 |
/images/archive/gallery/174/554.jpg בית כנסת
ראובן קסטרו  |
|
|
|
|
| התפילה והשופר פותחים שערי שמים, אבל זה לא מספיק כדי לגרום למתפללים לפתוח את הארנק. אז איך מנהלים בית כנסת, כשרק חשבון החשמל יכול להגיע לאלפי שקלים? גובים דמי חבר חודשיים, מוכרים עליות לתורה וכיסאות לחגים, מגייסים מהממשלה תקציבים ומחזרים אחר שומרי מסורת עשירים. בארה"ב כבר אפשר לקנות "חבילות תפילה" ב-100 אלף דולר. כך שהשמים הם באמת הגבול |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
דרור מרמור
24/9/2004 2:42 |
|
|
|
|
|
|
|
מספרים על יהודי מבוגר, מאותם אלה שספק גדול אם ידעו מימיהם טעמן של תורה ומצוות, אשר נכנס לאחד מבתי הכנסת המכובדים בעיר, ופנה לראש הגבאים הידוע של הקהילה. "הכלב שלי מת הבוקר", לחש לגבאי בראש מורכן, "ורציתי לברר אם יש אפשרות לערוך לו טקס אזכרה דתי ומכובד בהיכל בית הכנסת". רגע לפני שהוא נזרק לרחבה שבחוץ, הספיק אותו יהודי לשאול את הגבאי אם הוא מעריך שבבית הכנסת הרפורמי, הנמצא בצדו האחר של הרחוב, יסכימו לקבל אותו.
"הוצאתי הבוקר מהבנק 50 אלף דולר לטובת הנצחת הכלב", הסביר לגבאי, "ואני לא רוצה להיסחב יותר מדי זמן עם סכום כה גדול בכיס המעיל". " למה לא אמרת שהכלב יהודי? " שאל הגבאי, ועוד באותו ערב ערך בבית הכנסת טקס אורתודוקסי למהדרין לכלב הגביר, שאליו הוזמנו כל נכבדי הקהילה. על אף שהסיפור לא היה ולא נברא, הוא יכול להצביע על ההכרה ההולכת וגוברת בצרכים הכספיים ובפוטנציאל הכלכלי הטמון בכל בית כנסת.
אמנם, ב-2,000 השנים האחרונות הוקמו ברחבי העולם רבבות בתי כנסת, אבל מעולם לא העזו רבנים לנסח כללים הלכתיים ברורים, שינחו כיצד להשיג את המימון להקמת בית כנסת ולאחזקתו,
סוגיה שללא ספק הטרידה את פרנסי הקהילות. אפשר למצוא תשובות של רבנים לשאלות שעלו במהלך הדרך, למשל: כיצד לטפל באלה שאינם רוצים או אינם יכולים לשלם? אבל מאחר שמדובר בעניינים כספיים, תמיד העדיפו הרבנים לתת את העצות ביום שאחרי, ולא להתעסק חלילה בעניינים החומריים המאוסים עוד בטרם צצו הבעיות. ואכן, ענייני כסף וכלכלה היו בדרך כלל נחלתם של הספסלים האחוריים.
איש העסקים מוטי זיסר סיפר לפני מספר שנים כי בית כנסת מוהליבר שבבני-ברק חביב עליו ביותר, כי שם תמיד יודעים לומר אילו מניות כדאי לקנות ואיזה למכור. דיבורים על כסף נתפסו כנחלתם של הבטלנים היושבים בירכתי בית הכנסת, בעוד שהגבאים והמתפללים בקדמת הבמה העדיפו להתמקד בעניינים שבקדושה. יתרה מזו, עד לא מכבר (ודאי במונחי הזמן של החיים היהודיים) נגע התקציב הנדרש לבית הכנסת בעיקר למימון הקמתו. לאחר שכבר עמד על הרגליים, כמעט לא נדרשו כספים לצורך אחזקת בית הכנסת. מאחר שרוב התפילות נערכות בשעות היום המוארות, לא נזקקו כמעט המתפללים לחשמל. בחודשי החורף הם לכל היותר הסיקו את ההיכל בעזרת כמה עצים, ועל מזגן בקיץ איש לא חלם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
כסף ותורה הולכים טוב ביחד
|
|
|
 |
|
 |
|
גיוס כספים במהלך השנה
|
|
|
 |
|
|
|
די היה בתרומת "מחצית השקל" בכניסת חודש אדר (מנהג שנוהגים לזכר תרומה שהרימו בני ישראל לצורך בניית המשכן במדבר), כדי לקיים את בית הכנסת ולהחזיקו עד לשנה הבאה. אבל היום המצב שונה בתכלית. ההוצאות לאחזקה הבסיסית של בית הכנסת (חשמל, ניקיון, מזגן וכדומה) יכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש. רואה החשבון חגי אפלקר ממשרד הורביץ, אשרת, מג'ר, אפלקר, לוגסי, המבקר את ספרי החשבונות של מספר בתי כנסת ועמותות, מדגיש כי גם הבנקים אינם עושים הנחות לבתי הכנסת, ולא נותנים להם להיכנס ליתרות חובה.
מה שמכריח את הגבאים לנהל דוח מפורט של הכנסות מול הוצאות. גם ההנחה שלפיה התרומה הוולונטרית של המתפללים תצליח לקיים את בית הכנסת, כבר חלפה מן העולם. גבאי בית הכנסת יודעים לספר על אותה קהילה, שסיימה בסעודת שמחת תורה את חבית היין שהוחזקה במרתף, וחששה כי לא יימצא תורם לחבית חדשה עד השנה הבאה.
אחד המתפללים העלה רעיון מבריק, שמצא חן מיד בעיני כל המתפללים האחרים: אם כל אחד מבני הקהילה ישפוך לתוך החבית בזמנו החופשי כוס יין-שרף אחת מביתו, הרי שהחבית תתמלא עד הסעודה הבאה. הסוף ידוע: בערב שמחת תורה הציץ הגבאי לתוך החבית, וגילה שכל אחד חסך רק את הכוס שלו, מה שהותיר כמובן את החבית ריקה לחלוטין בסעודת אותה שנה.
מרבית הגבאים למדו שצריך לכפות על המתפללים להביא נדבה קבועה לבית הכנסת, בדרך כלל בצורת דמי חבר חודשיים, מכירת מושבים לימי החגים וכדומה, אשר תבטיח הכנסה בטוחה לקופת בית הכנסת. אגב, רואה החשבון אפלקר מציין כי העובדה שהתרומות מגיעות כדמי חבר או כתשלום קבוע אחר פוגעת במתפללים עצמם, שאינם יכולים בשל כך לדרוש את הזיכוי שקבע החוק (בשיעור מכובד של 35 אחוז) במקרה של תרומה.
אבל מלבד תשלום קבוע של החברים, המהווה ברוב בתי הכנסת את עיקר ההכנסות, הגבאים עושים הכל כדי לגייס כספים נוספים במהלך השנה. אפשר לומר בהכללה כי אותן תרומות חד-פעמיות - בעקבות התחייבות בעת עלייה לתורה, פתיחת ארון הקודש, אירוע משפחתי, הנצחת קרוב משפחה או סתם רצון טוב להרים תרומה לבית הכנסת - גבוהות לאין שיעור בקרב בני עדות המזרח לעומת אחיהם האשכנזים. קשה להצביע על הסיבה לכך, אבל בתי הכנסת הספרדיים הם בדרך כלל מפוארים ועשירים הרבה יותר מבתי הכנסת האשכנזיים, הנמצאים באותו מקום יישוב. נראה כי הפער הבולט בין הסטנדרטים של בתי הכנסת נובע מכך שהזיקה למסורת רווחת יותר אצל בני עדות המזרח, גם אלה שאינם מגדירים עצמם כדתיים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
כלכלת בתי כנסת
|
|
|
|
|
|
|
שואבים גם מקופת המדינה
|
|
|
|
|
|
|
אותם יהודים מגיעים לא פעם במהלך השנה לבית הכנסת, וטורחים להשאיר בקופה סכומים לא מבוטלים. זה לא סוד שבתי כנסת מחפשים בנרות נדבן ידוע שיוכל לתמוך בהם. רבים מבתי הכנסת הספרדיים מנצלים לא פעם את הזיקה של המיליונרים הספרדים למסורת, כדי "לסחוט" מהם תרומה הגונה. מיליארדרים ומיליונרים ישראלים ספרדיים, כמו משפחות רקאנטי וקרסו או אנשי העסקים יצחק תשובה וסמי שמעון, אולי לא מגיעים שלוש פעמים ביום לבית הכנסת, אבל זיקתם לדת ולמסורת היהודית מכניסה למוסדות דתיים שונים לא מעט כסף. הציניקנים יאמרו כי כל אחת מהעדות דואגת לפאר את בית חלומותיה.
בשביל האשכנזים מדובר קודם בצו- 4 רך לדאוג לדירה הפרטית (וכשההשקעה הזו תושלם, כך הם מבטיחים, הם יפרישו כספים רבים לטובת בית הכנסת). בעוד שהספרדים מבקשים לפאר קודם כל את בית הכנסת. לבד מכספי התרומות, לומדות בשנים האחרונות יותר ויותר קהילות לשים את הדגש גם על חיסכון בשורת ההוצאות. רק החודש קיים היכל שלמה בירושלים כנס של מאות גבאים מרחבי הארץ, בניסיון לאגד אותם ולנצל את יתרון הגודל, לצורך רכישת מוצרים אלמנטריים שלהם נזקק כל בית כנסת בהנחות משמעותיות.
צינור לא פחות חשוב שממנו לומדים בתי הכנסת לשאוב, הוא קופת המדינה, שבתקציבה מסתתרים עשרות מיליוני שקלים המיועדים להקמת מוסדות דת. ראש תחום תקציבים במשרד ראש הממשלה, אריאל קטן, מציין כי בשנים האחרונות מיועד התקציב אך ורק לבניית בתי כנסת ניידים (מעין קרוואנים), שעלות הקמתם זולה בהרבה, וגם זה בתנאי שהם לא ייוחדו לעדה מסוימת. בימים אלה, לאחר שתקציב הקמת מבני דת עבר למשרד השיכון (בעקבות פירוק משרד הדתות), מגבשים במשרד קריטריונים מחמירים נוספים כדי שהתקציב (כ-20 מיליון שקל) יגיע בעיקר לאוכלוסייה נזקקת ולאזורי הפריפריה. עד לאחרונה ייחד משרד הדתות תקציבים גם לרכישת סידורי תפילה, חידוש הריהוט וכדומה.
בשנה שעברה, למשל, הסתכם תקציב הריהוט בכחצי מיליון שקל, שרובו המוחלט זרם לבתי כנסת של עולים חדשים ואוכלוסיות חלשות. גוף ממשלתי נוסף שגילו בתי הכנסת, בעיקר בשנים האחרונות, הוא משרד החינוך. המשרד מחלק בכל שנה עשרות מיליוני שקלים לעמותות שונות, תמורת שיעורים וסדנאות הקשורות במידה מסוימת לתכנים יהודיים. בית כנסת המספק קורת גג לעמותה כמו אל-עמי (שתקציב שיעורי התורה והתרבות שלה עמד בשנה שעברה על 957 אלף שקל) או עמותת חזון האחראית ל"הווי חברתי ודתי" (תקציב שנתי של 1.48 מיליון שקל), יכול ליהנות מחלק לא מבוטל מאותם תקציבים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
תקציב המיועד לבתי כנסת ניידים
|
|
|
|
|
|
|
לרכוש 'חבילות תרומה' ב- 100 אלף דולר
|
|
|
|
|
|
|
גם האפוטרופוס הכללי נענה פעמים רבות בחיוב לבקשות סיוע, למשל לצורך הקמת מערכת מיזוג מרכזי בבית כנסת, והקציב סכום לא מבוטל של כ-20 אלף שקל לכל עמותה שפנתה אליו. הסוכנות היהודית, שכבר מזמן אינה עוסקת רק בעליית יהודים מהתפוצות, החלה לפני מספר שנים לסבסד פעילויות הקשורות לתרבות יהודית. עובדה זו איפשרה לבתי כנסת מתוחכמים מעט להפוך את שיעורי התורה של הרב ל"שיעורים בנושאי יהדות ומסורת", כדי לקבל נדבה מהסוכנות.
מעבר לכל אלה, רשויות מקומיות רבות מסייעות לאחזקת בתי הכנסת ולשיפוצם, הכל בהתאם לכוחם הפוליטי של הדתיים בעיר, ובעיקר בתקופות של ערב בחירות. דווקא על רקע מאבק ההישרדות שבו נתונים בתי כנסת רבים בארץ, מסתבר שיש לא מעט בתי כנסת שלמדו להפוך את משכנם לאימפריה כלכלית.
בעזרת חגיגות בר-מצווה מפוארות לילדי השכונה, בריתות ואפילו חתונות באולם הסמוך, מצליחים אותם בתי כנסת להציג הכנסות לא מבוטלות המסייעות להם לקיים, בין השאר, ארוחות מכובדות למתפללים בכל בוקר (כמו בבית הכנסת הגדול במרכז ירושלים), מה שוודאי עוזר לעיבוי המניין. אפילו רשויות מס הכנסה הבינו את הפוטנציאל שטמון בחלק מבתי הכנסת, והן מנסות לאתר הכנסות כלשהן שיהיו חייבות במס ממש, כאילו היה מדובר בחברה רגילה (אף שבית הכנסת רשום בדרך כלל כמוסד ללא כוונת רווח-מלכ"ר). אבל בתי הכנסת בארץ יכולים רק לקנא בסדרי הגודל של הכנסות ותרומות שמהן נהנים בתי כנסת מעבר לים.
כך למשל, בית כנסת השול (Shul) שבפלורידה מאפשר למתפללים לרכוש מגוון של "חבילות תרומה". מדובר במרכז יהודי ענק המאגד סביבו את מיטב עשיריה היהודיים של מיאמי, בהנהגתו של הרב הכריזמטי שלום ליפסקר. כדי לשכנע את ה"לקוחות" הפוטנציאליים, מצוטט בעלון הפרסום של בית הכנסת מכתבו של הרבי מלובביץ', המציין כי התורם לבית כנסת ה שול מסייע ל"שמירת אש התורה באזור ובעולם כולו". לבד מדמי חבר מינימליים של 1,000 דולר לשנה בשביל משפחה, יכול המתפלל לרכוש אחד ממסלולי החבילות.
רף מינימלי של 1,800 דולר מזכה את התורם, מלבד חברות בקהילה, גם בפסוק שייכתב על שמו בספר תורה, בשתי אותיות בספר שאותן הוא יכול להקדיש לחבר או לקרוב משפחה ובסידור מיוחד. הרף המקסימלי עומד על לא פחות מ-100 אלף דולר לשנה, ותמורתו יקבל התורם ארבעה כיסאות לחגים בבית הכנסת (וכן שמונה מושבים לקונצרט שעורכת הקהילה), שלוש פרשות תמימות שייכתבו על שמו בספר התורה, 540 אותיות שאותן יוכל להקדיש לחברים או לבני משפחה, טיול משותף לו ולרעייתו עם רב בית הכנסת ורעייתו הכולל ביקור פרטי בביתו של הרבי מלובביץ' בברוקלין, רישום ב"מניין ה'" של בית כנסת וכן שמונה סידורים וחומשים, עשר מזוזות וארבעה זוגות תפילין.
התחייבות לעשר שנים, שמשמעותה למעשה תרומה של מיליון דולר, מנציחה את התורם בלוח הוקרה הניצב על הקיר שמחוץ לבית הכנסת. אגב, עלון בית הכנסת מבטיח גם למי שתורם עשרה דולר "בלבד", כי יזכה להיות אחד מל"ו (36) צדיקים שעליהם נשען העולם כולו ( "Lamed Vavnick" , כפי שהוא מכונה בעלון). כדאי גם לזכור כי בית כנסת בחו"ל הוא בדרך כלל לא רק בית תפילה. בעזרת תשלומי החברים והתרומות צריך לתמוך גם בהפעלת מקווה, במערך פעילות יהודית לחברים ועוד.
לכן לא מעט קהילות אורתודוקסיות ברחבי העולם נאלצות להגמיש את כללי ההלכה המסורתיים, כדי להגיע למסה קריטית גדולה ככל האפשר של מתפללים, שתאפשר לקיים את הקהילה. לדוגמה, בבית הכנסת האורתודוקסי שבלימה, בירת פרו, מגיעים מרבית היהודים בכל שבת לבית הכנסת ברכבם הפרטי. ואילו בית הכנסת הרפורמי שבעיר נועד למעשה למשפחות המתבוללות, כאלה שהקהילה האורתודוקסית אינה יכולה בשום דרך לצרף למניין.
מאחר שעשירי הקהילה מגיעים לבית הכנסת רק ביום הכיפורים, דואגת הקהילה לקרוא ביום זה את פרשת החג יותר מפעם אחת, כדי שהגבאים יוכלו להעלות לתורה כמה שיותר נכבדים, המשאירים בצאת החג סכום כסף שיאפשר לקיים את הקהילה עד יום הכיפורים הבא.
|
|
|
|
|
|
|  | | חלק מהעבודה עושות גם הרשויות המקומיות | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
