרים שורה על פרשתנו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
עם תקווה בגיהנום
|
|
|
 |
|
|
|
הראשונה היא קריאתו של ר' אברהם בן יעקב סבע, מרבני קשטיליא, שעם גירוש ספרד מצא מקלט בפורטוגל, והתיישב ב-Guimarayes, לא רחוק מהעיר פורטו. אלא שעד מהרה הפך המקלט לגיהנום. ב-1496 בעקבות נישואיו לאיסבל מספרד, ציווה המלך מ? נוא? ל על גירוש יהודי פורטוגל. מנואל הבין את הנזק הכלכלי הכרוך בכך, ונקט בתחבולות שטניות שונות כדי למנוע את יציאת היהודים בפורטוגל ולנצרם בעל כורחם. הוא הטביל בכוח את כל הקטינים, וכלא אותם כדי למנוע את עזיבת הוריהם. ביניהם היו גם בני ר' אברהם. בצו אחר, הכריח המלך את המתעתדים להגר להתאסף בבירה ליסבון. התאספו אכן, כ-20 אלף יהודים, אך הם הוטבלו בעל כורחם, ונאסר להם להגר. בין הבאים לליסבון היה גם ר' אברהם סבע. ילדיו וספרייתו נלקחו ממנו לפני בואו. מכל רכושו הביא בהיחבא רק את כתביו, כדי להצילם. דבר דומה יקרה 500 שנה מאוחר יותר עם ויקטור פרנקל, הפסיכולוג היהודי הגדול, המביא איתו לאושוויץ בהיחבא, כתב יד של חיבורו. כשהוא מתייעץ על כך עם אסיר אחר, עונה לו זה במילה גסה, הבאה לתאר את האבסורד שבמאווייו. מעין זה קורה לר' אברהם. כמה מיהודי ליסבון קידמו את פניו, והסבירו לו שאם יימצאו בידיו כתבים עבריים, יוצא להורג. בלית ברירה הוא מטמין את ספריו מתחת לעץ זית שהפך עבורו ל"אלון בכות", כי שמה קבר את שרידי מחמדיו שנשארו לפליטה מכל אשר לו. אך בכך לא תמה מסכת ייסוריו. יחד עם כמה מחכמי ליסבון, נכלא ר' אברהם במשך שישה חודשים, עד שהצליח להימלט ולהגיע לפ?ס שבמרוקו. כנראה שלפחות גם אחד מבניו הצליח לחזור ליהדות. בצפון אפריקה שיחזר ר' אברהם כמה מספריו האבודים. אחד מהם הוא "צרור המור" - פירושו לתורה.
את פרשת מסעי תופש רבי אברהם כייצוג הנדודים וההגליות העתידות להתרחש בהיסטוריה היהודית: "נכתבו בכאן אלו המסעות בשם ה', להשרישנו שורש וביטחון גדול בגאולה העתידה, ובעניין הצרות העוברות עלינו, ולחזק ידים רפות. לפי שה' צופה ומביט עד סוף כל הדורות וראה הגלויות שיעברו עלינו, ובפרט הגלות הרביעי החזק (גלות אדום - הנצרות), וכתב אלו המסעות להבטיחנו ביטחון גדול וחזק, כי אף על פי שנעבור צרות רבות ורעות, ה' יחיינו ויוציאנו מגלותנו". המסעות מתארים את גירושיו ותלאותיו הוא: "וזה להבטיחנו כי כן יעשה ה' בגאולה העתידה. שאף על פי שנהיה נעים ונדים מ? הר לגבעה וממלכות למלכות ומגירוש לגירוש, מארץ ישראל לחוצה לארץ, ומצרפת לספרד, ומספרד למלכות ישמעאל. . . כי בעוונותינו גלות ירושלים אשר בספרד כבר נתגרשו כולם ולא נשאר איש בכל המלכויות, זולתי הנשארים אשר נשארו מן השבי ומן המלקוח, ומן הדבר והרעב, נסים ופלטים מחרב אדום למלכות פרס ולמלכות ישמעאל. . . עד שנתקיים בנו בעוונותינו' "ונשארתם מתי מספר" תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרוב, ואנו בטוחים בה' שיוציאנו מגלותנו ומדלותנו, כמו שהוציא לאבותינו ממצרים, אף על פי שלא נהיה ראויים וכל זה מצד רחמיו". כעדותו של ויקטור פרנקל בתנאים השטניים שבאושוויץ, החזיקו מעמד אותם האנשים שהיתה להם משמעות בחייהם. המשמעות היא ה"מצרך" האנושי הראשוני והחיוני ביותר, מעבר לאוכל, למיניות, לעושר, לכבוד ולהצלחה. המאבד את משמעות חייו גוזר לפעמים בכך, דין מוות על עצמו. בחזון המשיחי ובייעוד להעביר את תורתו לדורות הבאים שמר ר' אברהם על משמעות חייו למרות שדרכי המסעות עברו בגיהנום.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
