 |
מלאכים בשבוע שעבר יצאנו עם יעקב למסע ארוך, ממשפחתו וביתו שבארץ כנען לחרן הרחוקה (צפון סוריה של ימינו). השבוע, אנו מצטרפים למסעו השני, הארוך עוד יותר, חזרה לארצו, להוריו, משפחתו, וכמובן לאחיו.
בצאתו, לן יעקב בדרכו, ובחלומו ראה סולם בו עולים ויורדים מלאכי אלוקים: "ויחלֹם והנה סֻלם מֻצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עֹלים ויֹרדים בו" (בראשית כ"ח יב).
תגובתו לחזון זה – צפויה ומתבקשת: "וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי: ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים" (שם פס' טז-יז). לא רק בארץ ישראל זכה יעקב למפגש עם מלאכים. גם בחו"ל התגלה אליו מלאך האלהים בחלום, יעץ לו איך להתמודד עם התכסיסים של לבן וציווה עליו לחזור ארצה (בראשית ל"א י-יג). בשובו, כאשר הוא מתקרב למחוז חפצו, שוב הוא פוגש מלאכים: "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים" (בראשית ל"ב א).
שוב הוא מגיב באופן דומה: "ויאמר יעקב כאשר ראם: מחנה אלהים זה, ויקרא שם המקום ההוא מחנים" (שם פס' ב).
מיד לאחר מכן הוא שולח שליחים לעשו. מי הם אותם שליחים? מלאכים כמובן: "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום" (שם פס' ד).
אלה מבצעים את שליחותם ושבים אל יעקב כשבפיהם מידע מודיעיני מדאיג: "וישֻבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הֹלך לקראתך וארבע מאות איש עמו" (שם פס' ז).
בסמיכות רבה לשליחות זו, שבים אנו ומוצאים מפגש אישי עם דמות מסתורית, נטולת זהות: "ויוָתר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר: וירא כי לא יכֹל לו ויגע בכף ירכו ותֵקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו: ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני: ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב: ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל: וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם" (שם פס' כה-ל).
לאחר מעשה מבין יעקב שגם הפעם היה זה מלאך: "ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי" (שם פס' לא). לאורך כל מסעו של יעקב, מתקיים מפגש מרתק ומסתורי בין מלאכי אלוקים לבין מלאכים אנושיים, בין איש לבין מלאך. המפגש מתקיים בצמתים מרכזיים בחייו, במקומות בהם הוא ירא וחושש, בין אם מדובר בחשש מפני הבלתי נודע עם עזיבתו את הארץ לגלות, בין אם בחששו מפני אחיו בשובו ארצה. כך הוא מנהל את חייו והכרעותיו. בעקבות נוכחות המלאכים, יעקב בוטח בדרכו ושולח מלאכים (=שליחים) אנושיים מטעמו.
לא בכל דור או בכל צומת חשוב, אנו פוגשים מלאך אלוקי הבא להורות לנו את הדרך. לא בכל סכנה מבטיח לנו האל באופן ישיר כי ההצלחה צפיה לנו לאחר העיקול הסמוך. ואולי מלאכים אלה קיימים בכל זאת, אלא שאנו לא מבחינים עוד בהם? כך, למשל, נהוג לשיר בליל שבת לפני הסעודה את הפזמון "שלום עליכם מלאכי השלום". על פי המסורת, אליהו הנביא, המכונה גם "מלאך הברית", מופיע בכל טקס ברית מילה (לכן מייחדים לו את "הכסא של אליהו"). המסורת גם אומרת שמלאכים באים לכל בית לאחר תפילת ליל השבת, כדי לבחון את מידת השלום והשלווה, האחוה, הרעות והתקווה השוררת בבית.
כך, על פי התלמוד הבבלי, מתנהלת שיחתם של שני המלאכים המלווים את האדם עם כניסת השבת: "תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך. ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו, מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו". (תלמוד בבלי, שבת קי"ט ב).
מסתבר שמלאכים מצויים סביבנו בכל עת, גם כיום. בפיהם מסרים, ברכות, אולי אף ביקורת. מודעות ופתיחות מצידנו להקשיב להם, עשויות לסייע בידינו בעיצוב מסע חיינו, בהפגת חששותינו ובעידודנו לעשות טוב. עלינו רק לדעת לזהות אותם. זו החכמה הגדולה אותה עלינו ללמוד. דוד אנסבכר חברבית מדרש תאיר.
|
 |
 |
 |
 |
|
|