 |
/images/archive/gallery/138/512.jpg איור לפרשת שבוע
איור: מנחם הלברשטט  |
|
|
|
|
| דוד אנסבכר על המותר והאסור, האמת והשקר בפרשת "ראה" |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
דוד אנסבכר
12/8/2004 15:11 |
|
|
|
|
|
|
|
"אל המקום אשר יבחר ה'...". אל מול עולם יחסי בו "הכל הולך" מציבה התורה בפרשתנו סדרת ערכים מוחלטים. יש ברכה ויש קללה, יש מזבחות אותם חובה לבנות, ולעומתם כאלה שחובה לנתץ, מקום מסוים אליו צריך לעלות ולזבוח, ומקומות מהם צריך להתנזר. אין עוד היתר לעשות "איש הישר בעיניו". יש נביאים אליהם מצווה לשמוע, וישנם כאלה שאותם חובה להמית, ערים קדושות וערים נידחות, את אלו שומה לטפח ואת אלה להכחיד, בהמות וחיות כשרות המוקרבות ונאכלות, וכאלה משוקצות.
עולם שבו נוהגים על פי הישר בעיני כל איש, יש בו ממאפייני תקופת המדבר. החיים ניסיים, צרכי המזון, הלבוש והביטחון מסופקים בדרך נס. אין אחריות רבה כל כך, אין צורך לקיים מגוון מערכות ציבוריות, ניתן לאפשר לכל אחד לחיות על פי אורח חייו, במאהל ללא גבולות ונחלות. עם ההגעה לארץ ישראל, מקום בו יש לייסד צבא ולכונן ממלכה, או אז למען היציבות, השלטון והמסורת, יש צורך בהכרעות ברורות, בקביעת גבולות המותר והאסור ובציות להם.
זהו גם אופי המעבר מתקופת ספר שופטים, לתקופת ייסוד המלוכה הישראלית בספר שמואל. תקופת השופטים מתאפיינת בהעדר תפיסה כוללת. ההנהגה מתבססת על שופט מושיע על בסיס שבטי, על פי צרכי השעה, תוך הדגשת העובדה כי אין שלטון מרכזי. "איש הישר בעיניו". לעומת זאת, מלכי יהודה וישראל מבקשים לכונן ממלכה, דבר הדורש עיצוב ברור, כללי התנהגות ואכיפה מוחלטים.
אלו פני הדברים גם במישור האישי. על כל אדם לתור אחר ערכי אמת אוניברסליים שמחייבים את כולם, כי ישנם כאלה במציאות. גם אם יש מקום לפלורליזם, הרי שישנו בסיס מוסרי רחב המשותף לכלל האנושות ומחייב את כולה. בעולם שבו לכל תפיסה יש לגיטימציה, כל גחמה מוסרית היא נראטיב אותו יש לכבד, חובה להשיב את השפיות הערכית, שבלעדיה ישוב העולם לתוהו ובוהו.
וכך גם במימד הלאומי. יהודי הלומד את מורשתו, טוב שיבחן את עצמו - היאך הוא מבסס את מכלול ערכיו והתנהגותו על פי עולם ערכים מוחלט, היכן הוא בונה מזבחות ומטפחם ואלו מזבחות הוא מעיז לנתץ. זהו גם יסוד הציווי של איסור התוספת והגריעה על האמור בתורה, ציווי המופיע בפרשתנו. ההנחיה המדוקדקת ברורה ומוחלטת, ומבוססת על יסוד שמרני, המתנגד ליצירתן של דרכי התקשרות רוחנית חדשה, שתרה אחר חיפוש האישי, אם זו מתנכרת למחויבות אותנטית, מוחלטת וברורה. חדשנות, כמו גם יצירתיות, בעולם הדתי והמוסרי, טוב להן שיצמחו על בסיס שורשים הנטועים היטב בקרקע יציבה ואיתנה, בה ניתן להבדיל בין טוב ורע.
פרשת ראה שבה ומזכירה לנו את הצורך והחיוניות במוחלט, בהלכה הפסוקה, באסור ובמותר, באמת ובשקר בברכה ובקללה. בהעמדת הדברים בדרך זו, קל יותר לזהות את הבחירה הרצויה והמתבקשת.
דוד אנסבכר הוא חבר בית מדרש תאיר.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
